פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 629 בתים ,  לפני חודשיים
עריכה. הרחבת הקבוצות מוזכרת במשפט הבא, די בקבוצות שפורטו. גם לפני שנות ה-90 היו שקראו לחרדים להתגייס
===המהפך הפוליטי ולאחריו===
 
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמתבין [[הליכוד]] ו[[אגודת ישראל]] לקראת הקמת [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת בגין הראשונה]], בשנת [[1977]], בין [[הליכוד]] ו[[אגודת ישראל]] הוסרה המכסה של מספר תלמידי הישיבה שיכולים להצטרף להסדר תורתו אומנותו וגם הורחבו הקבוצות שיכולות להצטרף להסדר{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}. בשנת 1981 ,עם חידוש ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לאגודת ישראל, הורחב ההסדר לכלול גם משמשים בקודש כגון מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה חרדים, ומורים ומחנכיםמורים בחינוך העצמאי. עוד נקבע למשל שיורשה לבני 30 ומעלה לתת שיעורי תורה ולקבל תמורתם מלגותועוד{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}{{הערה|שם=פרלמנט81}}, היתר זה מנע מחלק מהמשוחררים לנטוש את הישיבה מסיבות כלכליות ולשרת במילואים.
 
תנאי דחיית השירות הביאו לשינויים חברתיים וכלכליים בחברה החרדית, ובפרט חלה ירידה בתעסוקת גברים חרדים, שלא היו רשאים באופן רשמי לעבוד למחייתם או לרכוש הכשרה שאיננה תורנית. בשנת 1980 עמד שיעור התעסוקה בקרבם על 63%, ואילו בשנת 2003 הגיע שיעור זה ל-37% בלבד{{הערה|שם=פרלמנט81}}. כך התבססה "[[חברת הלומדים]]" החרדית{{הערה|שם=פרלמנט81}}, והתחזקה ההתבדלות של המגזר החרדי משאר המגזרים.
 
השימושאי הגורףהגיוס בהסדרשל על ידירוב הציבור החרדי עורר ביקורת בקרב האוכלוסייה הלא חרדית כלפי האברכים והחרדים. [[מפלגת שינוי|מפלגת "שינוי"]], שזכתה להצלחה רבה בבחירות בשנת [[1999]] ו-[[2003]], ביססה את תעמולתה במידה רבה על הטינה בציבורבחלק הישראלימהציבור בישראל כלפי החרדים בנוגע לנקודהבעניין זוזה. החלבין מ[[שנותהיתר ה-90 של המאה ה-20]], החלו להשמענשמעו קולות, גם בתוך הציבור החרדי, שקראו לצעירים חרדים,לחרדים הכלולים בהסדר "תורתו אומנותו" ואינם מקדישים את כל זמנם ללימוד תורה, להתגייס. בנוסף, החלו להישמענשמעו קולות כנגדנגד המצוקה הכלכלית שגורם ההסדר בקרב הציבור החרדי, בשל כךמשום שעל הרשומיםדחויי הגיוס במסגרת ההסדר נאסר לעבוד ונשמעה הטענה שהוא לאו דווקא מיטיב איתם. עם זאת, ההנהגה הרבנית החרדית מאוחדת בראייתה את ההסדר כחיובי וחיוני.
 
===ועדת הכהן===