הונאת בחירות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מניעת הונאת הבחירות: לא בישראל ולא באירופה |
←קניית קולות: הסרת קטע ללא מקור |
||
שורה 42:
קניית קולות נפוצה בעולם כולו, אם כי היא מוגדרת כעבירה ברוב המדינות, בהן [[ישראל]], [[ארצות הברית]], [[ארגנטינה]], [[מקסיקו]], [[קניה]] ו[[ניגריה]]. בארגנטינה, לדוגמה, נחקק חוק נגד קניית קולות לאחר שהתופעה הפכה לנפוצה מאד בתקופת שלטונו של [[חואן דומינגו פרון]]. פעילי המפלגה השלטת נהגו להציע לבוחרים שירותים, טובות הנאה או תשלום כספי בתמורה לתמיכתם במפלגה. התמורות כללו [[תעסוקה]], שירותים רפואיים, דיור, ביגוד ומזון. הם נהגו לפקוד תדיר את הקהילות הנזקקות ביותר בשכונות בהן רוב התושבים היו נאמנים למפלגה.
מחקר שנעשה על ידי סוזן סטוקס בדק את שיטת קניית הקולות בארגנטינה בתקופתו של פרון, וגילה שהפעילים בשכונות היו מוכרים לכל התושבים מחד, ובעלי גישה למשאבי העירייה הנדרשים מאידך. הם קיימו קשר רציף עם הבוחרים והעניקו להם תגמולים מתמשכים עבור תמיכה במפלגה. זהו אחד ההסברים העיקריים לכך שבוחרים בעלי הכנסות נמוכות יותר בוחרים מנהיגים [[פופוליזם|פופוליסטיים]], ובאופן כללי מעדיפים [[משטר סמכותני]]. רבים מהם רואים בפעילי המפלגה גורמים חיוביים המעניקים סיוע לתושבים וזוכים לכבוד הראוי להם. עם זאת, אחרים רואים במעשיהם סוג של [[שחיתות]]
במקרים חריגים חוקקו חוקים המקנים לגיטימציה לקניית קולות. למשל, בשמורת שבט הסנקה במערב [[מדינת ניו יורק]], קניית קולות תמורת הטבות לאנשי השבט נחשבת למעשה חוקי ומקובל.
| |||