פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 5,002 בתים ,  לפני חודשיים
מ
שוחזר מעריכות של 31.154.81.38 (שיחה) לעריכה האחרונה של גנדלף
 
באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-[[23 ביולי]] [[2002]] עבר ב[[הכנסת|כנסת]] חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל") המאפשר המשך מתן פטור ל[[בחור ישיבה|בחורי הישיבות]] בכפוף לתנאים המפורטים בו. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה [[שנת הכרעה]] בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ו[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. שתי האופציות הן מגיל 22. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי. תאכף ביתר קפדנות בחינת השוהים תחת ההסדר.
 
היחס לוועדת טל בקרב הרבנים הליטאים לא היה אחיד. חלקם סברו כי אין לשתף פעולה כלל עם עבודת הוועדה, משום שהיא בחנה גם דרכים להגביר גיוס חרדים. הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]] הוביל קו שלפיו יש לשתף פעולה עם הוועדה כדי להסדיר את מעמד בני הישיבות, ומקורבו [[מרדכי קרליץ]], בנו של הרב [[נסים קרליץ]], היה הנציג הבכיר של החרדים בוועדה. חברי הוועדה ביקרו במהלך עבודתם בבתיהם של הרב שטיינמן ושל הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], וב[[ישיבת פורת יוסף]], שבה נפגשו עם הרב [[שלום כהן (רב)|שלום כהן]]. הרב ברוך מרדכי אזרחי הופיע בפני הוועדה בשליחות הרב [[יוסף שלום אלישיב]]{{הערה|[http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=66685 חשיפת מסמכי ועדת טל] באתר [[בחדרי חרדים]]}}. לאחר שסיימה ועדת טל את עבודתה בשנת [[תש"ס]] ([[2000]]) שיגר הרב שטיינמן מכתב תמיכה לקרליץ ובו כתב: "באתי בדברים אלה להודות לך על המאמצים הגדולים אשר עשית למען שכל בחור ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה". קבוצת של עשרים וחמישה רבנים וראשי ישיבות, ובהם הרב נסים קרליץ, הרב [[גרשון אדלשטיין]], הרב [[ברוך דב פוברסקי]], הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] והרב [[אביעזר פילץ]], צרפו את חתימתם למכתב{{הערה|[http://kvarhaya.blogspot.co.il/2013/12/blog-post_8808.html המכתב המלא] בכבר היה לעולמים}}.
 
לעומת זאת, קבוצה של רבנים בולטים הביעה התנגדות נחרצת לכל שיתוף פעולה עם הוועדה, בהם הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ]], הרב [[משה שמואל שפירא (באר יעקב)|משה שמואל שפירא]], הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[יחיאל מיכל פיינשטיין]] והרב [[משולם דוד הלוי סולובייצ'יק]]. בשנת תש"ס (2000) פרסמו שישה מחברי [[מועצת גדולי התורה]] של דגל התורה כרוז נגד כוונת ועדת טל לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות, ובו נכתב: "אין לעשות כל שינוי אפילו כל שהוא ממה שהיה, ולבל יעיזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה, שכל רצונם להמעיט הלומדים... ובל יפחידונו באיומים שמחויבים אנו לקבל הצעותיהם ומזימותיהם, כי לא מפיהם אנו חיים, כי אם מהבטחת הבורא שלא תשתכח תורה מישראל". מלבד הרבנים ליפקוביץ, שפירא ואוירבך, חתמו על הכרוז הרב [[אברהם יעקב זלזניק]], הרב [[זלמן רוטברג]] והרב [[חיים פנחס שיינברג]]. מספר שבועות לאחר מכן פורסם [[גילוי דעת]] על ידי עשרים ראשי ישיבות, בהם הרב [[ברוך רוזנברג]] והרב [[יצחק שיינר]], ובו הם מצטרפים להתנגדות לשינויים כלשהם בהסדרי הגיוס של בני הישיבות.
 
על פי דרישת רבנים נמנע חבר הוועדה הרב [[אשר טננבוים]] מלחתום על החלטותיה. במקום זאת צירף "חוות דעת יחיד" ובה דרש שלא לבצע שום שינוי מההסדר שהיה קיים מאז קום המדינה. בעקבות זאת כתבו לו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב משה שמואל שפירא מכתבי הוקרה.
 
על רקע החלטות הוועדה נתגלעו חילוקי דעות בין הרב משה שמואל שפירא לבין הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. הרב שפירא שלח אליו מכתב אישי ובו ביקש ממנו שלא להיכנע לדרישות ה[[בג"ץ]] ולסרב לכל הצעת פשרה, ובין השאר כתב: "ומהנסיון הוא שהדרך היחידה פה בארץ הקודש הוא לעמוד בתוקף מוחלט על כך כי אין לגעת בישיבות הקדושות ובהיכלי התורה, ורק על ידי עמידה תקיפה ישמר המצב הקיים". ביולי [[2002]], ערב ההצבעה בכנסת על [[חוק טל]] ובעקבות חילוקי הדעות הללו, פרש הרב שפירא מחברותו במועצת גדולי התורה של דגל התורה, בנימוק שאינו יכול לקחת אחריות על הנעשה בתחום זה על ידי נציגי המפלגה.
 
ביולי [[2005]] הודיעה המדינה ל[[בית המשפט העליון]] כי הניסיון לשנות את ממדי ההתגייסות לצבא בקרב בני הישיבות באמצעות [[חוק טל]] נכשל כליל. בשלוש השנים שמאז חקיקתו הוא הביא לגיוס עשרות בודדות של בני ישיבות בלבד{{הערה|אפרת פורשר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/956/355.html "מנגנוני חוק טל לא מתפקדים"], nrg מעריב, 10.7.2005}}. ביולי [[2009]] הודיע [[אגף כוח האדם|אגף כוח אדם]] בצה"ל לצוות המעקב הפרלמנטרי לישום חוק טל, כי מספר מקבלי דחיית השירות גדל בצורה משמעותית, לעומת גדילת ההתגייסות של בני-הישיבות שקיבלו את הדחייה{{הערה|{{הארץ|[[מזל מועלם]]|תוך עשור, רבע מהמועמדים לגיוס ילמדו בישיבה|1.1273774|30.7.2009}}}}. בכך נכשל לחלוטין השילוב בצה"ל באמצעות חוק טל.
במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת [[2003]] בוצע שינוי בהסדר ביוזמת [[משרד האוצר]], וניתנה לתלמידים האופציה לצאת לעבוד בגיל 23 לצד המשך הלימודים התורניים.
 
===ביטולתפוגת חוק טל===
{{הפניה לערך מורחב|הוועדה לקידום השוויון בנטל}}
 
36,580

עריכות