סם פסיכואקטיבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (מסוי, לעיתים)
שורה 3:
[[קובץ:Heroin_asian.jpg|שמאל|150px|[[הרואין]] (בתמונה "הרואין אסייתי"), סם [[אופיאטיים|אופיואידי]] חצי-סינתטי המוביל להתמכרות מסוכנת|ממוזער]]
 
'''סמים פסיכואקטיביים''' או בקיצור '''סמים ׁ'''(ב[[אנגלית]]: '''psychoactive drugs''',{{הערה|[http://www.drugabuse.gov/drugs-abuse אתר המכון הלאומי לשימוש לרעה בסמים של ארצות הברית]}} '''drugs of abuse''' או '''substances of abuse''' או בקיצור substance,{{הערה|The Concise Oxford Dictionar, Clarendon Press, Oxford 1995|שמאל=כן}} ב[[צרפתית]]: drogue, ב[[גרמנית]] Droge, ב[[איטלקית]] ו[[ספרדית]]: droga) הם חומרים כימיים - ממקור צמחי או סינתטי - המשפיעים על התהליכים המנטליים ועל ההתנהגות של האדם באמצעות שינוי זמני במצב התודעה.{{הערה|שם=גריג2010|גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.}} ושמתוך הגדרה קשורים תכופות לתופעות כמו שימוש מופרז ולרעה (abuse), התמכרויות גופניות ונפשיות, תסמונות גמילה וסכנת מנות היתר.
 
הסמים הבלתי חוקיים, הידועים בשם "סמי רחוב" או "סמי פיצוציות" נמצאים רובם תחת "[[פקודת הסמים המסוכנים]]". חלק אחר, כמו ה[[משקה חריף|אלכוהול]] וה[[טבק (חומר גלם)|טבק]], על צורות שימושו, בעלי מקובלות חברתית רחבה יותר והם חוקיים בארצות רבות. נעשים ונעשו ניסיונות להגביל את שיווקם ואת שימושם לרעה בגלל המסוכנות לבריאות הנפשית והגופנית.
 
בספרות הרפואית כולל הפסיכיאטרית בשפה האנגלית הסמים הפסיכואקטיביים מכונים לעתיםלעיתים קרובות "חומרים פסיכואקטיביים" substances psychoactive להבדיל מרוב התרופות הפסכיאטריות הקרויות
psychiatric drugs. psychotropic drugs or medicines שיעדם הוא הטיפול הרפואי הפסיכיאטרי. (עם זאת, השימוש בשמות אלה הוא לעיתים שרירותי ומבלבל:לפעמים מכנים "פסיכוטרופים" דווקא את הסמים, ובשימוש הפופולרי מכנים "פסיכואקטיביים" גם חלק מהתרופות שאינן סמים).
 
==סיבות לנטילת סמים==
שימוש בהם נעשה בדרך כלל, מתוך סקרנות, מתוך רצון להשיג עלייה מהירה ב[[מצב רוח|מצב הרוח]], [[שינוי תודעה|שינויי תודעה]] מעניינים או מהנים, [[אקסטזה]], [[עונג|הנאה]], עלייה ב[[ליבידו|חשק המיני]], (recreational drug use), לפעמים עלייה ב[[ערנות]] והתגברות על הרדימות הטבעית, עלייה בדמיון היצירתי וכו'. במקרים רבים השימוש בהם מהווה ניסיון ל"[[ריפוי עצמי]]" (self-medication), ללא התייעצות עם רופאים, כדי להתגבר על מצבים של [[חרדה]], [[פוביה חברתית]], [[הפרעת דחק פוסט טראומתית]], [[דיכאון]] או [[פסיכוזה]].
 
אנשים בעלי רמות נמוכות של [[שליטה עצמית]], היכולות לשקף הפחתה במנגנונים המעכבים המוחיים, עלולים להיות מועדים במיוחד לפתח שימוש לרעה והתמכרויות לסמים כאלה.{{הערה|שם=DSM-V p.481}}
שורה 115:
תומכי השינוי במדיניות הסמים הנוכחית מביאים את הטענה שכמה מהסמים המשכרים הפופולריים ביותר, כמו [[משקה חריף|אלכוהול]] ו[[טבק (חומר גלם)|טבק]] חוקיים, בעוד סמים רבים הנחשבים לקלים כמו [[קנאביס]] ו[[פסילוסיבין]] אינם חוקיים ובמקרים רבים נשלטים בחוזקה הרבה ביותר (ב[[ארצות הברית]] לדוגמה, קנאביס ופסילוסיבין נמצאים במחלקה הראשונה מתוך 5 של האיסור, השמורה לסמים המסוכנים ביותר, בעוד סמים כמו [[קוקאין]] [[מתאמפטמין|ומתאמפטמין]] נמצאים במחלקה השנייה). עקב כך טוענים תומכי הלגליזציה של סמים שחוקי האיסור הנוכחיים הם יותר פוליטיים בטבעם.
 
המצדדים בלגליזציה טוענים כי צריכת סמים מסויימיםמסוימים אינה מסוכנת בצורה משמעותית: לא לצרכן ולא לסביבתו, לא באופן אבסולוטי ולא בהשוואה לסמים מותרים כמו אלכוהול וטבק. לטענתם ההתערבות המשפטית בשימוש בסמים היא קיצונית ודרקונית, ואינה מידתית במקרה זה כאשר היא מתנגשת עם [[חופש הפרט]]. היא לא יעילה לדבריהם מבחינה כלכלית, ובכלל נזקה גדול מתועלתה ([[מדיניות מזעור נזקים]]). מן העבר השני, המתנגדים ללגליזציה טוענים שהסמים האסורים ברוב העולם גורמים לנזקים והצלחתם של הסמים נובעת מניצול מצוקות אנושיות, ושבלעדי הסם, היו מוצאות פתרון בריא באמצעים אחרים, ולכן יש לאסור קודם כל את הסחר בסמים, אבל גם את צריכתם, על מנת להעביר מסר לציבור בדבר משמעותה של צריכת סמים.
 
==מקורות==