גיוס בני ישיבות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29:
===המהפך הפוליטי ולאחריו===
 
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין [[הליכוד]] ו[[אגודת ישראל]] לקראת הקמת [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת בגין הראשונה]] בשנת [[1977]], הוסרה המכסה של מספר תלמידי הישיבה שיכולים להצטרף להסדר תורתו אומנותו{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}. בשנת 1981 ,עם חידוש ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לאגודת ישראל, הורחב ההסדר לכלול מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה חרדיםשלא למדו במסגרת ישיבתית עוד בגיל תיכון, מורים בחינוך העצמאי ועוד{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}{{הערה|שם=פרלמנט81}}.
 
תנאי דחיית השירות הביאו לשינויים חברתיים וכלכליים בחברה החרדית, ובפרט חלה ירידה בתעסוקת גברים חרדים, שלא היו רשאים באופן רשמי לעבוד למחייתם או לרכוש הכשרה שאיננה תורנית. בשנת 1980 עמד שיעור התעסוקה בקרבם על 63%, ואילו בשנת 2003 הגיע שיעור זה ל-37% בלבד{{הערה|שם=פרלמנט81}}. כך התבססה "[[חברת הלומדים]]" החרדית{{הערה|שם=פרלמנט81}}, והתחזקה ההתבדלות של המגזר החרדי משאר המגזרים.