פנילאלנין – הבדלי גרסאות

פנילאלנין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון{{הערה|[https://ndb.nal.usda.gov/ndb/nutrients/report?nutrient1=508&nutrient2=&nutrient3=&&max=25&subset=0&offset=0&sort=c&totCount=5039&measureby=g תכולת הפנילאלנין במזונות על פי משרד החקלאות האמריקאי]}}, וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון [[בשר בקר]], דגים ועוף, [[חלב]], [[ביצה (מזון)|ביצים]], [[קטניות]] (כגון פולי [[תורמוס]], פולי [[סויה]], [[עדשה תרבותית]], [[שעועית]], [[חמצה|חומוס]], [[פול]] ו[[אפונה]]) וגרעינים מסוימים.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=The mood-control diet : 21 days to conquering depression and fatigue|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/20595191|מו"ל=Prentice Hall Press|שנת הוצאה=1990|מקום הוצאה=New York|oclc=20595191|מהדורה=1st ed|מחבר=Ross, Harvey M.}}</ref>}}

מקור נוסף לפנילאלנין הוא הממתיק המלאכותי [[אספרטם|אספרטיים]], אשר קיים במשקאות ומאכלים דיאטטיים רבים. האספרטיים מתפרק בגוף למספר [[מטבוליט|תוצרים]], אשר הפניאלנין הוא אחד מהם.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=Aspartame: Physiology and Biochemistry|קישור=https://books.google.co.il/books?id=yTH1iI9ybl4C|מו"ל=CRC Press|שנת הוצאה=1984-06-13|מחבר=Filer Stegink|שפה=en}}</ref>}}