אדואר מאנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 24:
== חייו ==
מאנה נולד למשפחה [[בורגנות|בורגנית]] בעלת אמצעים, אביו היה משפטן מצליח. מעמדו הכלכלי הקנה לו את האפשרות להביע את דעותיו ומחאותיו מבלי לחשוש לפרנסתו, בניגוד לאמנים אחרים אשר היו תלויים ב[[מצנט|פטרונים]]. כנער חלם על קריירה צבאית כ[[חובל|קצין-ים]] אך משנכשל פעמיים בבחינות הקבלה, החל בלימודי האמנות אצל [[קוטיר]] {{אנג|Thomas Couture}}. נטען כי יצירתו הושפעה בעיקר מהתבוננות ביצירות של אמנים [[הולנד]]ים ו[[ספרד]]ים.
ההשפעה מתבטאת בנושאים אותם צייר מאנה ובתיאור הדרמטי של הדמויות. מאנה גם גרם לשערורייה כשהוסיף נשים עירומות לציוריו בצורה חדשה ושונה מתמיד. כך בציורו: ''Luncheon on the Grass'' ([[ארוחת בוקר על הדשא]]) שם מופיעים גברים לבושים לגמרי ואשה עירומה לצידם כשהאשה אינה משפילה את עיניה, אלא מישירה את מבטה אל הצופה. סוג כזה של ציור לא היה נהוג בתקופה זו, ונחשב לזלזול וחוסר מקצועיות. בציור זה השתמש מאנה באחיו, גיסו לעתיד, באשתו סוזאן ובדוגמנית בשם: [[ויקטורין מירנט]], {{אנג|Victorine Meurent}} ציירת בעצמה כמודליסטים עבור הציור. כך גם הטיפול המקוצר, הדומה לשרטוט, חידוש שיצר הבחנה בין מאנה ל[[גוסטב קורבה|קורבה]] (Gustave Courbet) היה נושא למחלוקת. הציור סורב על ידי ה-'סלון' {{אנג|en:Salon_(Paris)|Paris Salon}} והוצג ב'[[סלון המסורבים]]' {{אנ|Salon des Refusés}}<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ד"ר אברהם רונן|שם=האנציקלופדיה העברית|מקום הוצאה=ירושלים, תל אביב|מו"ל=חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ|שנת הוצאה=תשל"ג}}</ref>}}.
 
גם ציורו: ''Olympia'' ([[אולימפיה (ציור)|אולימפיה]]) שיועד ל-'סלון', בו צוירה זונה עם הבעה גלויה ומודגשת של ביטחון עצמי וללא בושה, עורר שערורייה ומחלוקת גדולים. הציור היווה פרפרזה של מאנה לציורו הידוע של צייר הרנסאנס [[טיציאן]], ''Venus of Urbino'' ([[ונוס מאורבינו]]) והיה בעייתי משום שהעירום עשה שימוש בפרטי לבוש קטנים כגון סחלב בשערה, צמיד, סרט על צווארה ונעלי פרדה אשר הדגישו את מיניותה ואורח החיים הנוח וחסר המעצורים שלה. באותו הזמן, הסחלבים, השיער המתרומם, החתול השחור וזר פרחים היו כולם סמלים מוכרים של מיניות. ע"פ [[אנטונין פראוסט]] {{אנג|Antonin Proust}} עיתונאי ופוליטיקאי מאותה תקופה: "רק אמצעי הזהירות שנקט הממשל מנעו מן הציור להיפגע ולהיקרע" על ידי צופים זועמים שנפגעו.