מוזיאון הטבע (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תולדות המבנה והמוזיאון: תיקון טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
|||
שורה 31:
מוזיאון הטבע שוכן בבית אבן ישן, שנבנה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] בריחוק ניכר מחומות [[העיר העתיקה]] של ירושלים. בונה הבית, איש עסקים ארמני אמיד, לזארוס פאול מרגאריאן (Lazarus Paul Margharian) הקימו כבית קיץ מפואר מחוץ לעיר, ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק. הגן הוקף בגדר גבוהה, ולה שני שערים גדולים, האחד מדרום והשני ממערב. במפות משלהי התקופה ה[[עות'מאנים|עות'מאנית]] מסומן הבית כ"וילה דֶקָאן", וסביבו שדות חקלאיים. בשלהי [[המאה ה-19]] החלה להיבנות מדרום לבית המושבה הגרמנית, ומאוחר יותר נבנתה ממערבו המושבה היוונית. כיום שוכן הבית בלב הכרך הירושלמי, ברחוב מוהילבר 6.
בתחילת [[המאה ה-20]] הועבר הבית לידי השלטון העות'מאני ושימש כביתו של מושלה הטורקי של העיר.בעיתון "השקפה" מיום 5.9.1906 מתארים מנדל קרמר ואחרים בהתרגשות, את החגיגה המפוארת שנערכה בחצר הבית "משכן כבוד השר הפחה בקטמוניה" לכבוד מלאת שלושים שנה ליום עלותו לכס השלטון של השולטאן התורכי. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הפך המושל [[המנדט הבריטי|הבריטי]] את הבית למשך זמן קצר למעונו, ובמשך כל ימי המנדט הוא שימש כמרכז תרבות, ספרייה ומועדון קצינים בריטי. לאחר [[מלחמת העצמאות]] ננטש המקום והוזנח מאד, אך לאחר כמה שנים נפתחה בו מרכזייה פדגוגית. אחד מעובדי המרכזייה, צבי לב, יצר בגן מרכז ללימודי החי והצומח, שהתפתח מאוד עם השנים, ופעילותו התרחבה לתחומי טבע רבים. לב הזמין יוצרי דגמים מהעיר [[קלן]] שב[[גרמניה]], כדי שיבנו עבורו דגמי חיות וצמחים מעץ ומפלסטיק. האמנים התגוררו במקום במשך כמה חודשים, והדגמים שהכינו מוצגים עד היום במוזיאון. 'וילה דקאן' המוזנחת שופצה, אך ניתן לראות בה עד ימינו פריטים מימיה כבית מגורים: רצפות אריחים צבעוניות, טבעות ברזל בתקרה ששימשו למנורות שמן, קמינים מסוגננים עשויים שכבת ברזל, וקישוטי שיש וקרמיקה המעידים על פארו של הבית.
מוזיאון הטבע נפתח רשמית לקהל בשנת [[1962]], במטרה להציג לקהל הצעיר והבוגר תצוגות ותערוכות בתחומים שונים במדעי הטבע, תוך דגש על החי בארץ ישראל. הגן הגדול הפך לשדה [[חקלאות|חקלאי]] זעיר, והוקמה בו פינת חי, בה טיפלו ילדי השכונה.
| |||