מנשייה (יפו) – הבדלי גרסאות

זמן קצר לאחר אישור [[תוכנית החלוקה]] של האו"ם ב–29 בנובמבר 1947, לפיה "מנשייה ו[[אבו כביר]] הוצאו מתחום המובלעת (של יפו שנועדה להיות ערבית) ונותרו בשטח המדינה היהודית" <ref>ארנון גולן, '''מלחמת העצמאות ויצירתה של תל אביב-יפו: שינוי מרחבי דרסטי ותוצאותיו''', בתוך תל אביב-יפו מפרבר גנים לעיר עולם מאה השנים הראשונות, עורך ברוך קיפניס, 2009, ע"מ 90</ref> התרוקן האזור ממרבית תושביו הערבים והיהודים והפך לזירת מלחמת התשה יומיומית. מגגות הבתים בשכונה, לרבות מצריח [[מסגד חסן בק]], צלפו הערבים בעוברים ושבים ברחובות תל אביב וגרמו לאבדות רבות בנפש. לאור האיומים הרבים על תושביה היהודים של תל אביב החליט ארגון ה[[אצ"ל]] לכבוש את השכונה. הלחימה הגיעה לשיאה [[התקפת האצ"ל על יפו|בכיבוש מנשייה בידי האצ"ל]] בסוף אפריל 1948 כשבמקביל להתקפה משודרת [[תעמולה]] מטעם האצ"ל ברדיו המקומי, בערבית, המבטיחה לאוכלוסייה האזרחית גורל דומה לזה של תושבי [[פרשת דיר יאסין|דיר יאסין]] אם לא תעזוב את השכונה.{{הערה|1=רוטברד, שרון, עיר לבנה, עיר שחורה, 2005, הוצאת בבל}}. בלחץ הבריטים הועברה מנשייה מידי האצ"ל לידי כוחות "[[ההגנה]]" שהשלימו ב[[מבצע חמץ]] את כיבוש יפו בסוף אפריל [[1948]]. יפו נכנעה ב-[[13 במאי]] 1948 24 שעות לפני [[הכרזת מדינת ישראל]]. בשבועות הראשונים לאחר סיום המערכה נותרה השכונה ריקה מתושבים, כשחלק קטן מהמבנים [[תשתית|והתשתיות]] הרוס כתוצאה ממתקפת האצ"ל, שבציר הפריצה שלו לכיוון הים עבר מבית לבית תוך קדיחה של פרצות בקירות הבתים, ומבנים רבים אחרים מוזנחים. השכונה לא הופגזה לא מהאוויר ולא מהיבשה.