פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 121 בתים ,  לפני חודשיים
עריכה
סוגיית '''[[גיוס לצה"ל|גיוסם]] של בני ישיבות לצה"ל''' עומדת במרכזו של ויכוח בחברה הישראלית. במהלך השנים נדחה גיוסם של [[בן ישיבה|בני ישיבות]], שרובם חרדים, בהסדרים שונים, חלקם עד לגיל שבו נפטרו מגיוס, וחלק מהאחרים עד לגיל בו זכו לשירות מקוצר או להטבות להן זכאים חיילים בעלי משפחות. העלייה במספרם של דחויי השירות בנימוק של "[[תורתו אומנותו]]" גררה ביקורת ציבורית בשל טענה לפגיעה בעקרון ה[[שוויון]]. טענה זו נידונה בכמה ועדות שהוקמו לעניין זה וכן בעתירות ל[[בג"ץ]], שחלקן התקבל והוביל לחקיקת תיקונים בחוק.
 
במרוצת השנים שיעור בני הישיבות הכלולים בהסדר עלה משמעותית. בשנת [[1974]] 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת [[1999]]. באמצע [[2005]] נכללו בהסדר 41,450 איש, כ־0.6% מהתושבים. בשנת [[2011]] הגיע מספר המצטרפים החדשים להסדר לכ-7700, מתוכם כ-6700 חרדים {{מקור}}.
בשנת 1975, ביטל שר הביטחון שמעון פרס את ההגבלה על הצטרפות ישיבות חדשות, אולם מכסה מקסימלית של 800 מקבלי דיחוי חדשים בשנה נותרה בעינה{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}.
 
בשנים 1970–1986 הוגשו שלוש עתירות ל[[בג"ץ]] נגד ההסדר, וכולן נדחו. בפסק דין שכתב [[אלפרד ויתקון]] בשנת [[1970]] נאמר כי בית המשפט אינו רואה לנכון לקיים הליך שיפוטי בשל טענת [[זכות עמידה|מי שאינו צד לדיון]], וכן משום שמדובר בנושא ציבורי שמוטב להשאירו בידי הגורמים הפוליטיים האחראים לכך{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ביהמ"ש העליון דחה עתירה על אי־גיוס תלמידי ישיבות|1970/02/27|00410}}.}}. בעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 1986 (רסלר נגד שר הביטחון) הוכרה זכות העמידה של העותר, אבלאך ביתהעתירה המשפטנידונה העליון נמנע מלפסוק נגד ההסדרונדחתה. השופט [[אהרן ברק]] כתב כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."{{הערה|בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441}}
 
===המהפך הפוליטי ולאחריו===
26,411

עריכות