גוסטב מאהלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבורגנות |
Nittai Gallili (שיחה | תרומות) |
||
שורה 45:
המוזיקה של מאהלר לא הייתה כולה [[מוזיקה אבסולוטית]]. הוא השתמש בה תכופות כדי לבטא את יחסו לטבע{{הערה|1=[[אליהו ענבל]], '''[http://opusmagazine.co.il/article/mahler-bible-of-human-emotions/ תנ"ך של רגשות אנושיים]''', ב[[מגזין אופוס|אופוס]] - המגזין למוזיקה קלאסית}}, את רעיונותיו על החיים והמוות, על רוח האדם, תקוותיו ואכזבותיו. לחלק מפרקי הסימפוניות שלו העניק שמות מפורשים וגם לאחרים שיווה אופי שמעבר למוזיקלי הצרוף. אופיין התוכניתי של הסימפוניות בא לביטוי גם בשימוש בקולות סולנים, [[מקהלה|מקהלות]] מעורבות ומקהלות ילדים, לטקסטים שביטאו את רעיונותיו החוץ-מוזיקליים.
ב[[הסימפוניה הראשונה של מאהלר|סימפוניה הראשונה]] שלו ([[בודפשט]] 1889){{הערה|1=[http://www.kennedy-center.org/calendar/?fuseaction=composition&composition_id=2839 הסימפוניה הראשונה של מאהלר], באתר מרכז [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]] {{אנגלית}}}}, המכונה '''טיטאן''', הלעיג על נושאים שונים והקהל לא ידע איך לקבל את גישתו זו. הוא עשה שימוש בשיר הילדים "[[אחינו יעקב]]" כביקורת חריפה לאדישות שגילה הציבור לתמותת תינוקות. [[לואיג'י דאלאפיקולה]] סבר, שפרק זה בסימפוניה של מאהלר נתן ל[[אלבן ברג]] השראה לטכניקת ה[[קולאז']] שלו ול[[קורט וייל]] לשימוש בניבול פה ביצירותיו הוא. בקטע קצר זה ניבא מאהלר את התפתחות הזרמים העיקריים במוזיקה של המאה ה-20. הביקורות כלפי הסימפוניה הראשונה היו שליליות עד כדי כך, ש"חברים התחמקו ממני; איש לא העז להזכיר בפני את הביצוע או היצירה, והסתובבתי כמו מצורע או פושע"{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר=סטוארט פדר|שם=גוסטב מאהלר חיים במשבר - ביוגרפיה|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2009. בשפת המקור 2004}}}}.
[[קובץ:MahlerSecondSymMov4ViolClar.png|ימין|ממוזער|350px|קטע מגיליון התווים של הסימפוניה השנייה, [[1895]]]]
| |||