וארדאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=נהר ב[[מקדוניה הצפונית]] ו[[יוון]]
{{נהר
| שם = וארדאר
| שם בשפת המקור = Вардар{{ש}}Αξιός
| תמונה =
| כיתוב = תוואי הנהר בעיר [[סקופיה]],
| אורך = 388
| גובה =
| ספיקה = 174
| שטח = 24
|מוצא=[[שר פלנינה]], מקדוניה {{ש}} {{coord|41|45|33|N|20|49|55|E|type:city|display=inline}}▼
|
▲|
| מדינות = {{דגל|מקדוניה הצפונית||+}}
|מפה=[[קובץ: Northwestern Macedonia.png|250px|מרכז|תוואי הנהר בצפון מערב מקדוניה]]▼
| מפה = [[קובץ:Northwestern Macedonia.png|220px|]]
▲| כיתוב מפה =
}}
'''
==אטימולוגיה וגאוגרפיה==
מקור המילה וארדאר מהשם '''וורדו-וורי''', מהשפה ה[[פרוטו-הודו-אירופית]] אשר קדמה לקבוצת ה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופאיות]] ומשמעה "מים שחורים". ביוונית מכונה הנהר "אקסיוס" ומשמעות השם "מים כהים" בניב התראקי העתיק. הנהר מוזכר גם בכתביו של [[הומרוס]]{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.04.0073%3Aentry%3D%231109&redirect=true מילון הומרוס] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}.}}.
באזור שפך הנהר האדמה פורייה ובשטח מגדלים גידולים חקלאיים שונים. בשטח מקדוניה הצפונית תוואי הנהר ברובו הררי. לאורך תוואי הנהר עוברים הכביש המהירים כביש
==היסטוריה==
השטח מדרום מזרח לנהר, המהווה שני שלישים משטחה של מקדוניה הצפונית, מכונה על שמו, מקדוניה הווארדארית והיה עילה לסכסוכי גבול ומלחמות בין [[סרביה]], [[יוון]] ו[[ממלכת בולגריה]] עוד מחתימת [[חוזה סאן סטפנו]] אשר סיים את [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|המלחמה העות'מאנית-רוסית]]. הבולגרים רואים בשטח חלק ממולדתם ההיסטורית משום שהיה חלק מ[[האימפריה הבולגרית הראשונה]], תוך שהערים [[אוחריד]] ו[[סקופיה]] היו ערי [[עיר בירה|בירתה]]. קרבות כבדים התנהלו באזור ב[[מלחמת הבלקן הראשונה]] ו[[מלחמת הבלקן השנייה|השנייה]] והוא היווה את הזירה העיקרית ב[[החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה|חזית המקדונית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר בסיומה הובסו הבולגרים ואיבדו את השטח בהתאם לסיכומי [[חוזה ניי]].
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הצטרפה ממלכת בולגריה ל[[מדינות הציר]] וה[[ורמאכט|וורמאכט]] אשר נכנס לבולגריה ללא קרב, השתמש בשטחי המדינה כבסיס לכיבוש [[ממלכת יוגוסלביה]]. [[גרמניה הנאצית]] מסרה את השטח לבולגרים בעלי בריתם כפיקדון עד סוף המלחמה, תוך הבטחה להכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות לאחריה. הצבא הבולגרי עצר וגירש באכזריות את כל יהודי מקדוניה הווארדארית אל [[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]], לפי צו [[בוריס השלישי, מלך בולגריה|המלך בוריס השלישי]]. לאחר המלחמה, הוחזר השטח ליוגוסלביה{{הערה|[[נסים יושע|יושע, ניסים]], [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206674.pdf "השועל הבלקני – על חלקה של בולגריה בהשמדת יהודים"], באתר "[[יד ושם]]". }}.
| |||