המגזר השלישי – הבדלי גרסאות

'''המגזר השלישי''', הידוע גם בשם '''מגזר ההתנדבות''', הוא כינוי לארגונים הפועלים ללא כוונה ליצירת רווח לבעלי המניות ואינם חלק ממוסדות המדינה או השלטון המקומי. המגזר השלישי כולל [[עמותה|עמותות]], [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]], חברות לתועלת הציבור, הקדשות, ארגוני צדקה, ארגונים בינלאומיים ואחרים. ארגוני המגזר השלישי נקראים לפעמים ארגונים לא-ממשלתיים. אולם, ישנם ארגונים ללא מטרת רווח שהוקמו על ידי מדינות או משמשים זרוע ביצועית של המדינה בתחומי הרווחה<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שביט מדהלה, מיכל אלמוג-בר וג'וני גל|שם=עמותות בתחום הרווחה בישראל: תמונת מצב|כתב עת=נייר מדיניות מס' 2018.03,|שנת הוצאה=2018|קישור=https://civilsociety.huji.ac.il/sites/default/files/s-wcivilsociety/files/mvtvt_vrgvny_khbrh_zrkhyt_10.7.pdf}}</ref>}} והחינוך למשל. מעבר לארגונים, רבים רואים במגזר השלישי זירה לפעילות של פרטים וכן מערכת ערכים ונורמות התנהגות<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://thirdsectorimpact.eu/site/assets/uploads/documentations/tsi-working-paper-no-2-third-sector-europe-towards-consensus-conceptualization/TSI-Wrkg-Ppr-2-Conceptualiza-fnl-2-17-15-.pdf|הכותב=Lester M. Salamon

conceptualization|אתר=|תאריך=2014}}</ref>}}.

מגזר שלישי הוא מושג תאורטי שהתגבש בשנות השבעים של המאה הקודמת. ארגונים ללא מטרת רווח ולא ממשלתיים היו פעילים לפני שהוכנסו תחת הגדרה זו, ואף היו כפופים כבר לחוקים ותקנות במדינות השונות. אך הרעיון להכניס את הגופים הללו תחת אותה מטריה תאורטית לא נעשה קודם לכן. ההכרה במגבלות המדינה והסקטור הפרטי הובילו חוקרים לחיפוש אחר דרך שלישית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0">|{{צ-ספר|מחבר=Jacques DEFOURNY|שם=The Emergence of Social Enterprise|מקום הוצאה=London and New York|שנת הוצאה=2001|מו"ל=Routledge|עמ=1-18|פרק=From third sector to social enterprise|קישור=https://orbi.uliege.be/bitstream/2268/90501/1/Defourny%20From%20third%20sector%20to%20social%20entreprise%202001.pdf|עריכה=Borzaga, C. & J. Defourny}}</ref>}} בארצות הברית המלצותיה של ועדת פרי (Commission on Private Philanthropy and Public Needs) ב-1976, שעסקה [[נדבנות|בפילנתרופיה]] והקמת תוכניות לארגונים ללא מטרת ב[[אוניברסיטת ייל]], יצרו את הבסיס התאורטי להמשגה: ארגונים ללא כוונת רווח והמגזר השלישי<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0" />}}. גם ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]] הוקמה תוכנית לארגונים ללא מטרת רווח ב-1978.

למגזר שלישי אין הגדרה אחת והוא מושפע בכל מקום מהגדרות משפטיות ספציפיות, ירושות תרבותיות ומדיניות בחברות לאומיות שונות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:1">|{{צ-מאמר|שם=The Sociology of Nonprofit Organizations and Sectors|קישור=http://www.annualreviews.org/doi/10.1146/annurev.so.16.080190.001033|כתב עת=Annual Review of Sociology|שנת הוצאה=1990-8|עמ=137–159|כרך=16|doi=10.1146/annurev.so.16.080190.001033|מחבר=Paul J. DiMaggio, Helmut K. Anheier}}</ref>}}.

המגזר השלישי הטרוגני מטבעו, ומורכב מארגונים בעלי מטרות שונות ואף סותרות. הארגונים במגזר השלישי נבדלים באופיים ובתחומי הפעילות שלהם. חלוקה מקובלת של המגזר השלישי היא לשלושה סוגי פעילות של הארגונים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יצחק גלנור|שם=הוועדה לבדיקת תפקידי המגזר השלישי בישראל והמדיניות הננקטת כלפיו - דו"ח מסכם|כתב עת=|שנת הוצאה=2003|קישור=http://wiki.sheatufim.org.il/w/upload/sheatufim/f/f1/הוועדה_לבדיקת_תפקיד.pdf|מו"ל=המרכז לחקר המגזר השלישי}}</ref>}}:

הגדרה מבנית תפעולית מגדירה חמישה סוגי ארגונים המרכיבים את המגזר השלייש: ארגונים פורמליים, ארגונים פרטיים, ארגונים עצמאיים, ארגונים שאינם מחלקים רווחים, ארגונים שיש בהם יסוד התנדבותי שבא לידי ביטוי במנהיגות מתנדבת, קבלת תרומות, מתנדבים מפעילים שירותים של הארגון, פעילות התנדבותית של מתנדבים למען עצמם או אחרים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:2" />}}. ארגונים רבים במגזר השלישי עונים על יותר מסוג ארגון אחד. למשל ארגוני חלוקת מזון נותנים שירות של חלוקת מזון ופועלים לשינוי המדיניות בתחום הרווחה (סינגור).

המגזר הראשון הציבורי, המגזר השני הפרטי והמגזר השלישי מקיימים בניהם קשרי גומלין רבים. תפקידיו של [[המגזר הציבורי|המגזר הראשון]] רחבים וכוללים החל קביעת מדיניות, קבלת החלטות, הוצאה לפועל של מדיניות ובקרה על הפעילות. המגזר השני כולל הגופים הפועלים למטרת רווח. בעוד המגזר השלישי מוגדר בהגדרה שיורית ומקבל על עצמו תפקידים והתנהלויות ששני המגזרים האחרים לא עושים אך עושה פעילות המאפיינת גופים ציבוריים או עסקיים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Social Economy, Third Sector and Solidarity Relations: A Conceptual Synthesis from History to Present|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/00420980500279794|כתב עת=Urban Studies|שנת הוצאה=2005-10|עמ=2037–2053|כרך=42|doi=10.1080/00420980500279794|מחבר=Frank Moulaert, Oana Ailenei}}</ref>}}.

שותפויות בין מגזריות החלו בעקבות מספר תהליכים:<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=ממשלת ישראל, החברה האזרחית והקהילה העסקית: שותפות, העצמה ושקיפות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=2008|קישור=http://www.pmo.gov.il/policyplanning/shituf/Documents/Policyheb.pdf|עריכה=גל אלון}}</ref><ref>}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מוטי טליאס, יואב דוניץ, דיאנה שמעוני ויובל פיורקו|שם=המדריך לשותפויות בין מגזרים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אלכ"א, גוינט ישראל|שנת הוצאה=2007|קישור=http://www.theinstitute.org.il/files/pictures/articles/shotfuyotbeinmigzarim2007.pdf}}</ref>}}

* תהליכי גלובליזציה האיצו את שילוב המגזר העסקי. התפחות תאגידים בינלאומיים וכוחם הבינלאומי הרב השפיעו על פעילותם בתוך מדינות ובניית יחסי גומלין עם שחקנים מקומיים וגלובליים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Partnerships for Development: Four Models of Business Involvement|קישור=https://www.researchgate.net/publication/225802515_Partnerships_for_Development_Four_Models_of_Business_Involvement|כתב עת=Journal of Business Ethics|שנת הוצאה=2008-09-10|עמ=3–37|כרך=90|doi=10.1007/s10551-008-9913-y|מחבר=Ananya Mukherjee Reed, Darryl Reed}}</ref>}}.

*התמודדות עם בעיות מורכבות כגון הזדקנות האוכלוסייה, זיהום מים וכו' דורשת פתרונות מורכבים והתגייסות של שלושת המגזרים. אלו סוגיות שארגון אחד או רשות אחת לא מסוגלים לפתור בעצמם. התמודדות תלת מגזרית עם בעיות מורכבות מאפשרת שינוי מערכתי רחב ובר קימא<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Capturing Collaborative Challenges: Designing Complexity-Sensitive Theories of Change for Cross-Sector Partnerships|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s10551-018-3857-7|כתב עת=Journal of Business Ethics|שנת הוצאה=2018-04-09|עמ=315–332|כרך=150|doi=10.1007/s10551-018-3857-7|מחבר=Rob van Tulder, Nienke Keen}}</ref>}}.

לאחר שהשלטון הדמוקרטי התחזק באירופה, החלו לקום התאגדויות מודרניות. ההתאגדות נתפסה בתחילה כקשורה לאזרחות ולפעילות סוציו-פוליטית. ב[[ממלכה המאוחדת]], במאה התשע-עשרה, היה מושג ארגוני הצדקה קשור לדיון על האזרחות; צדקה הייתה עקרון חברתי ומרכיב חיוני בחברה דמוקרטית. מטרת הממשלה באנגליה הוויקטוריאנית היה לספק מסגרת של כללים והנחיות שיאפשרו לחברה לנהל את עצמה במידה רבה ככל האפשר. כתוצאה מכך, התאגדויות ופעילויות צדקה לא מומנו על ידי הממשלה אלא נוהלו ברמה גבוהה של אוטונומיה; במקביל נוצרו קשרי שיתוף פעולה עם הרשויות האחראיות<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=The third sector in Europe|קישור=http://www.untag-smd.ac.id/files/Perpustakaan_Digital_2/NON%20PROFIT%20ORGANIZATION%20The%20Third%20Sector%20in%20Europe.pdf#page=24|מו"ל=Edward Elgar|שנת הוצאה=2004|מקום הוצאה=Cheltenham, UK|oclc=55629990|מחבר=|עריכה=Adalbert Evers Jean-Louis Laville|פרק=Defining the third sector in Europe}}</ref>}}.

עד שנות השביעים של המאה חוקרים זיהו תלות הדדית בין ארגוני המגזר השלישי לבין הממשלה, הקיצוץ בתקציב הממשל הפדרלי החל מתקופתו של רייגן<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:1" />}} ובישראל הפרטת שירותי הרווחה יצירה יחסים חדשים בין המגזרים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:2">|{{צ-מאמר|מחבר=אסתר זיכלינסקי|שם=השפעת תהליכי ההפרטה החלקית והמסחור על תכונות ארגוני המגזר השלישי בישראל|כתב עת=ביטחון סוציאלי|עמ=111-79|שנת הוצאה=2010|כרך=82|קישור=https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitachon82/Documents/13-ester.pdf}}</ref>}}.

אנהייר וסלמון, טוענים כי למגזר הראשון יש השפעה מכרעת על המגזר השלישי מקומו ופעולתו ומשקלו של המגזר השלישי במדינה מבחינה כלכלית. הם מזהים ארבעה סוגי התערבויות מרכזיים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ורדה שיפר, יצחק ברקוביץ, שחר בר–יהודה, גרניט אלמוג–ברקת|שם=מעורבותם של ארגוני המגזר השלישי במערכת החינוך: ניר מדיניות|כתב עת=|שנת הוצאה=2010|קישור=https://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/73-sFileRedir.pdf}}</ref><ref>}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=The nonprofit sector : a research handbook|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/191736752|מו"ל=Yale University Press|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=New Haven|oclc=191736752|מהדורה=2nd ed|מחבר=|פרק=The nonprofit sector in comparative perspective|ISBN=978-0300109030|עריכה=Richard Steinberg, Walter W. Powell}}</ref>}}:

בשנת [[2007]] היו רשומות 43,000 עמותות, על פי נתוני המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]]{{הערה|שם=חגי}}, בשנת 2011 היו רשומים 34,398 ארגונים ללא מטרות רווח.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:3" />}} ב-2016 היו רשומים 39,327 ארגונים והערכה על פי ארגון מידות שרק 13,000 פעילות ומדווחות לרשם העמותות<ref>{{הערה|{{Cite news|title=40 אלף עמותות
(על הנייר בלבד)|url=https://www.themarker.com/magazine/1.2904052|newspaper=TheMarker|date=2016-04-04|access-date=2019-07-16|first=טלי|last=חרותי-סובר}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3683649,00.html|הכותב=גיל קליאן|כותרת=המגזר השלישי בישראל יותר קטן ממה שחשבתם, ובהרבה|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2016-03-16|תאריך_וידוא=2019-07-16}}</ref>}}.

בשנת 2012 פעלו בישראל 35,974 ארגונים בתחומי ב-11 תחומי פעילות מרכזיים: איגודים מקצועיים - 1,067; איכות הסביבה - 296 ; ארגוני אזרחים - 2,239, ארגונים בינלאומיים - 261 ; בריאות - 899 ; דת - 9,149 ; חינוך ומחקר- 7,059 ; פילנתרופיה - 1,754 ; רווחה - 5,293 ; שיכון ופיתוח - 1,218 ; תרבות ופנאי - 6,265 ; אחר - 474<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:3">|{{צ-ספר|מחבר=|שם=שנתון העמותות בישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=אנפיטק|שנת הוצאה=2012|קישור=https://www.justice.gov.il/Pubilcations/Articles/Documents/NPTech_Bookletfinal1.pdf|עריכה=ד"ר ניסן לימור}}</ref>}}.

דרך נוספת לסיווג ארגוני המגזר השלישי היא על פי תפקידם כלפי אוכלוסיית הידע אותה הם משרתים<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ניסן לימור|שם=בחינת המגזר השלישי בישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2004|קישור=http://wiki.sheatufim.org.il/קובץ:בחינת_המגזר_השלישי_בישראל.pdf}}</ref>}}:

*כח העבודה במגזר השלישי כולל עובדים בשכר ומתנדבים. בשנת 2016 עבדו מעל 473,000 איש והתנדבנו כמעט 480,000 איש<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/271/08_19_271b.pdf?fbclid=IwAR2WwspivUoMGp2qkVawZGMR2jTETtlD0s9syRyGeOvhQOzyvtcz9zkuYHw|הכותב=אסנת חזן|כותרת=הכנסות והוצאות מלכ"רים 2016–2018|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=3 בספטמבר 2019}}</ref>}}.

המועסקים בארגוני המגזר השלישי הועסקו שנים עשר חודשים רצופים במהלך שנת עבודה. 6.4% בלבד מכלל כוח האדם הועסק בתפקידי ניהול. ממוצע השכר החודשי בקרב מועסקים במגזר השלישי עמד בשנת 2009 על 4,230 ש"ח למשרה בפועל. בשנת 2008 יחס השכר הממוצע (חלקו של השכר מעבודה במשרה המדווחת בהשוואה לכלל השכר של אותו אדם) במגזר עמד על 0.62 נתון המעיד על "השלמת הכנסה" של עובדי המגזר במשרות נוספות. תחום הבריאות הוא התחום בו השכר הממוצע היה הגבוה ביותר ועמד על 7,904 ש"ח בממוצע בעוד השכר בתחומים "דת", "ארגוני אזרחים" ו"תרבות ופנאי" היה הנמוך ביותר - כ-3,100 שקלים. שכר הגברים במגזר השלישי גבוה משכר הנשים: השכר הממוצע לאישה בשנת 2009 היה 3,667 ש"ח והשכר הממוצע לגבר היה 5,410 ש"ח{{הערה|שם=חגי}}. שכר המנכ"לים הממוצע בתקופה הנחקרת היה 17,000 ש"ח<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000843466|הכותב=עינב בן יהודה|כותרת=המגזר השלישי: תעסוקה חלקית ב-4,200 שקל ברוטו לחודש|אתר=גלובס|תאריך=2013-05-13|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-16}}</ref>}}. ב-2010, על בסיס דיווח לרשם העמותות של חמש מקבלי השכר הגבוהה, ממוצע השכר עמד של 8,777 ש"ח.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:3" />}}