פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עריכה
סוגיית '''[[גיוס לצה"ל|גיוסם]] של בני ישיבות לצה"ל''' עומדת במרכזו של ויכוח בחברה הישראלית. במהלך השנים נדחה גיוסם של [[בן ישיבה|בני ישיבות]], שרובם חרדים, בהסדרים שונים, חלקם עד לגיל שבו נפטרו מגיוס, וחלק מהאחרים עד לגיל בושבו זכוניתן לשירותלשרת שירות מקוצר או להטבותשירות להןהמאפשר זכאיםלהטבות חייליםלחיילים בעלי משפחות. העלייה במספרם של דחויי השירות בנימוק של "[[תורתו אומנותו]]" גררה ביקורת ציבורית בשל טענה לפגיעה בעקרון ה[[שוויון]]. טענה זו נידונה בכמה ועדות שהוקמו לעניין זה וכן בעתירות ל[[בג"ץ]], שחלקן התקבל והוביל לחקיקת תיקונים בחוק.
 
במרוצת השנים שיעור בני הישיבות הכלולים בהסדר עלה משמעותית. בשנת [[1974]] 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת [[1999]]. באמצע [[2005]] נכללו בהסדר 41,450 איש, כ־0.6% מהתושבים. בשנת [[2011]] הגיע מספר המצטרפים החדשים להסדר לכ-7700, מתוכם כ-6700 חרדים {{מקור}}.
בשנת 1975, ביטל שר הביטחון שמעון פרס את ההגבלה על הצטרפות ישיבות חדשות, אולם מכסה מקסימלית של 800 מקבלי דיחוי חדשים בשנה נותרה בעינה{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}.
 
בשנים 1970–1986 הוגשו שלוש עתירות ל[[בג"ץ]] נגד ההסדר, וכולן נדחו. בפסק דין שכתב [[אלפרד ויתקון]] בשנת [[1970]] נאמר כי בית המשפט אינו רואה לנכון לקיים הליך שיפוטי בשל טענת [[זכות עמידה|מי שאינו צד לדיון]], וכן משום שמדובר בנושא ציבורי שמוטב להשאירו בידי הגורמים הפוליטיים האחראים לכך{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ביהמ"ש העליון דחה עתירה על אי־גיוס תלמידי ישיבות|1970/02/27|00410}}.}}. בעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 1986 (רסלר נגד שר הביטחון) הוכרה זכות העמידה של העותר, אך העתירה נידונה ונדחתהנדחתה. השופט [[אהרן ברק]] כתב כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."{{הערה|בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441}}
 
===המהפך הפוליטי ולאחריו===
ב-12 בספטמבר 2017, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, פסל [[בג"ץ]] את הסדר הגיוס המבוסס על התיקונים 19 ו-21 ל[[חוק שירות ביטחון]] (פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים לחוק), וקבע שבטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין, זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני|דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס|5015680|12 בספטמבר 2017}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14018770.c29|סוג=בג"ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=12 בספטמבר 2017}}}}. את העתירה נגד התיקון לחוק הגישו [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]] ומפלגת "[[יש עתיד]]".
 
בפברואר 2018 הקים שר הביטחון [[אביגדור ליברמן]] ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, משפטנים ברובם, במטרה להציע נוסח חוק שיעמוד ב[[ביקורת שיפוטית|מבחן בג"ץ]]. ביוני פורסמו המלצות הוועדה, הכוללות יעדי גיוס המעוגנים בחוק והעמידה בהם מהווה תנאי להמשך תחולתו, וכן סנקציות כלכליות במקרה של אאי עמידה זמנית ביעדים. היעדים עולים משנה לשנה עד שלאחר כעשור מחייבים בגיוס את רוב שנתוןהשנתון הגבריםשל החרדיםגברים חרדים. ב-[[3 ביולי]] 2018 אושרה בכנסת ב[[החקיקה בישראל|קריאה ראשונה]] הצעת חוק מתוקנת המבוססת על הצעת הוועדה{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2072953 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018], באתר הכנסת}}. הסיעות החרדיות הצביעו נגד הצעת החוק, וסיעת "[[יש עתיד]]" הצביעה בעדה מהאופוזיציה. בג"ץ נעתר חלקית לבקשתו של שר הביטחון החדש בנימין נתניהו והאריך את תוקפו של החוק הקודם עד ל-15 בינואר 2019{{הערה|{{פס"ד עליון|סוג=בג"ץ|קישור=14018770.V43|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=2 בדצמבר 2018}}}}. בדצמבר [[יאיר לפיד]] הודיע שבקריאה שנייה ושלישית "יש עתיד" לא תתמוך בחוק, ועל רקע הקושי בהעברתו החליטה הקואליציה להקדים את הבחירות לאפריל 2019{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר וטל שלו|הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת|3209313|24 בדצמבר 2018}}}}. בעקבות כך בג"ץ אישר דחייה נוספת של ביטול החוק, ל-28 ביולי 2019{{הערה|{{פס"ד עליון|סוג=בג"ץ|קישור=14018770.V44|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=20 בינואר 2019}}}}. גם לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] נותרה הצעת החוק סלע מחלוקת, מנעה הקמת ממשלה חדשה, וחודש לאחר תחילת כהונתה גם [[הכנסת העשרים ואחת]] החליטה על פיזורה{{הערה|{{ynet|שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני|הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר|5517559|30 במאי 2019}}}}.
 
==מספרם של דחויי השירות==