גופרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
החלפת הדף בתוכן " * קטגוריה:אל-מתכות קטגוריה:יסודות כימיים קטגוריה:מינרלים יוצרי סל..."
שורה 1:
{{יסוד כימי
|שם=גופרית
|שכן מימין=[[כלור]]
|שכן משמאל=[[זרחן]]
|שכן מלמעלה=[[חמצן|O]]
|שכן מלמטה=[[סלניום|Se]]
|תמונת טבלה מחזורית=[[קובץ:S-TableImage.svg|250px]]
|צבע רקע=#a0ffa0
|מספר אטומי=16
|סמל כימי=S
|סדרה כימית=[[אל-מתכת]]
|צפיפות=1960
|מראה=צהבהב
|תמונה=[[קובץ:Sulfur-sample.jpg|280px]]
|משקל אטומי=32.065
|רדיוס ואן דר ולס=180
|רמות אנרגיה=2, 8, 6
|מצב צבירה=מוצק
|יחידות לטמפרטורה=K
|טמפרטורת היתוך=388.36
|טמפרטורת היתוך צלזיוס=115.21
|טמפרטורת רתיחה=717.87
|טמפרטורת רתיחה צלזיוס=444.72
|אלקטרושליליות=2.58
|קיבולת חום סגולית=710
|מוליכות חשמלית=5.0 <math>\ 10^6</math>
|מוליכות תרמית=0.269
|לחץ אדים=2.65E-20
|טמפרטורת אדים=388
|מהירות הקול=
|טמפרטורת מהירות הקול=293.15
|אנרגיית יינון ראשונה=999.6
}}
'''גופרית''' (Sulfur או Sulphur) היא [[יסוד כימי]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] S [[מספר אטומי|ומספרו האטומי]] 16.
 
הגופרית היא [[מינרל (תזונה)|מינרל]] חיוני בכל היצורים החיים.
 
==תכונות==
 
מולקולת הגופרית היא [[מולקולה]] טבעתית המורכבת משמונה [[אטום|אטומי]] גופרית, והיא מסומלת כ-S<sub>8</sub>. הגופרית היא [[אל מתכת|אל-מתכת]], [[מוצק]]ה ב[[טמפרטורה|טמפרטורת החדר]] ו[[צבע]]ה [[צהוב|צהבהב]]. [[נקודת היתוך|נקודת ההיתוך]] שלה היא 115.21 [[מעלות צלזיוס]] ו[[נקודת רתיחה|נקודת רתיחתה]] – 444.72 מעלות צלזיוס.
 
כאשר מחממים גופרית מותכת ('''גופרית אורתורומבית''', '''גופרית מונוקלינית''', [[נוזל]] חיוור-צהבהב) מעבר להיתוכה, מתקבל [[פולימר]] הבנוי משרשרת אטומי גופרית מקושרים ב[[קשר קוולנטי]]. מכיוון שמדובר בשרשראות רבות המתערבבות זו בזו נעשית גופרית זו לדביקה, ובזכות האטומים הלא-נורמליים שבקצות השרשרת (שכן הם מחוברים לאטום גופרית אחר רק בצידם האחד), היא מקבלת גוון [[אדום]]-כהה. קירור מהיר של נוזל זה יוצר נוזל פלסטי הדומה ל[[גומי]]. מתיחת הגוף מסדרת את השרשראות הפולימריות זו במקביל לזו עד לגיבוש '''גופרית סיבית'''.
 
==שימושים==
 
לגופרית שימושים [[תעשייה|תעשייתים]]. ה[[תרכובת]] החשובה ביותר היא [[חומצה גופרתית]] (H<sub>2</sub>SO<sub>4</sub>) המכונה גם "סוס העבודה של התעשייה הכימית". חומצה גופרתית מופקת ב[[ארצות הברית]] בכמויות גדולות יותר מכל [[כימיקל]] אחר. לגופרית שימוש בייצור [[סוללה חשמלית|סוללות]], [[דטרגנט]]ים, [[גומי]] (הטיפול בגופרית נקרא '''גיפור'''), [[גפרור]]ים, [[אבק שריפה]], [[זיקוק]]ים ו[[דשן|דשני]] [[זרחן]]; היא משמשת כ[[חומר משמר]] ב[[יין]], [[הדברת מזיקים|חומר קוטל]] [[פטרייה|פטריות]], וחומר להלבנת [[נייר]]. ל[[נתרן]] או [[אמוניום]] [[תיוסולפט]] שימוש בתור חומר מקבע ב[[צילום]]. ל[[מלח אנגלי]] (מגנזיום גופרתי, MgSO<sub>4</sub>·7H<sub>2</sub>O) שימוש ב[[רפואה]] בתור חומר [[שלשול|משלשל]] וכתוסף דישון ל[[צמחים]].
 
==תפקיד ביולוגי==
 
גופרית היא חומר חיוני לכל היצורים החיים: [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] [[ציסטאין]] ו[[מתיונין]] מכילות גופרית, ולפיכך כל ה[[פפטיד|פוליפפטידים]], ה[[חלבון|חלבונים]] וה[[אנזים|אנזימים]] המכילים את חומצות האמינו הללו - מכילים אותה. ל"גשרי גופרית" ([[קשר דיסולפידי|קשרים דיסולפידיים]] בין שיירי ציסטאין) חשיבות רבה בעיצוב התלת-ממדי של חלבונים ובייצובם. כמה סוגי [[חיידקים]] משתמשים ב[[מימן גופרתי]] (H<sub>2</sub>S) במקום [[מים]] בתור תורם [[פרוטון|פרוטונים]] בתהליך פרימיטיבי שמזכיר את ה[[פוטוסינתזה]]. בנוסף אחד הסוגים של [[הם]], הם c, מכיל שני אטומים של גופרית.
 
גופרית נקלטת על ידי צמחים מה[[אדמה]] בצורת [[יון|יוני]] [[גופרה]] (סולפט, SO<sub>4</sub><sup dir=ltr>2-</sup>). ראו גם: [[מחזור הגופרית]].
 
==[[תרכובת|תרכובות]] ושמות==
[[קובץ:Soufresicile2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביש גופרית]]
ב[[כימיה]], ובמיוחד ב[[כימיה אורגנית]], משמשות שתי קידומות לציון גופרית:
* '''[[סולפה|סוּלְפָה]]''' - דוגמאות:
** ה[[קבוצה פונקציונלית|קבוצה הפונקציונלית]] '''[[סולפהידריל]]''', אטום גופרית הקשור לאטום [[מימן]], '''SH'''
** '''[[סולפיד|סוּלפיד]]''', תרכובת גופרית פשוטה (למשל: מימן גופרתי (סולפידי), '''H<sub>2</sub>S''')
** '''[[סולפט|סוּלפָט]]''' (ב[[עברית]]: '''גופרה'''), [[מלח (כימיה)|מלח]] של [[חומצה גופרתית]] (למשל: [[סידן גופרתי]] (סולפטי), '''CaSO<sub>4</sub>''')
** '''[[סולפיט|סוּלפיט]]''' (בעברית: '''גופריתי'''), מלח של [[חומצה גופריתית]] (למשל: סידן גופריתי (סולפיטי), '''CaSO<sub>3</sub>''')
** '''[[סולפוניום]]''', [[תרכובת אורגנית]] המכילה אטום גופרית חיובי ושלוש קבוצות [[אלקיל]] (למשל: טרימתילסולפוניום [[יוד]]י, '''CH<sub>3</sub>)<sub>3</sub>S<sup dir=ltr >+</sup> I<sup dir=ltr>&minus;</sup>)''')
** '''[[סולפונט]]''', מלח של [[חומצה סולפונית]]; תרכובת המכילה את היון '''HSO<sub>3</sub><sup dir=ltr>-</sup>'''.
* '''[[תיו|תִיוֹ]]''' - דוגמאות:
** '''[[תיול]]'''
 
==סביבה==
 
שריפת [[פחם]] ו[[נפט]] על ידי מפעלי [[תעשייה]] ו[[תחנת כוח|תחנות כוח]] משחררת כמויות עצומות של [[גופרית דו-חמצנית]] (SO<sub>2</sub>). חומר זה מגיב עם ה[[חמצן]] וה[[מים]] שב[[אטמוספירה]] ויוצר חומצה גופרתית. חומצה זו יוצרת [[גשם חומצי]] ולאחר מכן מורידה את רמת ה-[[pH]] של האדמה ושל מקווי מים. בדרך כלל ב[[דלק]] תקני הגופרית מזוקקת מדלק המאובנים על-מנת למנוע תופעה זו.
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Bergelut dengan asap nan beracun.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריית גופרית מסורתית בהר הגעש איג'ן, מזרח [[ג'אווה]], [[אינדונזיה]]. הקיטור הוא למעשה אדי [[מימן גופרתי]] ו[[גופרית דו-חמצנית]], והצינורות שעליהם הכורים עומדים מרכזים ומעבים את האדים. ניתן לראות בתמונה את התנאים המסוכנים והקשים של הכריה, הכוללים שהיה בעשן רעיל והיעדר ציוד מגן.]]
 
גופרית (בלועזית: '''Sulfur''', כנראה משורש [[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופי]] קדום שמשמעותו "לבעור") ידועה מימי קדם ואף הוזכרה ב[[תורה]]. [[הומרוס]] (מחבר ה[[איליאדה]] וה[[אודיסיאה]]) הזכיר בכתביו "גופרית מזיקה לצמחים". ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ה[[סין (אזור)|סינים]] המציאו את [[אבק שריפה|אבק השריפה]], שהוא [[תערובת]] של [[אשלגן חנקתי]] (KNO<sub>3</sub>), [[פחמן]] וגופרית. [[אלכימיה|אלכימאים]] נתנו לגופרית סימול מיוחד – [[צלב]] שבראשו [[משולש]]. ב-[[1770]] [[אנטואן לבואזיה]] שכנע את הקהילה המדעית שגופרית היא יסוד ולא תרכובת. ב-[[1867]] התגלתה גופרית במרבץ תת-קרקעי ב[[לואיזיאנה]] וב[[טקסס]].
 
===בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל===
 
בשנת [[1930]] קיבל האנגלי ל.ל. ויליאמס רישיון לניצול הגופרית מדרום-מזרח ל[[עזה]]. הוא יסד חברה אנגלית-ערבית בשם "החברה הארצישראלית למכרות גפרית בע"מ" (Palestine Sulphur Quarrie).
עד שנת [[1936]] הגיעה התפוקה ל-5,767 טונה. בשנת [[1938]] ירדה התפוקה ל-1,225 טונה. עומק המכרות הגיע ל-20 מטר וריכוז הגופרית הגיע ל-98%. הגופרית נשלחה לשוקי [[מצרים]], [[טורקיה]], [[יוון]] ו-[[הודו]]. מקצתה נמכרה גם בארץ-ישראל וב[[סוריה]]. המחירים היו 20–40 לירה ארץ ישראלית לטונה. בימי [[מלחמת העולם השנייה]] חלה ירידה בתפוקה עד כדי השבתת המכרות. עם הגופרית במכרות נמצאה גם כמות קטנה של [[אלום]].{{הערה|[[יוסף ברסקי]], [[הידעת את הארץ]] - ארץ הנגב, הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]], [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל]], מהדורה רביעית, תשט"ז, 1956, כרך ב', פרק ב': "ארץ הנגב וסיכוייה", פרק משנה כ"ג: "אוצרות הטבע, מפרץ אילת ועתידו של הנגב", עמוד 188}}
 
==צורה בטבע==
 
[[קובץ:Soufre.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''גופרית''']]
גופרית בצורתה החופשית ניתן למצוא ב[[מעיין|מעיינות]] חמים ואזורים געשיים במקומות רבים בעולם, במיוחד לאורך "[[טבעת האש]]" של [[האוקיינוס השקט]]. מרבץ משמעותי אחר של מלחי גופרית נמצא לאורך [[מפרץ מקסיקו]]. גופרית נמצאת במקומות נוספים ב[[סלע משקע|סלעי משקע]], למשל ב[[מזרח אירופה]] וב[[מערב אסיה]]. מקור גופרית זו הוא בפעולה של [[חיידק]] [[אנארובי]] שחי על מינרלי גופרית, במיוחד [[גבס]]. מרבצים אלו הם המקור העיקרי של גופרית לארצות כמו [[ארצות הברית]], [[פולין]], [[רוסיה]], [[טורקמניסטן]] ו[[אוקראינה]].
 
תרכובות גופרית טבעיות כוללות סולפידים [[מתכת]]יים, כמו [[פיריט]] ([[ברזל]] גופרי, FeS<sub>2</sub>), [[צינובר]] ([[כספית]] גופרית, HgS), [[גלניט]] ([[עופרת]] גופרית, PbS), [[אבץ]] גופרי (ZnS), [[אנטימון]] גופרי (Sb<sub>2</sub>S<sub>3</sub>) ועוד. [[מימן גופרתי]] (H<sub>2</sub>S) הוא [[גז]] שאחראי על [[ריח]]ן של [[ביצה|ביצים]] סרוחות; הוא מופיע בפליטות וולקניות, הידרותרמיות וכתוצאה מפעולת חיידקים.
 
==אמצעי זהירות==
 
[[פחמן דו-גופרי|CS<sub>2</sub>]], [[מימן גופרתי|H<sub>2</sub>S]] ו-[[גופרית דו-חמצנית|SO<sub>2</sub>]] מצריכים טיפול מיוחד. אף על פי שגופרית דו-חמצנית בטוחה לשימוש בשימור מזון בכמויות קטנות, בריכוז גבוה היא מגיבה עם לחות ויוצרת חומצה גופריתית שבזמן שאיפה יכולה לגרום לנזק ל[[ריאות]], ל[[עיניים]] ול[[רקמה|רקמות]] אחרות.
 
[[מימן גופרתי]] הוא רעיל ביותר (יותר מ[[ציאניד]]); תחילה הוא מקהה את [[חוש הריח]] (כך קורבנות פוטנציאליים אינם מודעים לנוכחותו) ולאחר מכן פוגע.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=גפרית}}
 
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/S/index.html WebElements.com – גופרית] {{אנגלית}}
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/chimia/54004.html שימושי הגופרית], באתר סנונית
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{הטבלה המחזורית|S}}
 
[[קטגוריה:גופרית|*]]
[[קטגוריה:אל-מתכות]]