יהדות ארצות הברית – הבדלי גרסאות

יהודים החלו להגר ל[[שלוש עשרה המושבות|מושבות הקולוניאליות]] באמריקה כבר ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] עם התחלת ההתיישבות "הלבנה" ביבשת החדשה. מדובר בעיקר ב[[אנוסים]] מ[[ספרד]], שהיתרונות הכלכליים בעולם החדש קרצו להם למרות אימת ה[[אינקוויזיציה]] הקתולית. ואכן, הם נרדפו קשות ב[[מקסיקו]] וב[[פרו]] הספרדיות. ב[[ברזיל]] הפורטוגזית האינקוויזיציה הייתה פחות אכזרית וגם שם קמה קהילת אנוסים, שמצבם שפר כאשר ההולנדים כבשו את מחוז [[פרנמבוקו]] והעיר [[רסיפה]]. ההולנדים היו היחידים, בתקופה זו, שאפשרו לאנוסים להופיע כיהודים באורח גלוי והאנוסים נהרו לאזורים שהיו בשליטתם. ברסיפה אף הוקמה קהילה בשם "צור ישראל". אך, ב-1654 הסתיימה התיישבות מוצלחת זו עם כיבוש העיר מחדש על ידי הפורטוגזים ואנשי הקהילה נמלטו והתפזרו לכל עבר. הראשונים וביניהם [[יעקב ברסימסון]] הפליגו והגיעו לנמל הולנדי בשם [[ניו אמסטרדם]], לחופה המזרחי של צפון [[יבשת אמריקה]] כדי לבדוק את אפשרויות ההגירה למקום, את אותה קבוצה החליפו 23 איש אחרים. למרות קשיי הקליטה, מאחר שהיו חסרי כל, והתנגדות המושל ההולנדי פיטר סטויווסנט להקמת יישוב קבע עבורם, הם התיישבו במקום, בעיקר הודות להתערבותם של [[יהדות הולנד|יהודים הולנדים]] אמידים ב[[חברת הודו המערבית ההולנדית]], שהייתה הבעלים החוקיים של המושבה. היהודים קבלוקיבלו על עצמם לדאוג לנצרכים שבהם, קיימו בצנעה את אורח החיים היהודי וזכויותיהם הכלכליות היו מוגבלות. זו הייתה ראשית ההתיישבות היהודית ב[[צפון אמריקה]]. ב-[[1664]] נכבשה ניו אמסטרדם על ידי הבריטים ושמה שונה ל[[ניו יורק]]. עד סוף ה[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ותחילת [[המאה ה-18]] היגרו לארצות הברית צאצאי גולי ספרד ו[[פורטוגל]] שבאו מברזיל (גם הם נחשבים למיעוט בתוך החברה היהודית שהיגרה לארצות הברית באותן שנים), [[הולנד]] ו[[אנגליה]] וכן מעט מיוצאי [[אשכנז]] ([[גרמניה]] בעיקר) שבאו ישירות מארצם או דרך אנגליה ואף היו נחשבים ל"רוב". ההערכה היא כי בשנת [[1700]], לערך, היו בסך הכל כמאה יהודים מתוך כמאה אלף תושבים, שאכלסו את המושבות הבריטיות העתידות להקים את ארצות הברית.