סרווש – הבדלי גרסאות

בשנת 1870, התפצלה הקהילה היהודית לשתי קהילות נפרדות: אורתודוקסית- יהודים חרדים שומרי מצוות וניאולוגית- בעלת תפיסת עולם חילונית, הדוגלת בתיקונים בדת. לכל אחת מהקהילות היה בית כנסת, רב, חברה קדישא ומוסדות חינוך.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://dbs.bh.org.il/he/סארוואש/מקום|הכותב=|כותרת="סארוואש"|אתר=בית התפוצות|מידע נוסף=|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=12 אוגוסט 2019}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0">|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/hungary/pirkey/02.htm|הכותב=בראהאם רונדולף וקצבורג נתנאל|כותרת=״תולדות יהודי הונגריה״, תקציר מתוך "תולדות השואה - הונגריה"|אתר=״דעת״, אתר לימודי יהדות ורוח|מידע נוסף=|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=13 אוגוסט 2019}}</ref>}}

מנהיגי הקהילה היו ראש הקהילה (החל את תפקידו בשנת 1860), ושני סגניו. באספה הכללית ישב ראש מנהל האדמיניסטרציה של המועצה המקומית. סידור זה היה בתוקף עד 1867. בשנה זו נחקק בהונגריה חוק "האמנציפציה", הקובע, כי יהודי הונגריה שווים בזכויותיהם האזרחיות והפוליטיות לשאר אזרחי הארץ.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0" />}} אז בוטלה הקהילה. במחצית השנייה של שנות ה-30 של המאה הקודמת, החלו לחלחל להונגריה עקרונות הנאציזם. ב-1938, ראש ממשלת הונגריה, מיקלוש הורטי, הכריז כי בהונגריה קיימת בעיה יהודית וממשלתו תפתור את הבעיה היהודית. הואיל וכך, ובמטרה לפתור את הבעיה, הוא הגיש לפרלמנט הצעת חוק - "החוק היהודי הראשון" והוסיף לזה גם את "חוק היהודים השני", שהיה דומה לחוקי נירנברג. עם החלת ״החוק היהודי הראשון״ החלו הגזירות נגד היהודים, כמו למשל, שלילת הרישיונות להפעלת בתי מרזח שבבעלותם. אולם, פרנסתם של המוזגים בעיירה לא נפגעה, הואיל ו-8 שמהם היו גם בעלי מכולת. המוזג התשיעי, הקים מפעל לייצור סבון והעסיק נערות יהודיות מהקהילה, שהתקשו למצוא עבודה. לאחר זמן קצר, נפגעו גם מכולות היהודים. נאסר על היהודים למכור סוגי סחורה מסוימים. הואיל וכך, נאלצו הלקוחות לקנות את הסחורה החסרה במכולות שבעליהן היו תושבים גויים.

בשנת 1938, ניתנה הוראה במסגרת ״החוק היהודי הראשון״, אשר כללה איסור על שחיטת כשרה של בהמות.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0" />}} מטרת החוק הייתה למעשה, "למנוע צער בעלי חיים".

ב-1942 נחקק חוק, שהגביל את חירויותיהם האזרחיות והאפשרויות שלהם בתחומי הכלכלה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:1">|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206864.pdf|הכותב=|כותרת=״היהודים בהונגריה״|אתר=מרכז המידע אודות השואה, יד ושם|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=13 אוגוסט 2019}}</ref>}} חוק זה גרם להכבדה על המצב הכלכלי המעורער של הקהילה היהודית.

בראשית קיץ 1940 פתחה הונגריה בגיוס יהודים למילואים. יהודי העיירה שירתו ביחידות משלהם. הם לא קיבלו מדים פרט לכומתה ובהמשך גם סרט שרוול צהוב. קצינים יהודים ממלחמת העולם הראשונה, נאלצו להוריד את הדרגות מהמדים הישנים שלהם. מספר ימים אחר כך, קיבלו "נשק" (כלי עבודה) ונשלחו לעבוד במסגרת הצבא ההונגרי. הוטלו עליהם, בעיקר עבודות שונות שהיו דרושות לצבא, כגון סלילת דרכים ותיקונן, חפירת תעלות הגנה, ותעלות אנטי-טנקים ועוד.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:1" />}} שיטה זו הפכה לאחת הדרכים הגרועות ביותר בהשמדת יהודים.

•[[איתמר יעוז קסט]], נולד ב-[[1934]] בסארוואש שב[[הונגריה]]. הוא [[משורר]] ו[[מתרגם]] [[שירה עברית|עברי]], [[ניצול השואה]]. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00593|הכותב=עריכה: חבר ספרנים|כותרת=איתמר יעוז-קסט (1934)|אתר=לקסיקון הספרות העברית|מידע נוסף=The Ohio State University|תאריך=23 אפריל 2019|שפה=עברית|תאריך_וידוא=12 אוגוסט 2019}}</ref>}}

•הרב חיים מייזליש, אב"ד סארוואש.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.myheritage.co.il/search-records?action=person&siteId=362203411&indId=1501025&origin=profile|הכותב=|כותרת=חיים מייזליש|אתר=MyHeritage|מידע נוסף=|תאריך=|שפה=|תאריך_וידוא=13 אוגוסט 2019}}</ref>}}