פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 117 בתים ,  לפני חודשיים
עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים
 
===ועדת משה דיין===
דיון בנושא התפתח שוב לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בשנת 1968 כתב הרמטכ"ל חיים בר-לב לשר הביטחון: שיש להפסיק את הגידול במספר דחויי הגיוס משום שמתחילה ירידה במקורות כוח-אדם לגיוס{{הערה|שם=מחקר2012כנסת|[https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/a74c6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_a74c6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9068.pdf יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם], הכנסת מרכז המחקר והמידע, 25 יוני 2012}}. במרס 1968, הקימה הממשלה ועדת שרים לבחינת נושא דחיית השירות לתלמידי ישיבה, בראשות שר הביטחון [[משה דיין]]. הוועדה קיבלה את המלצת המטכ"ל "מבלי לחולל בשעה זו שינויים מרחיקי לכת". בהתאם לכך הוחלט כי לא תאושר הצטרפות ישיבות חדשות להסדר ויוגבל היקף הענקת הדיחויים החדשים מדי שנה למספרם בעת קבלת ההחלטה (800){{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}, מכסות אלו נותרו עד המהפך הפוליטי ב-1977.{{הערה|שם=פרלמנט81}}. עוד החליטה הוועדה ליצור אחידות בין מסגרות צבאיות שונות שפנו לציבור הדתי והחרדי וכן לסגור את מסגרת "קוממיות" שמכונה [[הנח"ל החרדי]] שהופעלה על ידי אגודת ישראל. חבר הוועדה [[משה קול]] התנגד להחלטות הוועדה והציע עמדת יחיד שלפיה כל בן ישיבה יעבור אימונים קודם שייכנס לישיבה ובמהלך הלימודים בישיבה{{הערה|{{בחדרי חרדים|יוסף גליק|48 שנים לפטירת הרב מפוניבז': נחשף מכתבו הנרגש לשמירת מעמד בני הישיבות|124060|11 בספטמבר 2017}}{{קישור שבור}}}}.
 
בשנת 1975, ביטל שר הביטחון שמעון פרס את ההגבלה על הצטרפות ישיבות חדשות, אולם מכסה מקסימלית של 800 מקבלי דיחוי חדשים בשנה נותרה בעינה.{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}.
 
בשנים 1970–1986 הוגשו שלוש עתירות ל[[בג"ץ]] נגד ההסדר, וכולן נדחו. בפסק דין שכתב [[אלפרד ויתקון]] בשנת [[1970]] נאמר כי בית המשפט אינו רואה לנכון לקיים הליך שיפוטי בשל טענת [[זכות עמידה|מי שאינו צד לדיון]], וכן משום שמדובר בנושא ציבורי שמוטב להשאירו בידי הגורמים הפוליטיים האחראים לכך{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ביהמ"ש העליון דחה עתירה על אי־גיוס תלמידי ישיבות|1970/02/27|00410}}.}}. בעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 1986 (רסלר נגד שר הביטחון) הוכרה זכות העמידה של העותר, אבל בית המשפט העליון נמנע מלפסוק נגד ההסדר. השופט [[אהרן ברק]] כתב כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."{{הערה|בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441}}
===המהפך הפוליטי וביטול המכסות===
 
בשנת [[1977]], כאשר [[הליכוד]] עלה לשלטון ו[[מנחם בגין]] הקים [[קואליציה]] שבה השתתפה [[אגודת ישראל]] החרדית, הוסרה המכסה למצטרפים להסדר "תורתו אומנותו", כחלק מה[[הסכם קואליציוני|הסכם הקואליציוני]]{{הערה|[http://s1.kikar.net/th/data/auto/addonsmgr/fd/dqtdm9sy__w432h626q70.jpg ההסכם בחתימת [[עזר ויצמן]]], מאתר [[כיכר השבת (אתר)|כיכר השבת]]{{קישור שבור}}.}}. גם קודם לכן לא נעשה שימוש מעשי במכסה כדי לחייב בני ישיבות להתגייס{{מקור}}. ההסדר כלל גם משמשים בקודש כגון מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה חרדים ומורים ומחנכים בחינוך העצמאי.{{הערה|שם=פרלמנט81}}.
 
===ועדת הכהן===
 
{| class="wikitable"
|+
! שנה
! מספר דחויי שירות{{הערה|שם=פרלמנט81}}
* '''[[גדוד טוביה]]''', שנודע גם בשם '''גדוד בני הישיבות''', היה [[גדוד]] שפעל ב[[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]], בחודשים מאי-נובמבר 1948. הגדוד היה פרי הסכמה של המרכז ל[[מפקד העם]] מצד אחד ו[[איגוד הישיבות בארץ ישראל]] מצד שני. מטרת הגדוד הייתה שילובם של בני הישיבות שהתגוררו בירושלים ב[[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|מערך ההגנה על העיר]]. חיילי הגדוד עסקו ב[[ביצורים]] בקו החזית, אך לא נלחמו. בגדוד שירתו בני כל הישיבות בירושלים, ומכל קצות הקשת ישיבתית - [[ליטאים (זרם)|ליטאים]] לצד [[חסידים]] ובני ישיבה מ[[ישיבת מרכז הרב]].
*'''הנח"ל החרדי''', בשנות השישים פעל גדוד של הנח"ל החרדי, שהיה תחת חסותה של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]]{{הערה|[http://kvarhaya.blogspot.co.il/2013/11/blog-post_27.html כבר היה לעולמים], כולל רשימת חיילי גדוד הנחל החרדי שנהרגו במערכות ישראל.}}.
* '''[[גדוד נצח יהודה]]''' (גדוד 97, נקרא בעבר '''הנח"ל החרדי''', משום שהיה שייך לפיקוד הנח"ל) הוקם ב1999,ב-1999 על ידי צה"ל בשיתוף עם רבנים ומשרד הביטחון, על מנת לאפשר ל[[חרדים]] לשלב שירות צבאי קרבי עם המשך השמירה על אורח חייהם. המיועד לתלמידי ישיבה בני 21–18 שאינם כלולים בהסדר תורתו אומנותו. חיילי הגדוד משרתים שירות קרבי רגיל במשך שנתיים ובשנה השלישית הם עוברים הכשרה מקצועית ולימודים להשלמת בגרויות כהכנה לחיים האזרחיים.
* '''[[שח"ר (צה"ל)|שח"ר]]''' ([[ראשי תיבות]] של "שילוב חרדים") הוא מיזם לשילוב חיילים חרדים בתפקידים עורפיים בצבא. מיועד לדחויי שירות מבוגרים ובעלי משפחות. במסגרת מסלול זה החיילים החרדים מקבלים הכשרה לתפקידים במערך הטכנולוגי של צה"ל. הקבוצה הראשונה התגייסה בנובמבר [[2007]] למערך הטכני של [[חיל האוויר]], ובעקבות הצלחת הפרויקט פתחו עוד חילות ([[חיל המודיעין]], [[חיל הים]], [[אגף כוח האדם|אכ"א]], [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה|אט"ל]]) מחזורי גיוס במודל שח"ר, כשהם נעזרים בניסיון של חיל האוויר. הצבא מציין בפני המועמדים כי בכל הבסיסים פועלים [[רב]] צבאי, [[בית כנסת]] ושיעור תורה יומי, אוכל [[כשרות|כשר למהדרין]], ושירות לצד גברים בלבד במעגל הראשון של העבודה. כמו כן הוא מדגיש את ההכשרה המקיפה הניתנת למתגייסים, המאפשרת פרנסה בתחום לאחר תום השירות.
* '''מחלקות הומוגניות לבני ישיבות''': באחדות מ[[חטיבה|חטיבות]] צה"ל התקיימו מחלקות שכל חייליהן הן בני [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]], כך שנשמר בהן צביון דתי. ראש [[אכ"א]], האלוף [[אלעזר שטרן]], ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות ו[[חילונים]]. כך ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות ה[[חטיבה 35|צנחנים]] ו[[חטיבת גולני|גולני]]{{הערה|1={{nrg|אמיר בוחבוט|גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות|679/034|3 בינואר 2008|1|1}}}}, אך ביטל את ההחלטה בתחילת 2008.