שטן – הבדלי גרסאות

המילה "שטן" מופיעה בתנ"ך לראשונה במשמעות של "מכשול" ({{ציטוטון|ויתיצב מלאך ה' בדרך, לשטן לו}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כב|כב}}}}), ובהמשך כ"אויב" ({{ציטוטון|ויקם ה' שטן לשלמה, את [[הדד האדומי]]}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|יד}}}}), ב[[ספר איוב]], [[ספר זכריה]],{{הערה|1={{תנ"ך|זכריה|ג|א|ב}}}} וב[[ספר דברי הימים]]{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כא|א}}}} המאוחרים יותר, מופיע השטן באופן מובהק כדמות עצמאית ובשמו המפורש, אם כי גם ב[[ספר תהילים]]{{הערה|1={{תנ"ך|תהלים|קט|ו}}}} הוא מופיע, אך באופן שניתן לפרשנות אחרת. בשונה מהתיאור בדברי הימים בו השטן מסית את דוד לערוך מפקד, בספר שמואל ב' מיוחסת ההסתה לאלוהים בעצמו<ref>{{הערה|"וַיֹּסֶף אַף יְהוָה לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר, לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה" (שמואל ב פרק כד פסוק א)</ref>}}, וגם מופיע "מלאך המשחית בעם" והורג בהם במצוות ה'.{{הערה|1="וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ יְרוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה וַיֹּאמֶר '''לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם''' רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ ה' הָיָה עִם גֹּרֶן הָאֲוַרְנָה הַיְבֻסִי." {{תנ"ך|שמואל ב|כד|טז}}}}

כפי שנראה מפסוקים אלו, [[דוד המלך]] השתמש במונח "שטן" כאויב אנושי, בדומה להופעתו בימי [[שלמה]] בנו כלפי אויביו [[הדד האדומי]]<ref>{{הערה|"וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה, אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי:  מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא, בֶּאֱדוֹם" (מלכים א, יא יד).</ref>}} ו[[רזון בן אלידע]]<ref>{{הערה|"וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן, אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע:  אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ-צוֹבָה אֲדֹנָיו: וַיִּקְבֹּץ עָלָיו אֲנָשִׁים, וַיְהִי שַׂר גְּדוּד בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם; וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק: וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה, וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד; וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם" (מלכים א, יא כג-כה)</ref>}}. עם זאת, יש מפרשים שבמילים "ושטן יעמד על ימינו", מתייחס דוד למשמעות ה"מלאכית" של השטן, כמקטרג. לכן הוא מקלל את אויביו, בכך שהשטן יעמוד על ימינם, דהיינו, יהיה לצדם (ויקטרג עליהם) במשפט האלוהי.