פליציה לנגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950 ל קטגוריה:עולות לאחר קום המדינה: 1948–1950 using Cat-a-lot |
←ביוגרפיה: הרחבה |
||
שורה 26:
בשנת 1977 שללה ממנה הוועדה לאישור סניגורים בבתי-הדין הצבאיים (הפועלת מכוח {{סחפ|חוק השיפוט הצבאי|סעיף 317}}) את הזכות להופיע כ[[סניגור]]ית ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בתי דין צבאיים]] (שבהם עומדים לדין חיילים), עקב מגעיה עם גורמי אש"ף וגורמים עוינים אחרים. לנגר עתרה ל[[בג"ץ]] נגד החלטה זו, אך עתירתה נדחתה.{{הערה|בגץ 221/77 פליציה לנגר נגד הוועדה לאישור סניגורים בבתי-הדין הצבאיים, פ"ד לב(1) 182, ניתן ב-22 בנובמבר 1977}} החלטה זו פגעה גם ביכולתה להופיע ב[[בית משפט צבאי (ישראל)|בתי משפט צבאיים]] (שבהם עומדים לדין בעיקר פלסטינים), וגם עתירה שהגישה בעניין זה נדחתה,{{הערה|בגץ 180/77 פליציה לנגר נגד שירות בתי-הסוהר, פ"ד לא(2) 530, ניתן ב-15 באפריל 1977}} אך [[משרד המשפטים]] הבהיר שהיא רשאית להופיע בפני בתי משפט צבאיים.{{הערה|{{דבר||פליציה לנגר יכולה לייצג הצעירה מארה"ב|1977/11/07|00214}}}}
ביוני 1975 ניסתה ארגון "[[טרור נגד טרור]]", שפעל בהשראת [[מאיר כהנא]]{{הערה|שם=דבר|{{דבר||הרב כהנא מתכנן ארגון יהודי עולמי שיגיב בטרור נגד טרור|1972/09/20|00200}}}}{{הערה|{{הארץ|טל לוי ולין|היום לפני 26 שנה: "המחתרת היהודית" נחשפת לראשונה|1.1199311|27 באפריל 2010}}}}, להשמיד תיקים משפטיים בביתה. על אירוע זה נידון אחד מפעילי הקבוצה, שאול אדי, לשנה מאסר על תנאי וקנס של 500 [[ל"י]]{{הערה|{{דבר||3 אנשי טנ"ט - לדין|1975/06/30|01205}}}}.
זכתה לפרסום רב בשנת 1979, כשייצגה בהצלחה את ראש עיריית [[שכם]], [[בסאם אלשכעה]], נגדו הוציאה ישראל צו גירוש לאחר שהואשם בהסתה לפעילות טרור לאחר שהשמיע ביקורת קשה על [[הסכמי קמפ דייוויד]].{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|שכעה יופיע היום בפני ועדת הערר הצבאית|1979/11/28|00107}}}} זמן לא רב לאחר ש[[בית המשפט העליון]] ביטל, לבקשתה, את צו הגירוש לשכעה, התנקשו בחייו אנשי [[המחתרת היהודית]], והותירו אותו ב[[כסא גלגלים]] כשרגליו קטועות. במשך שנים שימשה כסגנית הנשיא של "הליגה הישראלית לזכויות אדם" (בראשה עמד פרופסור [[ישראל שחק]]).
| |||