גיוס בני ישיבות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 31.154.81.38 (שיחה) לעריכה האחרונה של גנדלף |
Fundamentisto (שיחה | תרומות) ←תיקון חוק שירות ביטחון: תיקנתי טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 89:
בנובמבר 2015, לאחר כניסתן המחודשת של המפלגות החרדיות [[הממשלה ה-34|לקואליציה]], הוכנסו תיקונים נוספים לחוק שעבר ב-2014, בין היתר הם מאריכים בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודוחים את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס{{הערה|{{nrg|[[זאב קם]]|הישג לחרדים: הכנסת אישרה את תיקון לחוק הגיוס|739/209||1|2}}}}{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_315871.pdf הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015], ה"ח הממשלה 973 מ-16 בנובמבר 2015{{ש}}[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_318392.pdf חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015], ס"ח 2512 מ-30 בנובמבר 2015}}. התיקון עבר ברוב של 49 מול 36 מתנגדים. אנשי [[הפלג הירושלמי]] ו[[העדה החרדית]] גינו בחריפות את תמיכת הח"כים החרדים בתיקון החוק.
ב-12 בספטמבר 2017, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, [[בג"ץ חוק הגיוס|פסל בג"ץ]] גם את הסדר הגיוס המבוסס על התיקונים 19 ו-21 ל[[חוק שירות ביטחון]] (פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים לחוק), וקבע שבטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני|דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס|5015680|12 בספטמבר 2017}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14018770.c29|סוג=בג"ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=12 בספטמבר 2017}}}}. את העתירה נגד התיקון לחוק הגישו [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]] ומפלגת "[[יש עתיד]]".
בפברואר 2018 הקים שר הביטחון [[אביגדור ליברמן]] ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, משפטנים ברובם, במטרה להציע נוסח חוק שיעמוד ב[[ביקורת שיפוטית|מבחן בג"ץ]]. ביוני פורסמו המלצות הוועדה, הכוללות יעדי גיוס המעוגנים בחוק והעמידה בהם מהווה תנאי להמשך תחולתו, וכן סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה זמנית ביעדים. היעדים עולים משנה לשנה עד שלאחר כעשור מחייבים בגיוס את רוב השנתון של גברים חרדים. ב-[[3 ביולי]] 2018 אושרה בכנסת ב[[החקיקה בישראל|קריאה ראשונה]] הצעת חוק מתוקנת המבוססת על הצעת הוועדה{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2072953 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018], באתר הכנסת}}. הסיעות החרדיות הצביעו נגד הצעת החוק, וסיעת "[[יש עתיד]]" הצביעה בעדה מהאופוזיציה. בג"ץ נעתר חלקית לבקשתו של שר הביטחון החדש בנימין נתניהו והאריך את תוקפו של החוק הקודם עד ל-15 בינואר 2019{{הערה|{{פס"ד עליון|סוג=בג"ץ|קישור=14018770.V43|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=2 בדצמבר 2018}}}}. בדצמבר [[יאיר לפיד]] הודיע שבקריאה שנייה ושלישית "יש עתיד" לא תתמוך בחוק, ועל רקע הקושי בהעברתו החליטה הקואליציה להקדים את הבחירות לאפריל 2019{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר וטל שלו|הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת|3209313|24 בדצמבר 2018}}}}. בעקבות כך בג"ץ אישר דחייה נוספת של ביטול החוק, ל-28 ביולי 2019{{הערה|{{פס"ד עליון|סוג=בג"ץ|קישור=14018770.V44|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=20 בינואר 2019}}}}. גם לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] נותרה הצעת החוק סלע מחלוקת, מנעה הקמת ממשלה חדשה, וחודש לאחר תחילת כהונתה גם [[הכנסת העשרים ואחת]] החליטה על פיזורה{{הערה|{{ynet|שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני|הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר|5517559|30 במאי 2019}}}}.
| |||