איראן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ המונוגלים->המונגולים - תיקון תקלדה בקליק
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 168:
גורמים רשמיים באיראן מצהירים כי המדינה שואפת להיות כוח אזורי מוביל ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. למן המהפכה ועד [[2003]] התייחסה איראן ל[[עיראק]] בתור האיום המשמעותי ביותר עליה באזור. במקביל התייחסה איראן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] כאל [[מדינת אויב|מדינות אויב]], והפגינה עוינות דיפלומטית אשר התגברה עם הרחבת נוכחות כוחות אמריקנים ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]].
 
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], איראן נחשבת לאחת המדינות הדומיננטיות ב[[העולם הערבי|עולם הערבי]] מבחינה דיפלומטית, ולמנהיגה של מחנה הכולל מספר מדינות, ומתנהל כנגד מחנה מקביל בהובלת [[ערב הסעודית]] ו[[איחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]]<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0">|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/krasna-the-moderate-sunni-camp-is-there-such-a-thing/|הכותב=|כותרת="המחנה הסוני המתון": יש דבר כזה?|אתר=מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון|תאריך=}}</ref>}}. בעשור זה איראן ניצלה [[האביב הערבי|סדרת משברים]] בחלק ממדינות העולם הערבי בכדי להדק את השפעתה על מספר מדינות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:1">|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/mansharof-irans-ground-corridor-a-strategic-threat/|הכותב=|כותרת=המסדרון הקרקעי של איראן – איום אסטרטגי|אתר=מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון|תאריך=}}</ref>}} ביניהן לבנון, סוריה, עיראק ותימן, וכן ב[[רצועת עזה]] - מתוך אסטרטגיה רחבה ליצור מסדרון מאיראן עד ל[[הים התיכון|ים התיכון]]<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="26265483:1" />}}.
 
לפי הערכות אמריקאיות מסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]], איראן צפויה הייתה להיות בין המדינות העתידות לעלות עד לשנת [[2025]] על אירופה בכוחן הצבאי ולהפוך לגורם אזורי הרבה יותר משמעותי. מספר אנשים חזו את הפיכתה של איראן למעצמה, זאת לאור יכולתה להשפיע על אירועים בינלאומיים. אחרים, כמו רוברט בר, טענו כי איראן כבר מעצמת אנרגיה ונמצאת בדרכה להפוך לאימפריה. פלינט לוורט מכנה את איראן ככוח עולה שעשוי להפוך למעצמה גרעינית בשנים הקרובות, אם ארצות הברית לא תמנע זאת ממנה.
 
הערכות אלו לצד הצלחותיה הדיפלומטיות במזרח התיכון הובילו למספר עימותים דיפלומטיים בינה לבין [[העולם המערבי|המערב]], שבעשור השני של המאה ה-21 נסבו בעיקר סביב סבבי [[סנקציות על איראן|הסנקציות על איראן]], כנגד פעילות הגרעין שלה, שפגעו בכלכלה שלה וכפועל יוצא מזה פגעו במידה מסוימת ביכולתה לממן יחידות צבאיות במדינות שתחת השפעתה. נכון לשנת 2019 איראן עדיין מצליחה להדק את השפעתה על המדינות שבינה לבין הים התיכון, למרות הסנקציות, והמומחים חלוקים בדעותיהם כמה תוכל איראן להמשיך ולהיות דומיננטית במזרח התיכון תחת לחצים כלכליים כבדים, מבלי לאבד באופן דרמטי את יציבות הממשל שלה עצמה באיראן<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/levi-economic-campaign-against-iran/|הכותב=|כותרת=https://jiss.org.il/he/levi-economic-campaign-against-iran/|אתר=המערכה הכלכלית נגד איראן – לאן?|תאריך=}}</ref>}}.
 
בספטמבר [[2012]] הודיעה ממשלת קנדה בראשותו של מנהיג המפלגה השמרנית [[סטיבן הרפר]] על סגירת שגרירותה באיראן וגירוש כל הדיפלומטים האיראנים משטחה, בעקבות תמיכתה של איראן בטרור, התבטאויותיה בנוגע להשמדת ישראל וקידום תוכנית הגרעין האיראנית בניגוד ל[[אמנה (הסכם)|אמנה]] למניעת הפצת נשק גרעיני עליה חתומה איראן. מנהיג המפלגה הליברלית, [[ג'סטין טרודו]], שנבחר ל[[ראש ממשלת קנדה]] בשנת [[2015]], הודיע בעקבות ההסכם עליו חתמה איראן על הגבלת כוחה הגרעיני עם מעצמות המערב, כי קנדה מתכוונת לחדש את יחסיה עם איראן.