הבדלים בין גרסאות בדף "בית צפאפא"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 חודשים
מ
תיקון קישור
מ (הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג))
מ (תיקון קישור)
תחילה הוצבה בבית צפאפא כיתת שוטרים לשמירה על הגבול, אך בהמשך הסתפקה המשטרה בשוטר מקוף אחד בלבד במשמרת של שמונה שעות{{הערה|שם=דולב}}. בשנת 1962 הוחלט להקים גדר חדשה, משמעותית יותר, ולצורך כך התבצעו מדידות מדויקות. התברר ששש משפחות של אזרחים ישראלים בשכונה גרו בתוך מובלעת שעל פי מדידות חדשות של ישראל נחשבה לירדנית או לפחות מסופקת. בעקבות זאת, באותו אזור לא הוקמה גדר חדשה. בשנת 1964, לאחר אונס של תיירת בישראל על ידי חייל של הלגיון{{הערה|{{מעריב||קנאדה מבקשת מירדן פרטים|1964/07/16|00200}}}}, ביקשה ישראל לבנות גדר בינה לבין המובלעת כדי למנוע הסתננות. ישראל דרשה ממשפחות המובלעת לבחור בין אזרחותם הישראלית לבין התגוררות במובלעת. ארבע משפחות העדיפו את אזרחותם הישראלית ועקרו מהמובלעת לבתים אחרים בשכונה, בעוד שתי משפחות העדיפו להשאר במובלעת ולוותר על האזרחות הישראלית{{הערה|{{מעריב|שלמה שגב|ירדן גדלה בדונאם אחד|1964/08/04|00500}}}}. מהלך זה עורר ביקורת ציבורית ו[[תנועת החרות]] יצאה בטענה שהממשלה פועלת בסתר להסגיר שטחי מולדת לירדן{{הערה|שם=חרות64|{{חרות||מבצע סודי להסגרת שטחי מולדת|1964/08/04|00215}}}}. תושבי המובלעת פנו לבג"ץ והתעוררה מחלוקת האם שטח המובלעת ירדני או ישראלי{{הערה|{{דבר||בקשת 4 תושבי בית צפפה|1964/09/01|00501}}}}.
 
החלק הישראלי של השכונה התפתח ועד 1967 אוכלוסייתו הוכפלה. אותות המודרנה הגיעו אל התושבים בחלק הישראלי ורבים מהם לא קיימו את מצוות דת האסלאם{{הערה|שם=דולב}}. נוצרו קשרים בין האוכלוסייה הערבית למוסדות ישראלים. בתחילת 1956 פתחה מועצת הפועלות של [[ההסתדרות]] מועדון נשים בשכונה{{הערה|{{דבר||מועדונים לנשי המיעוטים|1956/01/18|00310}}}}. בשנת 1963 הוקמה בשכונה קבוצת [[קבוצת כדורגל]] ששיחקה בליגה ג'{{הערה|{{דבר||קבוצת כדורגל בבית צפפה|1963/05/26|01117}}}}. לעומת זאת, החלק הירדני קפא על שמריו ורוב צעיריו נדדו למרחקים למצוא פרנסה ושלחו חזרה לכפר סיוע כספי{{הערה|שם=לביא}}{{הערה|שם=גנסן}}.
 
===איחוד מחדש===
246,681

עריכות