|
בהצלחה להעתיק
{{מדען
| שם בשפת המקור = Nicolaus Copernicus
| תמונה = [[קובץ:Nikolaus Kopernikus.jpg|מרכז|200px]]
| ענף מדעי = [[אסטרונומיה]], [[פיזיקה]], [[מתמטיקה]]
| תרומות עיקריות = [[המודל ההליוצנטרי]]
}}
'''ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס''' ({{שם בשפת המקור|שם=Mikołaj Kopernik|שפה=פולנית}}, ב[[לטינית]]: '''Nicolaus Copernicus'''; {{כ}} [[19 בפברואר]] [[1473]] - [[24 במאי]] [[1543]]) היה [[אסטרונום]], [[מתמטיקאי]] ו[[איש אשכולות]] בן תקופת ה[[רנסאנס]], נתין נסיכות-ה[[בישוף]] של וארמייה. ידוע כמי שפיתח את [[המודל ההליוצנטרי]] (שלפיו [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] סובבים את [[השמש]]), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה [[מדע]]ית. תפקידיו הרשמיים היו בווארמייה שב[[פרוסיה המלכותית]] כאיש [[כנסייה]] (שימש כקאנון - פקיד בקתדראלה), [[מושל]], [[משפטן]], [[אסטרולוג]] ו[[רופא]]. [[אסטרונומיה]] הייתה עיסוק צדדי ו[[תחביב]] שלו. ה[[תאוריה]] שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז [[מערכת השמש]], בניגוד ל[[המודל הגאוצנטרי|מודל הגאוצנטרי]] (ששם את [[כדור הארץ]] במרכז) ששלט בכיפה עד אז, נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר ב[[היסטוריה של המדע|היסטוריה]], והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את [[המהפכה המדעית]] המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.
*
==ביוגרפיה==
קופרניקוס נולד ב-[[1473]] ב[[עיר]] [[טורון]] שב[[פרוסיה המלכותית]], אז ברית נחלות אוטונומיות שהייתה כפופה ל[[ממלכת פולין (1385–1569)|מלך פולין]]. אביו ניקולאס, אזרח [[קרקוב]] ([[עיר בירה|בירת]] פולין דאז), עבר לשם ב-[[1460]] ונעשה ל[[אזרח]] מכובד בטורון לאחר המלחמה עם [[האבירים הטבטונים]]. הוא היה [[סוחר]] [[נחושת]] עשיר, שמת כשקופרניקוס היה בן עשר. על אמו, ברברה ווצנרוד, ידוע אך מעט, אך כנראה היא מתה עוד לפני בעלה. דודו מצד האם, לוקאס ווצנרוד, איש [[כנסייה]] ואחר-כך הנסיך-[[בישוף]] של [[וארמייה]], גידל אותו ואת שלושת אחיו לאחר מות אביהם. אחיו אנדז'יי נעשה ל[[כומר]] ב[[פרומבורק]]. אחותו, ברברה, נעשתה ל[[נזיר (נצרות)|נזיר]]ה [[בנדיקטינים|בנדיקטינית]], ואחותו האחרת, קתרינה, נישאה לאיש עסקים, ברתל גֶרטנר.
ב-[[1491]] החל קופרניקוס ללמוד ב[[האוניברסיטה היגלונית|אוניברסיטה היגלונית]] בקרקוב, ושם התוודע לאסטרונומיה, הודות למורו [[אלברט ברודזבסקי|אלברט בּרוּדְזֶבסקי]] (Albert Brudzewski). מדע זה ריתק אותו, וספריו (שנבזזו על ידי ה[[שוודיה|שוודים]], וכיום נמצאים ב[[ספרייה]] של [[אופסלה]]) מראים זאת. לאחר ארבע שנים וביקור קצר בטורון, הוא עבר ל[[איטליה]], שם הוא למד [[משפטים]] ו[[רפואה]] באוניברסיטאות [[אוניברסיטת בולוניה|בולוניה]] ו[[אוניברסיטת פדובה|פדובה]]. דודו מימן את לימודיו, ורצה שגם הוא יהיה לבישוף. אך בעת שלמד משפט ציבורי וכנסייתי ב[[פרארה]], הוא פגש במורה [[דומניקו מריה נובארה דה פררה]] (Domenico Maria Novara da Ferrara), אסטרונום מפורסם. הוא למד אצלו, ונעשה לתלמיד מובהק ועוזר שלו.
התצפיות הראשונות שערך קופרניקוס יחד עם מורו [[דומניקו נובארה]], ב-[[1497]], רשומות בחיבורו '''De Revolutionibus Orbium Coelestium''' ("על תנועתם של גרמי השמים").
ב-[[1497]] נעשה דודו ל[[בישוף]] של וארמייה, וקופרניקוס הוסמך לכומר ב[[קתדרלה]] של פרומבורק, אך הוא המתין באיטליה לשנת [[1500]], אז הגיע ל[[רומא]] שם יכול היה לצפות ב[[ליקוי ירח]], וכמו כן הרצה שם בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה.
הוא ביקר בפרומבורק רק ב-[[1501]]. מיד כשהגיע לעיירה, ביקש רשות לחזור לאיטליה ולשוב ללימודיו בפדואה ובפררה, שם ב-[[1503]] הוא קיבל תואר [[דוקטור]] במשפט כנסייתי. מניחים כי בפדואה הוא גילה את הפסקאות בכתבי [[אפלטון]] ו[[קיקרו]] על דעות ההוגים ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] לגבי תנועת [[כדור הארץ]], ושם הוא קיבל את האינטואיציה הראשונה לתאוריה שלו. התצפיות והרעיונות שלו על התאוריה הזו החלו ב-[[1504]].
לאחר שסיים את לימודיו עזב את איטליה ושב לפרומברוק. זמן מה לפני שחזר לוורמיה, הוא קיבל משרה בכנסיית הצלב הקדוש ב[[ברסלאו]], [[שלזיה]], שם הוא נשאר לשנים רבות עד שפרש כמה שנים לפני מותו, בשל מחלה. לכל אורך חייו המשיך בתצפיות ובחישובים אסטרונומיים, אך תמיד בזמנו הפנוי ולא כמקצוע.
[[קובץ:Jan Matejko-Astronomer Copernicus-Conversation with God.jpg|ממוזער|'''"ה[[אסטרונום]] קופרניקוס מדבר עם אלוהים"''', מאת הצייר [[פולין|הפולני]] [[יאן מטייקו]].]]
קופרניקוס עבד במשך כמה שנים ב[[דיאט]] הפרוסי על רפורמות כלכליות, שעליהן ייעץ למלך [[זיגמונד הראשון, מלך פולין|זיגמונד]], ופרסם כמה מחקרים על ערך ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]; כמושל ורמיה, ניהל את ענייני ה[[מס]]ים וכן ישב לכס המשפט. בזמן זה קופרניקוס חשב על אחת מהגרסאות הראשוניות למה שהיום ידוע כ[[חוק גרשאם]]. בשנים אלה הוא ערך נסיעות רבות בענייני ממשל ו[[דיפלומטיה]], בשליחות הבישוף של ורמיה.
ב-[[1514]] הוא כתב את ה"[[קומנטריולוס]]" (''Commentariolus'') – טקסט קצר בכתב יד, המתאר את הרעיונות שלו לגבי ה[[היפותזה]] ה[[המודל ההליוצנטרי|הליוצנטרית]], ופרסם אותה בין חבריו. לאחר מכן הוא המשיך לאסוף ראיות שתומכות בתאוריה שלו באופן מפורט יותר.
בזמן המלחמה בין [[המסדר הטבטוני]] לבין ממלכת פולין ([[1519]]–[[1524]]) הגן קופרניקוס בהצלחה על [[אלנשטיין]], בראש הכוחות המלכותיים, שהיו ב[[מצור]] בידי כוחות של אלברט מפרוסיה.
ב-[[1533]] העביר יוהאן וידמנשטטר (Widmanstetter), מזכירו של ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]], סדרת הרצאות ברומא שהציגו את התאוריה של קופרניקוס. ב-[[1536]] התאוריה כבר הייתה מנוסחת בצורה ברורה, ושמועות עליה הגיעו לכל המדענים ב[[אירופה]]. ממקומות שונים ביבשת, קופרניקוס קיבל הזמנות לפרסם את התאוריה, אך הוא פחד מרדיפות מהממסד בשל האופי המהפכני של התאוריה שלו. ה[[קרדינל]] ניקולאוס משנברג מקפואה, [[ארכיבישוף]] [[קפואה]], שלח לו מכתב, בו הוא מבקש שיפרסם את רעיונותיו וביקש גם עותק לעצמו. יש שהציעו כי בקשה זו היא שהלחיצה את קופרניקוס ומנעה ממנו לפרסם, ואילו אחרים חושבים כי הכנסייה דווקא רצתה שהוא יפרסם את דעותיו.
קופרניקוס עדיין עבד על התאוריה שלו ב-[[1539]], כש[[גיאורג יואכים רטיקוס]], מתמטיקאי חשוב בוויטנברג, הגיע לפרומבורק. [[פיליפ מלנכתון]] אירגן פגישות בין רטיקוס לכמה אסטרונומים. רטיקוס נעשה לתלמידו של קופרניקוס, ונשאר עמו לשנתיים, שבמהלכן חיבר ספר בשם "[[נרטיו פרימה]]" ('' Narratio prima''), שבו כלולה תמצית התאוריה שלו.
ב-[[1542]] פרסם רטיקוס בשם קופרניקוס חיבור על [[טריגונומטריה]]. תחת לחץ כבד מרטיקוס, ולאחר שראה כי הספר הראשון לא נתקבל היטב בציבור, קופרניקוס הסכים לבסוף לפרסם את ספרו ב[[נירנברג]], בעזרת חברו [[טידמן גיזה]] (Tiedemann Giese), [[בישופות חלמנו|בישוף]] [[קולמרלנד|חלמנו]] (Chełmno).
האגדה מספרת כי העותק הראשון של "דה רבולוטיוניבוס" הגיע לידיו של קופרניקוס ביום [[מוות|מותו]], כך שהוא יכול היה להיפרד מה"אופוס ויטה" שלו, וכי הוא התעורר מה[[תרדמת]] שהיה שרוי בה, הסתכל ב[[ספר]], ומת בשלווה.
קופרניקוס [[קבורה|נקבר]] בקתדרלת פרומבורק. אך קבוצת [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] שחיפשה את גופתו ב-[[2004]] לא הצליחה למצוא אותה, אף שמצאו כמה קברים אחרים מאותה תקופה. החיפושים נמשכו בשנת [[2005]], ושרידי גופתו אכן נמצאו, וזוהו על פי בדיקות גנטיות. הוא נקבר מחדש בטקס מפואר בשנת [[2010]].
==התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס==
{{ערך מורחב|המהפכה הקופרניקאית}}
===תאוריות מוקדמות===
רבות נכתב על [[התאוריה ההליוצנטרית|התאוריות ההליוצנטריות]] המוקדמות. [[פילולאוס]] (בתחילת [[המאה ה-4 לפנה"ס]]) היה מהראשונים שהציעו כי הארץ נעה, כנראה בהשראת התאוריות של [[פיתגורס]] על הגלובוס העגול.
[[אריסטרכוס מסמוס]] ([[המאה ה-3 לפנה"ס]]) פיתח כמה תאוריות של [[הרקלידס פונטיקוס]] (שכבר דיבר על סיבוב של כדור הארץ סביב צירו) והציע את התאוריה הרצינית הראשונה המוכרת לנו של מערכת שמש הליוצנטרית. החיבור שלו על ההיפותזה ההליוצנטרית לא שרד, ולכן אנו יכולים רק לנחש מה הוביל אותו למסקנותיו. לפי [[פלוטארכוס]], כותב אחר, בן זמנו של אריסטרכוס, האשים אותו בחוסר אדיקות בשל כך ש"הניע את הארץ".
קופרניקוס ציטט את אריסטרכוס ופילולאוס בכתב יד ראשוני של ספרו ששרד, כשהוא כותב: "פילולאוס האמין בתנועת הארץ, ויש אף שאומרים כי גם אריסטרכוס איש סמוס היה בדעה זו". מסיבות שאינן ידועות הוא מחק את הפסקה הזו לפני פרסום ספרו.
החיבור של האסטרונום ה[[אסלאם|מוסלמי]] בן [[המאה ה-14]], [[אבן אל-שאטיר]], כולל תצפיות וחישובים הדומים לאלה של קופרניקוס, ויש שהציעו כי קופרניקוס הושפע ממנו.
===התאוריה הקופרניקאית===
התאוריה של קופרניקוס פורסמה בספר "על תנועתם של גרמי השמים" (''De revolutionibus orbium coelestium'') בשנת מותו, 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר.
ספר זה מציין את ראשית המעבר מיקום גיאוצנטרי (בעצם, [[אנתרופוצנטריות|אנתרופוצנטרי]]), שהארץ במרכזו. קופרניקוס טען כי הארץ היא אחת מכמה כוכבי לכת, המסתובבים סביב שמש שאינה נעה, וכי היא משלימה את הקפתה פעם בשנה, יחד עם סיבוב סביב צירה פעם ביום. הוא הגיע לסדר הנכון של [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]], ואף הצביע על שינוי איטי בכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ כגורם לתופעה הידועה כ[[נקיפה]] (פְּרֶצֶסיה), וכן הסביר כי קיומן של [[עונות השנה|עונות]] נובע מהעובדה שציר הסיבוב אינו ניצב למישור הסיבוב של כדור הארץ, אלא נטוי בזווית. הוא אף הוסיף תנועה נוספת לכדור הארץ, השומרת על כך כי הציר שלה יהיה מכוון כל הזמן לאותה הנקודה (צפון-דרום). לאחר מכן, בזמנו של [[גלילאו גליליי]] הובהר, כי אין כאן תנועה נוספת, וכי אם הארץ לא הייתה נשארת באותה נקודה, הרי שהיה צורך בתנועה כזו.
קופרניקוס טען כי כל המסלולים במערכת השמש הם מעגליים, דבר שאינו מדויק, שכן הם [[אליפסה|אליפטיים]], ולפיכך המודל שלו היה לא מדויק ולא יכול היה לחזות אירועים אסטרונומיים בצורה טובה מזה של [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]], שהיה מקובל אז. הוא גם סבר שמערכת השמש קטנה בהרבה מגודלה הממשי, כמו רוב האסטרונומים בתקופתו.
ובכל זאת, למודל שלו הייתה השפעה מכרעת על מדענים רבים דוגמת [[גלילאו גליליי|גליליי]], [[טיכו ברהה]] ו[[יוהנס קפלר]], אשר אימצו ושיפרו אותו (בעיקר, קפלר).
רק תצפיותיו של גליליי אל כוכב הלכת [[נוגה]] בעזרת ה[[טלסקופ]] שבנה, היו הראיות הממשיות הראשונות לתאוריה של קופרניקוס.
את המערכת הקופרניקאית אפשר לסכם בשבע נקודות, כפי שקופרניקוס עצמו עשה בסיכום שנמצא ופורסם רק ב-[[1878]]:
# למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.
# מרכז הארץ אינו מרכז היקום, אלא רק המרכז של מסת הארץ ושל מסלול [[הירח]].
# כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש, ולכן השמש היא מרכז היקום (קופרניקוס לא היה בטוח האם השמש נעה או לא, כשהוא טוען כי מרכז היקום הוא "בשמש, או לידה").
# המרחק בין הארץ לשמש, ביחס למרחק בין הארץ ל[[כוכב]]ים הקבועים, הוא קטן מאד.
# התנועה היומית של השמש היא למראית עין בלבד, והיא נראית כנעה בגלל הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
# הארץ סובבת סביב השמש, כמו שאר כוכבי הלכת, כך שכל התנועות-לכאורה של השמש במהלך השנה הן למעשה תנועה של הארץ.
# תנועות אלו של הארץ ושל השמש, יכולות להסביר את כל המסלולים והמיקומים של שאר כוכבי הלכת.
===De Revolutionibus Orbium Coelestium===
חיבורו של קופרניקוס "על תנועתם של גרמי השמים" (1543), אשר הוקדש ל[[אפיפיור]] [[פאולוס השלישי]], מחולק לשישה חלקים:
* החלק הראשון כולל הצגה כללית של [[המודל ההליוצנטרי]], וסיכום רעיונותיו על העולם.
* החלק השני הוא תאורטי בעיקר, ומדבר על עקרונות האסטרונומיה, וכן כלולה בה רשימת כוכבים (כבסיס לטענותיו המובאות בהמשכו של חלק זה).
* החלק השלישי עוסק בעיקר בתנועותיה לכאורה של השמש, ולתופעות הקשורות בה.
* החלק הרביעי כולל תיאור דומה של הירח, של תנועותיו ושל מסלולו.
* החלקים החמישי והשישי כוללים תיאור של המודל החדש.
==קופרניקוס וקופרניקניזם==
לתאוריות של קופרניקוס יש חשיבות רבה ב[[היסטוריה של המדע|היסטוריה של הידע]] האנושי. רבים הציעו כי רק ל[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]], לתאוריית ה[[אבולוציה]] של [[דרווין]] ול[[פיזיקה]] של [[אייזק ניוטון|ניוטון]] הייתה השפעה דומה על ה[[תרבות]] האנושית ככלל ועל ה[[מדע]] בפרט.
ישנן משמעויות רבות לתאוריה שלו, לבד מהערך המדעי שלה. חיבורו היה מהפכני ביחס שלו ל[[דת]] המקובלת, ל[[דוגמה|דוגמטיזם]], ולחופש של המחקר המדעי, ומשווים אותו בזה ל[[גלילאו גליליי]].
כשחיבורו פורסם, הוא סתר את הדוגמה הדתית המקובלת: הצעתו הייתה, כי אין צורך בישות חיצונית כלשהי שתיתן [[נשמה]], [[כוח גופני|כוח]] ו[[חיים]] לעולם ולאנושות, וכי המדע יכול להסביר את הקיום.
אולם, הקופרניקניזם גם פתח פתח ל[[אימננטיות]], הדעה שהכוח או הישות האלוהית קיימת בתוך כל דבר ביקום, רעיון שפותח רבות ב[[פילוסופיה]] המודרנית. אימננטיזם גם מוביל ל[[סובייקטיביזם]] [[מטפיזיקה|מטפיזי]]: התאוריה שנקודת המבט היא שיוצרת את המציאות, וכי אין מציאות אמיתית כללית שקיימת לבד מהחישה. לפיכך, יש שאומרים כי קופרניקוס הרס את היסודות של המדע והמטפיזיקה של [[ימי הביניים]].
אחת מהתוצאות של התאוריה הקופרניקאית היא כי חוקים מדעיים אינם תמיד מתאימים למה שנראה בעין. רעיון זה סותר את המערכת של [[אפלטון]], שהדגישה מאוד את הידע המתקבל מה[[חוש]]ים.{{דרושה הבהרה}}
החידוש של קופרניקוס היה מהפכה מדעית. [[עמנואל קאנט]], לדוגמה, ראה את המשמעות הסמלית של המהפכה הקופרניקאית, כשהוא רואה אותה כמייצגת את הדעה שה[[רציונליות]] האנושית היא המקור האמיתי לתופעות הנצפות. גם פילוסופים מודרניים רואים משמעות פילוסופית רבה בקופרניקניזם.
== הנצחתו ==
פסלו של קופרניקוס, מעשה ידי הפסל הדני ברטל ת'ורוואלדסן, ניצב בחזית ארמון סטאשיץ בוורשה, משכנה של האקדמיה הפולנית למדעים. על שמו נקראו [[מכתש פגיעה|מכתש]] קופרניקוס על ה[[ירח]] ועל ה[[מאדים]] וכן [[אסטרואיד]] 1322. בינואר [[2010]] הוחלט כי היסוד הכימי שנקרא בעבר אונונביום ייקרא על שמו של קופרניקוס - [[קופרניקיום]]. בעיר [[ולבז'יך]] שב[[פולין]] הוקם [[בית ספר תיכון|תיכון]] על שמו, ובעיירה [[לובין (עיר)|לובין]] הוקמה [[אוניברסיטה]] על שמו. גם שדה התעופה בעיר [[ורוצלב]] נקרא על שמו.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ניקולאוס קופרניקוס|ויקישיתוף=Nicolaus Copernicus|שם ויקישיתוף=ניקולאוס קופרניקוס}}
*[http://www.frombork.art.pl/Ang01.htm מוזיאון ניקולאס קופרניקוס בפרומברוק]
*[http://www-groups.dcs.st-andrews.ac.uk/~history/PictDisplay/Copernicus.html תמונות של קופרניקוס]
*[http://www.hps.cam.ac.uk/starry/coperastrol.html דף של אוניברסיטת קיימברידג' המתאר את הפעילות האסטרולוגית של קופרניקוס]
*[http://digital.lib.lehigh.edu/planets/cop.php?num=F.1&exp=false&lang=lat&CISOPTR=0&limit=cop&view=full צילום פקסמיליה מלא של "תנועת גרמי השמים"]
*[http://webexhibits.org/calendars/year-text-Copernicus.html הטקסט של "תנועת גרמי השמים"]
*[http://muse.tau.ac.il/museum/galileo/coper-heb.html ניקולאוס קופרניקוס]
*[http://articles.adsabs.harvard.edu//full/1543droc.book.....C/0000031.000.html העלאת ספרו של קופרניקוס לרשת על ידי אוניברסיטת הרווארד De revolutionibus orbium coelestium]
*{{אבני דרך|3248|עשר התגליות הגדולות בפיזיקה ובאסטרונומיה}}
*{{מתמטיקאי|Copernicus}}
*{{דודל|nicolaus-copernicus-540th-birthday|יום הולדתו ה-540 של קופרניקוס}}, 19 בפברואר 2013
*{{סיינטיפיק אמריקן|דניס דניאלסון|תיק קופרניקוס|תיק-קופרניקוס|31 במרץ 2014}}
*{{גנאלוגיה מתמטית}}
*{{הספרנים|שרון כהן|כשקופרניקוס שם את השמש במרכז|coperenicus|דצמבר 2018}}
*{{הקלטה}} [https://www.ranlevi.com/2007/10/10/ep2_the_first_scientist/ פרק 2 – קופרניקוס, המדען הראשון] ב[[פודקאסט]] [[עושים היסטוריה]] בהגשת רן לוי
{{בקרת זהויות}}
| 