ויקיפדיה

אוטיזם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
עיצוב, עיצוב, תיקון קישור, קישורים פנימיים, קטגוריה, ויקיזציה, תמונה, הוספת מקור, תקלדה, תקלדה, עדכון, עריכה, הרחבה, ניסוח, הגהה, הפרת זכויות יוצרים, שחזור
תגית: החלפה
שורה 1:
{{עריכה|הרבה מהחומר הכתוב פה נכון לכלל [[הקשת האוטיסטית]] וצריך לעבור לערך העוסק בכלל הקשת|נושא=בריאות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תסמונת הקלאסית|אחר=תסמונות אחרות המכונות "אוטיזם"|ראו=[[הספקטרום האוטיסטי]] או [[אוטיזם בתפקוד גבוה]]}}
{{מחלה
|שם=אוטיזם
|תמונה=
|כיתוב=
|שם בלועזית=Autistic Disorder
|InfoMed=
|ICD10={{ICD10|F|84|0|f|80}}
|ICDO=
|OMIM={{OMIM|209850}}
|DiseasesDB={{DiseasesDB|1142}}
|MedlinePlus={{MedlinePlus|001526}}
|eMedicine={{EMedicine|Subj=article|Topic=912781}}
|DSM-5=[http://www.behavenet.com/autistic-disorder 299.00]
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D001321}}
}}
'''אוטיזם''' הוא [[הפרעה התפתחותית]] {{אנ|Developmental disorder}}, שנגרמת משילוב של {{קישור שפה|אנגלית|Environmental factor|גורם סביבתי|גורמים סביבתיים}} ומרכיב [[תורשה|תורשתי]]. זוהי [[תסמונת]] קלינית, שמתאפיינת בהפרעה בתחום ה[[קשרים בין-אישיים|קשרים הבין-אישים]] ובתחומים החברתי, ה[[שפה|שפתי]] וה[[תקשורת]]י, בהתנהגות [[סטראוטיפיות|סטראוטיפית]] ורפטטיבית (חזרתית) ובהפרעה ב[[כישורים חברתיים|כישורים החברתיים]], והיא כלולה ב[[הספקטרום האוטיסטי|ספקטרום האוטיסטי]].
 
אוטיסטים הם עם בפני בפני עצמם יש לי חבר אוטיסטי והוא בדימיון שלי כבר 27 שנים!
מחלקים את ה[[תסמין|תסמינים]] של האוטיזם לשלוש קבוצות:
# תסמיני [[תקשורת]] לא מילולית, כגון קושי ביצירת [[קשרים בין-אישיים]] , קשיים ב[[התפתחות רגשית|התפתחות הרגשית]], בהבעת [[רגש]]ות ובתקשורת בעזרת [[הבעת פנים|הבעות פנים]].
# תסמיני [[הפרעות דיבור בגיל הרך|הפרעה בדיבור כבר בגיל הרך]], למשל שגיאות [[דקדוק]] גסות, [[אוצר מילים]] קטן, הימנעות משימוש בדיבור עבור חלק מהמטרות בהן רוב האנשים משתמשים בדיבור (כגון הימנעות מהחלפת חוויות או הימנעות משאילת שאלות) ובמקרים קיצוניים אי שימוש מוחלט ביכולת הדיבור.
# תסמיני התנהגות חזרתית (כגון נדנוד חוזר של הגוף ותנועות ידיים שונות). כיום מקובל לחשוב שחלק מהתסמינים הקשורים בהתנהגות חזרתית נובעות ממגבלה בתכנון רצף תנועות (תכנון מוטורי), ושמגבלה זו גורמת גם למגבלה ב[[קואורדינציה|קואורדינציית]] ה[[יד]]יים שקיימת אצל רבים מהנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.
 
בעשור האחרון של המאה העשרים, התברר שלתסמונת הזו יש קבוצות תסמינים נוספות כמו בעיות [[ויסות חושי]]{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3161097/?tool=pubmed PLoS One. 2011;6(8):e24196. Epub 2011 Aug 24. Multisensory integration and attention in autism spectrum disorder: evidence from event-related potentials. Magnée MJ, de Gelder B, van Engeland H, Kemner C.]|שמאל=כן}}(כמו עודף [[רגישות (תכונה אנושית)|רגישות]] למגע וחוסר רגישות יחסי ל[[כאב]]) ובעיות [[קואורדינציה]].
 
תסמיני האוטיזם הופכים לברורים בדרך כלל במהלך שלוש שנות החיים הראשונות. על פי רוב יש התדרדרות תפקודית (נסיגה אוטיסטית) בין גיל שנה וחצי לבין גיל שנתיים וחצי.
 
בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של רצף האוטיזם, שכיחותו זינקה פי שלושה בעשור האחרון. על פי ארגון הבריאות העולמי, השכיחות של אוטיזים בעולם מוערכת ב–1 ל-160. מעריכים ששכיחות האוטיזם אצל בנים גדולה משכיחות האוטיזם אצל בנות פי ארבעה. בישראל, לפי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות בעשור האחרון חלה עלייה של 169% באבחון אוטיזם בילדים בישראל, וב–2018 אובחן עם אוטיזם אחד מכל 78 ילדים בישראל, אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב-170% בעשור|1.7546775|22 ביולי 2019}}}}{{הערה|{{ynet|ענבר טויזר|תוך עשור: זינוק של 169% באבחון ילדים אוטיסטים |5555146|22 ביולי 2019}}}}
 
==תסמינים==
===תיאור סימפטומים המעלים חשד ראשוני באוטיזם אצל פעוט===
 
במרבית המקרים עד לאירוע הנסיגה הפעוט מפותח מבחינה תקשורתית פחות מבני גילו ואנשים מיומנים ומנוסים מבחינים כי הפעוט אינו מתפתח כראוי. אחרי הנסיגה האוטיסטית, גם אנשים שאינם מיומנים מתחילים להבחין בדבר. תסמיני אוטיזם שעשויים להופיע בפעוט:
*ילד בגיל בו עוד לא מקובל לדבר ממלמל פחות מבני גילו אם בכלל, אינו מצביע, או שאינו מבצע מחוות מובנות בגיל שנה.
*הילד בעל אוצר מילים נמוך משמעותית מהמקובל לגילו, למשל הרבה פחות מחמישים מילים בגיל שנתיים. בלי קשר לגודל אוצר המילים, הוא עשוי להכיל מילים שלא מקובל שפעוט יכיר ולא להכיל מילים שכן מקובל שפעוט יכיר. לדוגמה, המילה הראשונה של ילדים חסרי לקות היא לרוב "אבא", "אמא", "חלב" או שם עצם אחר השמיש לפעוטות. לעומת זאת המילה הראשונה של פעוט אוטיסט עשויה לתאר עצם מעניין ויזואלית שאינו שמיש במיוחד לפעוט כגון "מטרייה" או "[[כדור פורח]]".
*הילד אינו מחבר צרופי מילים בני שתי מילים בגיל שנתיים.
*הילד אינו מגיב לקריאת שמו (בחלק מהמקרים זה חוסר במשוב כבעיית תקשורת ובחלק מהמקרים הילד לא מודע לזה שיש לו שם).
*יכולת נמוכה בהרבה מהממוצע הן ביצירת [[קשר עין]] והן בשמירה עליו.
*הילד מאבד יכולות תקשורתיות שהיו לו קודם לכן, כגון כישורי דיבור והבנת שפה, הבעות פנים ואיצבוע. נדמה לעיתים כאילו הילד סובל מבעיות שמיעה משום שהוא חדל להבין מילים ומשפטים שהבין קודם ומשום שחדל לתת משוב כל שהוא, כגון קשר עין, למי שמדבר אליו.
*נדמה כי הילד אינו יודע כיצד לשחק עם צעצועים (תכנון מוטורי לקוי).
*הילד מסדר צעצועים או חפצים אחרים במידה מוגזמת (פחד מהפתעות ומשינויים).
* חסך מתמשך בחברה הדדית ואינטראקציות חברתיות.(ר' גורטוב, 2009)'''.'''
 
===תסמיני תקשורת לא מילולית===
 
תינוקות המתפתחים באופן טיפוסי הם יצורים חברתיים מלכתחילה. כבר בשלבים מוקדמים הם בוהים באנשים, פונים לעבר קולות, אוחזים באצבעות ואף מחייכים.
 
לעומתם, ילדים הלוקים באוטיזם מעדיפים חפצים על-פני פנים, ונדמה שיש להם קושי אדיר ללמוד להשתלב בקח-ותן של מגע אנושי יום-יומי. אפילו בחודשים הראשונים לחייהם, רבים מהם לא מגיבים לסביבתם ונמנעים מקשר עין. נדמה כי הם אדישים לאנשים אחרים, ולעיתים קרובות נראה כי הם מעדיפים להיות לבד. הם עשויים להתנגד לתשומת-לב, או לקבל חיבוקים וליטופים באופן פסיבי. מאוחר יותר, רק לעיתים נדירות הם מחפשים נחמה אצל הוריהם, או מגיבים לגילויי כעס או חיבה באופן טיפוסי. מחקרים מרמזים כי למרות שילדים אוטיסטים נקשרים להוריהם, קשר זה מובע בדרך-כלל באופן לא שגרתי שקשה "לקרוא" אותו. להורים הדבר עשוי להראות כאילו הילד אינו נמשך אליהם כלל. הורים שציפו להנאה שבחיבוק וליטוף ילדם ובמשחק עמו עשויים לחוות אכזבה קשה בשל העדר משיכה הדדית טיפוסית מצד הילד.
 
לילדים הלוקים באוטיזם נדרש זמן רב יותר ללמוד לפרש מה אחרים חושבים ומרגישים. סימנים חברתיים עדינים כגון חיוך, קריצה או העווית הפנים - עשויים להיות חסרי משמעות בעיניהם. לילד המפספס סימנים אלה, לקריאה "בוא הנה" יש תמיד את אותה המשמעות, בין אם הדובר מחייך ומושיט את ידיו לחיבוק ובין אם הוא זועף וידיו מאוגרפות על מותניו. ללא היכולת לפרש מחוות והבעות פנים, העולם החברתי עשוי להיות מבלבל מאוד. אנשים הלוקים באוטיזם גם מתקשים לראות דברים מנקודת מבטם של אחרים, מה שעוד יותר מסבך את הדברים. ילדים רגילים (המונח "רגיל" מופיע כאן במובן "neurotypical") בגיל 5 מבינים שלאנשים אחרים יש [[מידע]] שונה, הרגשות שונות ומטרות שונות מאלו שלהם. מי שסובל מאוטיזם עשוי שלא להבין זאת. חוסר הבנה זה מותיר אותם ללא יכולת לחזות או להבין את התנהגותם של אחרים.
 
לעיתים קרובות (אם כי לא תמיד), הלוקים באוטיזם מתקשים גם לשלוט ברגשותיהם. הדבר עשוי להתבטא בהתנהגות "ילדותית" כגון בכי בכיתה, או התפרצויות מילוליות שנראות כבלתי-הולמות לסובבים אותם. בנוסף, הלוקים באוטיזם עשויים לעיתים להתנהג בתוקפנות פיזית, מה שמקשה עוד יותר על קשרים חברתיים. יש להם נטייה "לאבד שליטה", בעיקר כשהם בסביבה מוזרה או מפחידה, או כשהם כועסים או מתוסכלים. הם עשויים לעיתים לשבור דברים, לתקוף אחרים, או לפגוע בעצמם. בתסכולם, חלקם מטיחים את ראשם, מושכים בשערותיהם, או נושכים את זרועותיהם.
 
===קשיי תקשורת מילולית===
 
עד הגיעם לגיל 3, ילדים רגילים עוברים כמה ציוני-דרך בדרך ללימוד השפה; אחד הציונים המוקדמים הוא מלמולים. עד ליום הולדתו הראשון, פעוט טיפוסי אומר מילים, פונה כשהוא שומע את שמו, וכשמציעים לו משהו לא רצוי, מבהיר כי התשובה היא "לא".
 
התפתחות הדיבור אצל הלוקים באוטיזם מתרחשת על מסלול שונה. חלקם נותרים [[אילם|אילמים]] לכל ימי חייהם, למרות שהם מגלים אוריינות ויכולת מלאה לתקשר בדרכים אחרות - תמונות, [[שפת הסימנים]], והקלדה הן שיטות טבעיות בהרבה עבורם. ישנם תינוקות המגלים סימני אוטיזם בשלבים מאוחרים יותר; הם הומים וממלמלים בחודשי חייהם הראשונים, אך חדלים מכך עד מהרה. אחרים מתעכבים, ומפתחים יכולות שפה בגיל מאוחר, לעיתים אף בשנות העשרה לחייהם. ועדיין, חוסר היכולת לדבר לא מעיד על חוסר תבונה או חוסר מודעות בקרב אוטיסטים, ממש כפי שהוא לא מעיד על בעיות אלה אצל ילד רגיל שפיו סגור בסרט הדבקה. בהינתן הסדרים מתאימים, אוטיסטים רבים "ידברו" בשמחה במשך שעות, ולעיתים קרובות ניתן למצוא אותם בחדרי שיחה ב[[אינטרנט|רשת]], באתרים שונים, וכו'.
 
אלו מהם שכן מדברים עושים זאת לעיתים קרובות בדרכים לא שגרתיות, ושומרים עד לגיל מאוחר (או לכל מהלך חייהם) על דפוסי דיבור האופייניים לשלבים מוקדמים ברכישת השפה. חלקם מדברים רק במילים בודדות, ואחרים חוזרים על אותה אמירה שוב ושוב; חלקם חוזרים על מה שהם שומעים, הפרעה המכונה [[אקולאליה]]. חזרות שיריות הן פעילות מרגיעה שאוטיסטים בוגרים רבים שמחים לעסוק בה. לאוטיסטים רבים יש חוש מפותח לצלילים, ולעיתים קרובות הם מבינים טוב יותר את מה שנאמר להם אם המילים נאמרות כשיר.
 
ילדים מסוימים סובלים מעיכוב קל בלבד בלימוד השפה, או אף רוכשים את השפה בקצב גבוה ונהנים מאוצר מילים עשיר, אולם הם מתקשים מאוד לנהל שיחה כמו ילדים רגילים. הם מתקשים ב"קח-ותן" של שיחה רגילה, למרות שלעיתים קרובות הם מסוגלים לנהל מונולוגים על נושא אהוב, מבלי לתת לאף אחד אפשרות להעיר על הדברים. כשמתאפשר להם לדבר עם אוטיסטים אחרים, הם מנהלים בקלות "מונולוגים מקבילים". ממש כפי שאנשים רגילים לא מסוגלים להבין את שפת הגוף, הטונים הקוליים, ובחירת המילים של האוטיסט, כך גם האוטיסטים מתקשים בנקודות אלה בהבנת הרגילים. בפרט, יכולות השפה של האוטיסטים נדמות כמילוליות ביותר; אנשים רגילים משייכים לעיתים, בטעות, "משמעויות" נסתרות לדבריהם של אוטיסטים, או שהם מצפים מאוטיסטים להבין משמעויות מרומזות בדיבורם-הם.
 
שפת-הגוף של אוטיסטים מכוונת כלפי אוטיסטים אחרים, לפיכך אנשים רגילים עשויים להתקשות להבינה. הבעות פנים, תנועות ומחוות מובנות בקלות על ידי אוטיסטים אחרים, אך אינן תואמות לאלה שאנשים רגילים עושים בהן שימוש. בנוסף, לטון קולם יש שינויי גוון עדינים המעידים על הרגשתם, ולעיתים קרובות [[מערכת השמיעה]] של אדם רגיל לא יכולה לחוש בתנודות אלה. במקרים רבים קולם נדמה לאדם רגיל כקול גבוה, שירי, או מונוטוני ו"רובוטי". חלק מהילדים הלוקים באוטיזם שיש להם כישורי שפה טובים מדברים כמו מבוגרים קטנים, ולא ב"שפת הילדים" בה משתמשים בני-גילם הרגילים.
 
היות שאנשים רגילים מסרבים בדרך כלל ללמוד את שפת-הגוף של האוטיסטים, ובהתחשב בכך שכישורי השפה של האוטיסטים לא נוטים בדרך כלל לעבר השפה המדוברת, אוטיסטים רבים נדרשים למאמץ רב כדי להסביר לאחרים את רצונותיהם. כתוצאה מכך, הם עשויים להגיב כפי שכל אחד אחר היה מגיב במצב שכזה: לצעוק בתסכול, או לקחת בכוח את החפץ שהם מעוניינים בו. במהלך התבגרותם של אנשים הלוקים באוטיזם, הצטברות של יחס לא ראוי, דחייה מצד אנשים רגילים שחושבים כי ההבדלים הם משהו שיש "לרפא", ואי-ההבנות התכופות מצידם של אנשים רגילים המסרבים לנסות ולגשר על הפער הנוירולוגי, גורמת להם להפוך, באופן מובן, לאנשים מודאגים או מדוכאים.
 
===תבניות התנהגות חוזרות===
 
למרות שילדים הלוקים באוטיזם נראים בדרך כלל רגילים מבחינה פיזית ויש להם שליטה טובה על גופם, תנועות חוזרות בלתי-רגילות עשויות להוביל לדחייתם בידי ילדים אחרים. התנהגויות אלה עשויות להיות קיצוניות ובולטות מאוד, או עדינות יחסית. חלק מהילדים, וגם המבוגרים, מבלים זמן רב כשהם מנפנפים בזרועותיהם, או הולכים על קצות האצבעות. אחרים קופאים לפתע על עומדם.
 
כילדים, הם עשויים לבלות שעות בסידור של מכוניות ורכבות הצעצוע שלהם בסדר מסוים, במקום לשחק איתן כילדים רגילים. אם מישהו מזיז בטעות את אחד הצעצועים, הילד עשוי להתרגז מאוד. לעיתים קרובות, ילדים הלוקים באוטיזם צריכים - ואף דורשים - עקביות מוחלטת בסביבתם. שינוי קל בכל שגרה - בשעות הארוחה, בלבוש, התקלחות, הליכה לבית-הספר בזמן מסוים ובאותה הדרך בדיוק - יכול להפריע להם מאוד. אולי סדר ותבניות קבועות עוזרים להכניס קצת יציבות בעולמם המבלבל.
 
לעיתים התנהגויות חוזרות מופיעות כעניין עמוק ועקבי בנושא מסוים. למשל, הילד עשוי לגלות אובססיה ללמוד הכול אודות שואבי אבק, מעליות, לוח הזמנים של הרכבת, או מגדלורים. לעיתים קרובות קיים עניין גדול במספרים, סמלים, או נושאים מדעיים.
 
==אבחון==
 
אין בדיקה גנטית שיכולה לאבחן אוטיזם. האבחנה של רוב תסמונות הקשת האוטיסטית והאוטיזם הקלאסי בפרט, היא התנהגותית. היא מורכבת מבחינת ביצועיו של הנבדק בתחומי ההתנהגות החברתית והתקשורתית, בהתנהגות ב[[משחק]] וב[[דמיון]]. כן נלקחת בחשבון ההיסטוריה הקלינית שלו.
 
אבחון האוטיזם מבוסס על התנהגות הילד, תיאור התנהגות ומאפיינים על ידי המשפחה, תצפיות על הילד, שימוש במבחנים פסיכולוגיים, ובניית כרונולוגיה של מהלך ההפרעה מתחילתה.
 
עד לאחרונה אובחנה ההפרעה החל מגיל 3, כיום ניתן לאבחן זאת כבר החל מגיל 9 חודשים.
 
קיימות מספר אפשרויות מחקר לפיהן נקבעים המאפיינים להם ניתן לצפות באבחון אוטיזם: מחקרים רטרוספקטיביים, הכוללים ניתוח של סרטי וידאו מהשנה הראשונה לחיים של ילדים שקיבלו לאחר מכן הבחנה של אוטיזם; ומחקרים פרוספקטיביים, הכוללים מעקב אחר תינוקות.
 
תהליך האבחון מתבצע באמצעות שאלונים, ראיונות מובנים, וכלים אינטראקטיביים. הבוחן בודק את הילד באופן בו הוא משתדל לתמוך בילד, לאפשר לו ליזום אינטראקציות, לשמור עליהן ובאותו זמן להגיב על יוזמתו של הילד. האבחון וההערכה מתרחשים בסיטואציה שאינה מוכרת לילד, ולכן תפקודו יכול להיות ירוד ולא לשקף את מצבו האמיתי. כתוצאה מכך ישנם קשיים בקביעת אבחנת האוטיזם בגיל הרך, כי חלק מהתופעות ההתנהגותיות אינן מופיעות בגיל מוקדם.
 
כלים המשמשים כיום לאיתור וזיהוי אוטיזם:
*'''Autism Observational Scale for Infants - AOSI''' - תצפית קצרה בתינוק על ידי איש מקצוע, שבסיומה הוא ממלא שאלון בו מופיעות 18 התנהגויות ספציפיות לאוטיזם.
*'''First Year Inventor - FYI''' - שאלון הממולא על ידי הורים או מטפלים בתינוקות בני שנה. בשאלון 63 שאלות לגבי התנהגות חברתית ותקשורתית, והתנהגויות חושיות (סנסוריות).
* '''Early Screening for Autistic Traits questionnaire - ESAT''' - שאלון דו שלבי הממולא על ידי ההורים, מטפלים ואנשי מקצוע. השאלון מכיל 14 שאלות למטרת סינון ואיתור מוקדם של תינוקות מהאוכלוסייה הכללית. מתוכם 4 פריטים זוהו כבעלי יכולת להבחנת האוטיזם, על פי מחקר שנערך על מדגם גדול של תינוקות שהגיעו לבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה שמילא את השאלון - במחקר זה, תינוקות שקיבלו ציונים חיוביים ב-4 פריטים אלו, עברו לשלב השני של המחקר, שהועבר על ידי אנשי מקצוע וכלל שאלון יותר מפורט, בדיקה התפתחותית מקיפה, ומעקב בגיל מאוחר.
*'''Communication and Symbolic Behavior Scale- Developmental Profile - CSBS-DP''' - כולל שלושה מדדים נפרדים: שאלון איתור מקוצר הממולא על ידי ההורים; שאלון מורחב להורה; תצפית מובנית למחצה על התנהגות הילד במהלך אינטראקציה עמו.
*'''Autism Diagnostic Interview- Revised - ADI-R''' - מבחן מקובל לאבחון האוטיזם, שמועבר כראיון להורים ולמטפלים, וכולל שאלות המתייחסות להתנהגות הילד בהווה ובעבר. מבחן זה משמש בעיקר ככלי מחקר.
*'''Autism Diagnostics Observation Schedule - ADOS''' - כלי שנחשב יעיל, המועבר לילדים ומבוגרים, ומאפשר לצפות בהתנהגויות האינטראקטיביות, באמצעות משחק, צעצועים מסקרנים ועוד.
* כלי חשוב נוסף התורם לאיתור ואבחון האוטיזם, הוא בטריית המבחנים הפסיכולוגים הקלאסיים, שכוללת מבחנים סטנדרטים לאוטיזם, [[מבחני אינטליגנציה]] (בעיקר [[מבחן וקסלר לילדים]] או [[מבחן קאופמן]]), מבחנים התפתחותיים, והערכה של כישורי חיים יומיומיים. מבחנים אחרים המספקים מידע לגבי התפקוד הקוגניטיבי של הילד ומנסים לבדוק עד כמה התפתחותו מתאימה לנורמה של ילדים בגילו, הם [[מבחן ביילי]] ומבחן מאלן. (גמליאל וירמיה, 2008).
 
חוקרים מנסים למצוא עדויות ביולוגיות לאוטיזם. צוות חוקרים מ[[אוניברסיטת קרנגי מלון]] טען שמצא הבדלים בסריקת מוח בעת פעולות חברתיות בין אוטיסטים לבין ילדים שאינם אוטיסטים{{הערה|{{ynet|ד"ר איתי גל|פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI|4599179|3 בדצמבר 2014}}}}, אולם הדרך לנצל ממצאים אלו באבחון אוטיזם רחוקה.
 
==גורמים הקשורים באוטיזם==
 
{{להשלים|נושא=בריאות}}
 
=== סיבות תורשתיות ===
אוטיזם מופיע בדרך כלל במהלך שלוש השנים הראשונות. מעריכים כי ההפרעה היא נפוצה פי 4 יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. האוטיזם ניתן לטיפול אך לא לריפוי. אוטיזם נחשב להפרעה בעלת מרכיב גנטי משמעותי, וזאת משום שהשכיחות בקרב אחים ביולוגיים גדולה פי 50 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סיכון החזרה במשפחה שבה ילד אחד עם אוטיזם הוא כ-5% בכל היריון. כ-80-90% מהתאומים הזהים, כאשר לתאום אחד יש אוטיזם, גם התאום השני מאובחן כבעל אוטיזם.
 
קיים [[מתאם]] גבוה בין שכיחות האוטיזם הקלאסי ובין קשר משפחתי, ועל כן משערים שהגורם ה[[תורשה|תורשתי]] משמעותי מאוד. אולם, אין עדיין הבנה [[גנטיקה|גנטית]] שמסבירה את מקור ההפרעה, וה[[גן (ביולוגיה)|גנים]] המעורבים לא זוהו. עדיין אי אפשר לאבחן אוטיזם קלאסי בבדיקה גנטית. זאת בניגוד לחלק קטן מהתסמונות האחרות בקשת האוטיסטית, כמו [[תסמונת רט]].
 
===חיסונים ואוטיזם===
בקרב הציבור רווחת השערה לא מבוססת שאוטיזם נגרם (או מושפע) מקבלת [[חיסון]]. עם זאת, מחקרים מסוימים בתחום, שעברו [[ביקורת עמיתים]], לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם{{הערה|שם=NHS|1={{cite web |title= MMR: myths and truths |url=http://www.mmrthefacts.nhs.uk/basics/truths.php |year=2004 |author=National Health Service}}|שמאל=כן}}.
 
[[המרכז לבקרת מחלות ומניעתן]] (CDC) בארצות הברית{{הערה|1=[http://www.cdc.gov/od/science/iso/concerns/mmr_autism.htm Autism and Vaccines Theory], from the U.S. Centers for Disease Control.|שמאל=כן}} [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.iom.edu/CMS/3793/4705/20155.aspx Immunization Safety Review: Vaccines and Autism]. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004|שמאל=כן}}, ו[[שירות הבריאות הלאומי]] של [[בריטניה]]{{הערה|1=[http://www.mmrthefacts.nhs.uk/ MMR Fact Sheet], from the United Kingdom National Health Service|שמאל=כן}} הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין [[חיסון משולש|החיסון המשולש]] לאוטיזם. סקירה מערכתית של [[ספריית קוקרן]] מצאה כי אין קשר אמין בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.
 
ב-[[2 בפברואר]] [[2010]] מחק כתב העת [[Lancet]] מהארכיון את מאמרו של [[אנדרו וייקפילד]], רופא בריטי שפרסם ב-1998 כי יש קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. הגורם למחיקה היו ממצאים שהראו כי המחקר מכיל הטעיות, והטענה כי מחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו{{הערה|{{ynet|איתי גל|תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש|3843909|4/2/10}}}}. לעומתם, מחקרים אחרים בתחום כן הצליחו לחזור על חלק מתוצאותיו של וייקפילד, אך לא על אלו הקשורות בחיסונים{{הערה|1=[http://www.ageofautism.com/2010/05/peer-reviewed-papers-support-findings.html Peer Reviewed Papers Support Findings - AGE OF AUTISM]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}|שמאל=כן}}. במאי 2010 רישיון הרופא של וייקפילד נשלל ממנו, ונאסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה.
 
ב-[[5 בינואר]] [[2011]] פרסם כתב העת [[British Medical Journal]] סדרת כתבות מאת העיתונאי בריאן דיר, אשר מאשימות את וייקפילד בהונאה ורמאות ביצירת המחקר הטוען שישנו קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. על פי הכתבה, חלק מהילדים שהוצגו במחקר כסובלים מאוטיזם רגרסיבי (התדרדרות לאחר התפתחות תקינה) סבלו דווקא מאוטיזם קלאסי וחלקם מעולם לא אובחנו באמת כאוטיסטים{{הערה|שם=BMJ|1={{cite web |title= How the case against the MMR vaccine was fixed |url=http://www.bmj.com/content/342/bmj.c5347.full |year=2011 |author=Brian Deer}}|שמאל=כן}}{{הערה|1={{דוידסון|ד"ר ארז גרטי|המאמר הקטלני|sciencehistory/המאמר-הקטלני|28 בפברואר 2017}}}}.
 
=== מערכת העיכול ותזונה ===
 
לאנשים רבים בקשת האוטיסטית יש תפריט דל באופן משמעותי מזה של בני חברתם שאינם בקשת האוטיסטית. ייתכן שהצורך של אנשי הספקטרום האוטיסטי לדבוק במוכר מפריע להם להכיר מאכלים חדשים. ייתכן גם שעודף הרגישות למגע שיש לרובם מונע מהם להכניס לפה מאכלים עם מרקמים מגוונים. אולם, בעיקרון, קיימת גם אפשרות שהבעיה בתזונה מחמירה את האוטיזם או אפילו גורמת לו.
 
ישנם אנשים שמאמינים שלחלק מהאנשים בספקטרום נמצאו בעיות של עיכול וסילוק רעלים (detoxification, או בקיצור detox). הם מכנים בעיה זו בשם [[תסמונת המעי הדליף]]{{מקור}}. לדעתם המעיים אינם מתפקדים כראוי בפירוק המזון. כתוצאה מכך לא נקלטים בגוף חומרי מזון חיוניים, ומתאפשר מעבר של "רעלים" לדם. בנוסף, הכבד אינו מפרק רעלים כראוי וגורם יותר נזק מאשר תועלת.
 
אצל ילדים רבים על הרצף האוטיסטי נצפה מחסור באבץ ובברזל העלול לגרום להפרעת אכילה המכונה בשם פיקה (PICA). מחלה זו מאופיינת בהתנהגות הכוללת ניסיון להכניס לפה ולנסות לאכול חומרים בלתי אכילים כאכילת חול ולכלוך (גאופגיה), אכילת אבנים (ליטופגיה), אכילת צואה (קופגיה) ואכילת שיער (טריכופגיה). אכילת חומרים נוספים כנייר, חרקים, גפרורים ומתכות אף היא נצפית כאשר סיבוכים נפוצים להפרעה עלולים להיות [[הרעלת עופרת]], חסימת מעיים, ניקוב המעי וזיהומים במערכת העיכול.
 
במחקר שנערך על ידי Paul Shattock ו-Professor Paul Whiteley, חוקרי היחידה למחקר אוטיזם באוניברסיטת Sunderland עלתה תאוריית עודף [[אופיואיד]]ים בקרב ילדים המאובחנים על הרצף כתוצאה מצריכת חלבונים אשר לא עוכלו במלואם במערכת העיכול כדוגמת גלוטן וקזאין. פועל מכך התגלתה הפרשת יתר של פפטידים אופייטים בהשוואה לילדים שאינם מאובחנים על הספקטרום{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Paul Whiteley, Paul Shattock|שם=Biochemical aspects in autism spectrum disorders: updating the opioid-excess theory and presenting new opportunities for biomedical intervention|כתב עת=Expert Opinion on Therapeutic Targets|כרך=6|עמ=175–183|שנת הוצאה=2002-04|doi=10.1517/14728222.6.2.175|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1517/14728222.6.2.175}}|שמאל=כן}}. ​טיפולים שונים להפחתת תסמיני אוטיזם עושים שימוש בבדיקות מעבדה מתקדמות לאיתור רגישות מוגברת למזון באמצעות איתור קיומם של נוגדני IgG למזונות שונים (בשונה מבדיקת אלרגיה למזון) ​כדי לאשר או לשלול רגישות מוגברת לגלוטן, קזאין או פרוטאומורפינים. בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה מתקבלת החלטה ביחס להמשך צריכת רכיבים כגלוטן, קזאין או חלבונים אחרים העלולים לגרום להחמרה בתסמיני אוטיזם שונים כהתקפי זעם, בעיות במערכת העיכול ובעיות קשב וריכוז.
 
===ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה===
[[מחקר]] ישראלי משנת [[2018]] מצא ש[[הרדמה]] מלאה ב[[ניתוח קיסרי]] מעלה ב-60% את הסיכון לאוטיזם.
 
כן נמצא שהסיכון ל[[לידה]] של ילד עם אוטיזם ברמת תפקוד נמוכה היה גבוה פי 2.5 בעקבות לידה בניתוח קיסרי בהרדמה כללית{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה מעלה...|560709|3 יוני 2018}}}}.
 
המחקר נערך על ידי בית הספר ל[[בריאות הציבור]] בשיתוף עם הפקולטה לרפואה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]].
 
==טיפול==
 
{{להשלים|נושא=בריאות}}
קיימות גישות טיפוליות רבות לאוטיזם, ויש אף כאלו השוללים טיפול כלל. יחד עם זאת אוטיזם אינה מחלה אלא לקות ועל כן כל סוגי הטיפולים באוטיזם אינם עוסקים ב"ריפוי אוטיזם" אלא בהפחתת תסמיני האוטיזם.
 
ככל שתסמיני האוטיזם פוחתים כך רמת התפקוד של הלוקה בלקות גבוהה יותר ועל כן מקובל להתייחס לטיפול בהפחתת תסמיני אוטיזם ככזה הנועד לשפר את התפקוד ואת איכות החיים. בהקשר זה, גילוי והתערבות מוקדמים חיוניים להתפתחות הילד הלוקה באוטיזם קלאסי ותסמונות אחרות מהקשת.
 
ישנם שיטות שונות לטיפול בילדים הלוקים באוטיזם נציג חלק מהן:
*הטיפול ב[[פסיכואנליזה]] - טיפול אשר היה נפוץ במאה העשרים, משנות הארבעים ועד לשנות השישים. כיום משתמשים בו לעיתים רחוקות לטיפול בלוקים באוטיזם. בשנים שבהן הטיפול היה נפוץ, הדעה הרווחת הייתה שהאם אשמה באוטיזם של בנה, לכן הטיפול החל כאשר הילד הופרד מאמו למסגרת חוץ ביתית, מסגרת זו צריכה להיות חמה תומכת ואוהבת בעיקר במקרים כאשר הילד מגלה בעיות התנהגותיות. עד היום, ההמלצה היא שהילדים והאימהות יעברו טיפול פסיכואנליזה יחד.
*סיוע לתקשורת - בשיטה זו המטפל או ההורה מסייעים לילד להצביע על אותיות או מילים כתובות באמצעות נגיעה בידו או בזרועו של הילד, וזאת כדי לסייע לילד לתקשר. שיטה זו נובעת מהטיפול באנשים בעלי הפרעות נוירו-מוטוריות, כגון: שיתוק מוחין. שיטת התערבות זו יושמה בילדים אוטיסטים בתחילת שנות 90 במאה ה-20 והיא עוררה ויכוחים רבים. התומכים בשיטת הסיוע הסבירו ששיטה זו מאפשרת לילדים האוטיסטים לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם. אך מחקרים שנעשו בידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית ב-1994 הראו, כי ההצהרות על טיב השיטה נאמרו מפי אנשים שהיו מעורבים אישית ורגשית בשיטה, וכי ביטויי התקשורת נוצרו על ידי המטפלים עצמם, ביודעין או באופן לא מודע.
*אימון שמיעתי-Auditory training –שיטה שפותחה על ידי רופא בשם גי בראר, על-פי השיטה האודיוגרמה מזהה את התדרים הקוליים שלילד יש כלפיהם רגישות יתר. בזמן הטיפול מאזין הילד בעזרת אוזניות לקלטות שמהן נמחקים התדרים להם גילה רגישות יתר. הטיפול באימון שמיעתי כולל עשרה מפגשים בני 60 דקות במשך שבועיים. במחקרים רבים מייעצים להורים למנוע כל התערבות אחרת עד לסיום הטיפולים. שיטת האימון השמיעתי צברה פופולריות בתחילת שנות התשעים, אך בכל זאת לא נמצאו ראיות לכך שרגישות יתר בשמיעה גורמת להתנהגויות לא מסתגלות אצל הילד. ולא נמצאו ראיות לכך שהאזנה למוזיקה יכולה לשנות רגישות יתר שמיעתית.
*[[אינטגרציה סנסורית]] (איזון חושי)- טיפול האיזון החושי ניתן בדרך כלל על ידי [[מרפא בעיסוק]]. שיטה זו מקובלת מעל לעשרים וחמש שנים ומיושמת בעיקר בילדים בעלי תגובה חריגה לגירויים חושיים, כגון: תנועות תיפוף כפייתיות או הנעת הגוף מצד לצד. בטיפול הילד מקבל גירוי חושי כגון נדנוד באוויר בערסל הקבוע בתקרה, תוך כדי יצירת תקשורת איתו, או גירויי תחושתי עורי, כמו עיסוי ידיים ורגליים בידי המטפל. פעילויות אלה גורמות לילד להפיק הנאה וגורמות להרפיה מידית של המתח. תוצאות הטיפול מוערכות באורח סובייקטיבי ולא נמצאו הערכות אובייקטיביות להתקדמות הילדים שטופלו בשיטה זו. ולא נמצאו ראיות לכך שטיפול זה משפיע על אופן עיבוד הגירויים החושיים במוח.
*טיפול בהחזקה או [[אחיזה טיפולית מרסנת]] (Holding)- טיפול זה התפרסם בשנות ה-80 על ידי פסיכולוגית בניו-יורק וניתן לראות בו שרידים של הגישה הפסיכיאטרית הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא ההורים. בשיטת טיפול זו ההורים אוחזים את הילד תוך מאבק גופני איתו עד אשר הילד מגיע לרגיעה בת מספר דקות. בזמן האחיזה ההורה עומד מול הילד פנים מול פנים, ואף רצוי שהוא יבטא בצעקה את רגשותיו כלפי הילד. לפי שיטה זו לאחר טיפולים רבים, הילד יוצא אהוב ומשוחרר. בדרך כלל אם השיטה לא מצליחה האשמה תופנה כלפי ההורים בטענה שהם אינם מתייחסים לסיבה ההפרעה של בנם. אין הוכחות מדעיות לכך ששיטת החזקה גורמת להגברת ההשתלבות בחברה או כל מיומנות אחרות.
*שיטת Customized Autism Treatment) C.A.T) - שיטת טיפול ייחודית מתחום הרפואה המשלימה העוסקת בהפחתת תסמיני אוטיזם באמצעות איתור ותיקון תהליכים מטבוליים לקויים לרבות איתור קיומן של בעיות עיכול וסילוק רעלים (Detoxification), עומס מחמצן הנובע מרעילות ממתכות כבדות ותהליכי מתילציה וסולפציה לקויים. איתור הבעיות המטבוליות מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה מקיפות כבדיקת חומצות אורגניות בשתן (לאיתור תהליכים מטבוליים לקויים, עומס מחמצן גבוה וחוסר איזון תזונתי), בדיקת רגישות למזונות, בדיקת צואה מקיפה לאיתור תהליכי דלקת, היסטמינוזיס, שגשוג יתר של פטריות מזיקות וחיידקים מזיקים ובדיקת הצטברות רעלים ומתכות כבדות ברקמות.
*[[שיטת אופשן]] (Option)- מפתחי הטיפול בשיטה זו הם ברי וסמריה קאופמן, והם עשו זאת למען בנם, רון, שאובחן כלוקה באוטיזם חמור בהיותו בן שנה וחצי. התנסותם מתוארת בספר "גידולו של ילד". לפי השיטה הטיפול צריך להיות באזור מוגן ומובדל מעולם החיצון, והיא כוללת: חיקוי תנועות הילד, ביטוי של קבלה רגשית במקום הצבת דרישות וציפיות. הספר מתאר את עבודתם כפורצת דרך שהביאה את בנם לצאת מן האוטיזם. אין מחקר המוכיח שהשיטה אכן יעילה, וגם לא ברור אם אנשי המקצוע היו תמימי דעים לגבי האוטיזם של הילד לפני תחילת תהליך ההתערבות. יכולת החיקוי היא מיומנות חשובה שיכולה במקרה זה לעודד התנהגויות רצויות וכמו כן גם התנהגויות לא רצויות. שיטה זו אינה עוזרת ברכישת מיומנויות חדשות ואף אינה מרחיבה מיומנויות קימות.
*[[טיפול באמצעות אמנויות]] - טיפולים באומנות לסוגיה כדוגמת מוזיקה/ציור ופיסול/מחול ועוד - נמצאו יעילים בילדים ובוגרים בעלי קשיים בתקשורת מילולית. נמצא כי טיפולים אלה עזרו בתיאום תנועות, הביאו את הילדים לרגיעה, התייחסו לבעיות רגשיות ותרמו להפחתת התנהגויות קשות לתקופות זמן קצרות. טיפול באומנויות, לרוב, הוא פסיכואנליזה השלבת דיבור עם אמצעי הבעה נוספים. טיפול זה נפשי רגשי, ולכן אין בו ערובה להתפתחות מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות.
*למידה (Teach) – מפתחי שיטה זו הם אריק שופלר ועמיתיו בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים. בשיטה זו הדגש מושם על בניית תוכנית אישית לכל ילד מתוך הבנת הלקות כ"תרבות האוטיזם". זאת מתוך הנחה שלא קיימת תופעה הנקראת "התנהגות נורמטיבית" ושאין לראות באפיונים של האוטיזם התנהגות נחותה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. התוכנית האישית מתבססת יעל פיתוח תחומי העניין ופיתוח התחומים שהילד חזק בהם מאשר התחומים שהוא חלש בהם. ישנו גם דגש על ארגון והבנייה של הסביבה הפיזית. פיתוח מערכי פעולה על פני רצף ושימוש באמצעים חזותיים. השילוב של טכניקות אלה ואחרות מיושם על פי תפיסת העולם הפילוסופית של גישת ניתוח ההתנהגות היישומית (ABA ) תוך מעקב מדויק אחר התקדמותו של הילד בהתנהגות וברכישת מיומנויות.
*[[ניתוח התנהגות יישומי]] (ABA- Applied Behavior Analysis) שיטה זו מבטאת את התפיסה המקובלת, הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא הפרעה נוירולוגית, והיא מתבטאת במגוון התנהגויות. שיטת ה-ABA עוסקת בהתנהגויות של יכולות ושל קשיים, על ידי מניפולציה של הסביבה בצורה שיטתית כדי ללמד ולחזק בעזרתן התנהגויות רצויות. דרך העבודה בשיטת ה-ABA היא לימוד מיומנויות בשלבים קטנים ומדידים, תוך שימוש בעקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר. כל תוכניות ABA מותאמות אישית לצרכיו של כל ילד. מחקרים רבים שנעשו על השימוש ב-ABA בטיפול בילדים על אוטיזם התמקדו לרוב בתחום מוגדר שנמדד, שהוצג על ידי תרשים המבטא את השפעת הטיפול. נמצא כי תרגול וחזרה אינטנסיביים מסייעים בשיפור ההתנהגות ורמת התפקוד הקוגניטיבי של ילדים עם אוטיזם. חלק מבין הילדים שהחלו את הטיפול בגיל צעיר שולבו בכיתות בבתי ספר רגילים.
*שיטת "מודל דנבר לגיל הרך" (ESDM): מתמקדת בניסיון לעזור להתמודד עם קשיים חברתיים על ידי שימוש בהבעות פנים ומילים. מטרת הטיפול למשוך את תשומת הלב של הילד לכמה שיותר זמן (לאנג' ומק'דוגל, 2014).
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Leo-Kanner.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|לאו קנר]]
 
בשנת [[1943]], ד"ר [[לאו קנר]] מבית-החולים "ג'ונס הופקינס" ב[[מרילנד]] חקר קבוצה של 11 ילדים וטבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (early infantile autism). לילדים אלה היה כנראה אוטיזם קלאסי. באותה תקופה, מדען גרמני בשם ד"ר [[האנס אספרגר]] תיאר תופעה דומה לאוטיזם קלאסי שנודעה בשם [[תסמונת אספרגר]]. אלו שתי הצורות המתועדות הראשונות של תסמונות הקשת האוטסטית.
 
===דעות קדומות וסיבתן ההיסטורית===
בעבר סברו כי מרבית הלוקים בתסמונות הקשת האוטיסטית אינם מודעים לסביבתם או שלפחות אינם מודעים לאנשים שבסביבתם. לכן התפתחו מושגים כגון [[אומנות אוטיסטית]] או "נהיגה אוטיסטית" כדי לתאר פעולות שנעשות תוך התעלמות מהמתרחש סביב. כיום סוברים המומחים שאנשים בעלי תסמונות מתחום הקשת האוטיסטית כן מודעים לסביבתם אולם מתקשים לתקשר עם הסביבה ולהראות לסובבים אותם כי הם מודעים לקיומם. כתוצאה מההבנה החדשה של האוטיזם, שימוש במושגים כמו "אומנות אוטיסטית" במובנם הישן מצביע על דעות קדומות ובניגוד לשימוש במושגים כמו [[אמונה עיוורת]], [[צדק עיוור]] או "מנהיגות קיצרת ראיה", הוא עשוי להעליב.
 
==אוטיזם קלאסי מול שאר הקשת==
בלבול המושגים "קשת אוטיסטית" ו-"אוטיזם קלאסי" נובע מהעובדה שהאוטיזם הקלאסי היה סוג האוטיזם הראשון שנתגלה ומהעובדה שההבדלים בין סוגי האוטיזם השונים לא ברורים דיים גם למומחים עצמם וזאת מסיבות מגוונות. ראשית, המנגנון ה[[פתולוגיה|פתולוגי]] של תסמונות הקשת האוטיסטית השונות אינו מובן. זאת למרות הידיעה שעודף [[דנדריט]]ים הוא מכנה משותף של רבות מתסמונות אלה. שנית, דרך ההורשה של רוב תסמונות הקשת האוטיסטית אינה מובנת, למרות שפרטים על הגנטיקה של תסמונות הקשת הולכים ונחשפים. שלישית, יש הרבה סימפטומים משותפים לתסמונות הקשת האוטיסטית וישנם מצבים רבים בהם ברור שאדם הוא בעל הפרעה אוטיסטית אך לא ברור איזו מהן. רביעית, אבחונו הרשמי של אדם כבעל הפרעה אוטיסטית אחת ולא אחרת נובע דחופות גם משיקולים פרקטיים כגון הצורך להימנע מהליך אבחון ממושך.
 
אף על פי שהאוטיזם הקלאסי היה התסמונת הראשונה שהתגלתה מתחום הקשת האוטיסטית, כיום מעריכים כי ההפרעות אחרות מהקשת נפוצות יותר. כלל תסמונות הקשת מופיעות כיום אצל 0.2 עד 0.6 אחוזים מהאוכלוסייה. כלל הפרעות הקשת האוטיסטית מופיעות בממוצע אצל גברים פי 4.3 יותר מאשר אצל נשים וגם אוטיזם קלאסי נפוץ יותר בגברים.
* באוטיזם קלאסי יש סימפטומים חמורים מתחום התקשורת הכללית, התקשורת המילולית והתכנון המוטורי. זאת בניגוד ל-PDD-NOS בה ההתנהגות החזרתית הרבה פחות חמורה ובניגוד לתסמונת אספרגר שבה הן ההתנהגות החזרתית והן ההפרעה לשפה המילולית חמורות פחות.
* מספר המאובחנים באוטיזם קלאסי אינו גדל במהירות. זאת בניגוד למספר המאובחנים ב- PDD-NOS ובתסמונת אספרגר.
* קשה מאוד לערוך בחינת IQ לאנשים עם אוטיזם קלאסי בשל ההתנהגות החזרתית והכפייתית שלהם אולם מומחים מעריכים שאין קשר בין מנת המשכל לבין הלקות באוטיזם קלאסי. זאת אומרת שהתפלגות הIQ באוכלוסייה הכללית די דומה להתפלגות הIQ באוכלוסיית הלוקים באוטיזם קלאסי. זאת בניגוד ל'''חלק''' מהלקויות האחרות שבספקטרום האוטיסטי שללוקים בהן יש [[מנת משכל]] נמוכה כמו [[תסמונת רט]], תסמונת ווסט ותסמונת ה-X השביר (רק 75% מלוקי הX השביר הם בספקטרום האוטיסטי).
* בעיות קואורדינציית הידיים בתסמונת רט חמורות יותר, על פי רוב, מאלה שבאוטיזם קלאסי.
* ללוקים באוטיזם קלאסי אין סיכוי גבוה יותר מזה של האוכלוסייה הכללית ללקות גם באפילפסיה כמו לוקי תסמונת רט או בתיאבון יתר כמו לוקי ה-X השביר.
* בין הלוקים באוטיזם קלאסי יש אחוז גבוה יותר של אנשים בעלי יכולות זיכרון ויכולות חישוב מפתיעות מאשר באוכלוסייה הכללית ומאשר בשאר אוכלוסיית בעלי תסמונות הקשת האוטיסטית. יכולות חישוב וזיכרון כאלה הודגמו בסרט [[איש הגשם]] שבו הגיבור זכר את כל ספר הטלפונים בעל פה לאחר קריאה אחת וחישב את מיקומם של כל הקלפים בחפיסה. בעלי חלק מהתסמונות האחרות בקשת נוטים לחשב, לאיית ולזכור טוב יותר מאשר האוכלוסייה הכללית, אולם הם אינם מגיעים ליכולות כה קיצוניות כמו בעלי האוטיזם הקלאסי.
 
== השפעת המעבר החוץ ביתי של ילדים בעלי אוטיזם על הורי הילד ומשפחתו ==
ההחלטה של הורים לבוגרים עם אוטיזם לחפש מסגרת חיים חוץ ביתית לילדם לאחר סיום לימודיו במסגרות החינוך היא החלטה קשה, כואבת ומורכבת. החשיבה על המעבר היא הצעד הראשון בתהליך חשוב ומורכב, לו יתרונות וחסרונות בחייהם של ההורים וילדיהם, ממשיך בכוונה לבצעה וקבלת החלטה על עצם הצורך במסגרת חוץ ביתית ומסתיים במעבר עצמו. מעבר זה מחייב תכנון, הכנה וחשיבה ממושכת. התכנון הקפדני צריך לבוא לידי ביטוי בקבלת החלטות שקולות אודות המסגרות המאושרות על ידי היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם וביצירת קשר קבוע עם מסגרת זו. בנוסף לכך, על מנת להקל על הילד ועל משפחתו, הכנה זו מתבצעת בסביבתו הטבעית של הילד ובשיתוף פעולה עם המסגרת הטיפולית החדשה. למרות הקשיים בתהליך המעבר הדורש מצד המשפחה והילד הסתגלות למסגרת חדשה, יש שטוענים כי התהליך הוא טבעי, חיובי וחשוב בחייהם של ההורים וילדיהם, ויש החולקים עליהם.
 
ההחלטה על המעבר החוץ ביתי כוללת יתרונות וחסרונות על פי מחקר המצביע על כך: היתרונות כוללים תוספת טיפולים לילד ברמה מקצועית, שיפור בתחושות ורגשות הילד. יתרונות נוספים המתייחסים למשפחתו של הילד באים לידי ביטוי בהפחתת העומס והתפקוד היום יומי של ההורים אשר יכלו להתפנות למילוי תפקידים נוספים בחייהם ובנוסף ישנה השפעה לטובה על הסתגלות האחים האחרים.
אל להתעלם מן החסרונות במעבר החוץ ביתי - חוסר יכולתם של ההורים לפקח באופן ישיר על ילדם, מסגרות בהן יש בעיות כוח אדם והכשרה מספקת לטיפול בחוסים, וכמובן פרידה רגשית מהקשר העמוק והטבעי ביותר- בין הילד למשפחתו.
 
==ראו גם==
*[[הקשת האוטיסטית]]
*[[אוטיזם בתפקוד גבוה]]
*[[קהילה אוטיסטית]]
*[[תאוריה של התודעה]]
 
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* Elisabeth Hughes '''"Asperger-Syndrom. Fluch oder Chance."''', Autorenpower Verlag, Ludwigshafen am Rhein, 2006. Language German. {{ISBN|978-3-86743-179-8}}
* Donna Williams, Autism: an inside-out approach, {{ISBN|1853023876 }}
* Karyn Seroussi, Unraveling the Mystery of Autism and Pervasive Developmental Disorder: A Mother's Story of Research and Recovery, Simon & Schuster, {{ISBN|0684831643}}
* Cheri Florance, A Boy Beyond Reach, Simon & Schuster, {{ISBN|0743221079}}
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ויקירפואה|אוטיזם - Autism}}
* [https://www.medonline.co.il/section/Autism אתר מידע ופורום לשאלות ותשובות און ליין בתחום האוטיזם]
* [https://www.medonline.co.il/section/Autism '''מדור אוטיזם''' - שאל את הרופא]
* [http://www.acisrael.org אס"י] - הארגון העצמאי של האוטיסטים בישראל
* [http://www.alut.org.il/ אלו"ט] - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים
* [http://www.childrenatrisk.org.il/Page.asp?PiD=0.1&id=20 המרכז לילדים בסיכון], באתר העמותה לילדים בסיכון
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/אוטיזם/ אוטיזם], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
* {{הארץ|אסתי אהרונוביץ'|סיפורה של איילה כץ, מהראשונות שאובחנו כלוקות באוטיזם בישראל|1.1160294|4 בפברואר 2011}}
* פרופ' אירווה הרץ פיצ'וטו, [http://ehf.dofinity-server4.com/sites/default/files/shared_content/%20-%20לא%20רק%20גנטיקה.pdf אוטיזם - לא רק גנטיקה], 2011, עלון הקרן לבריאות וסביבה
* {{כלכליסט|דיאנה בחור ניר|מסך נוגע ללב|3579524|9 באוגוסט 2012}}
* [http://www.autism.com/ autism.com], מרכז למחקר אוטיזם {{אנגלית}}
* [http://autism.about.com/ אודות אוטיזם] {{אנגלית}}
* אודות שיטות- שיטת ABA טיפול אתר [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/ABA_Method בטיפלונט]
* אודות שיטות טיפול - אתר [http://www.horimbekesher.co.il/Article/?ID=246 הורים בקשר]
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 310 – המלחמות של דורון אלמוג|2019/05/08|310_doronalmog}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{הבהרה רפואית}}
 
[[קטגוריה:הקשת האוטיסטית|*]]
[[קטגוריה:תסמונות הקשת האוטיסטית]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אוטיזם"