גיוס בני ישיבות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המהפך הפוליטי ולאחריו: לא מובן למה הפרט הזה הושמט. זה לא עניין של ניסוח.
←‏המהפך הפוליטי ולאחריו: שוחזר, העריכה נותנת מצג שווא שהדוגמאות פה מהוות את כל השינוי בפועל.
שורה 29:
===המהפך הפוליטי ולאחריו===
 
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמת [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת בגין הראשונה]], בשנת [[1977]], בין [[הליכוד]] ו[[אגודת ישראל]] הוסרה המכסה של מספר תלמידי הישיבה שיכולים להצטרף להסדר תורתו אומנותו וגם הורחבו הקבוצות שיכולות להצטרף להסדר{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}. בשנת 1981 ,עם חידוש ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לאגודת ישראל, הורחב ההסדר לכלול גם משמשים בקודש כגון מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה חרדים ומורים ומחנכים בחינוך העצמאי{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}{{הערה|שם=פרלמנט81}}.
 
תנאי דחיית השירות הביאו לשינויים חברתיים וכלכליים בחברה החרדית, ובפרט חלה ירידה בתעסוקת גברים חרדים, שלא היו רשאים באופן רשמי לעבוד למחייתם או לרכוש הכשרה שאיננה תורנית. בשנת 1980 עמד שיעור התעסוקה בקרבם על 63%, ואילו בשנת 2003 הגיע שיעור זה ל-37% בלבד{{הערה|שם=פרלמנט81}}. כך התבססה "[[חברת הלומדים]]" החרדית{{הערה|שם=פרלמנט81}}, והתחזקה ההתבדלות של המגזר החרדי משאר המגזרים.