הבדלים בין גרסאות בדף "דן ערב"

הוסרו 47 בתים ,  לפני 4 חודשים
 
==אודות מאמרים נבחרים==
;"השיר שלנו" - טראומה ונוסטלגיה בפתיחים ובשירי נושא של דרמות טלוויזיה ישראליות (2019)
מאמר זה מבקש לבחון את תפקידו של השיר העברי המשמש כפתיח וכפס-קול של ארבע דרמות טלוויזיוניות ישראליות. במוקד המאמר עומדת הטענה כי בדרמה הישראלית בטלוויזיה, מספקים הפתיח ושיר הנושא אפשרות לעיבוד המתקיימת במרחב ביניים שבין הטקסט הטלוויזיוני, לבין המרחב התרבותי שמחוץ לטקסט הטלוויזיוני. החיבור שבין החזותי למוזיקלי, בין הדרמטי לאווירתי, ובהקשר ספציפי יותר - בין הטראומטי לנוסטלגי, הוא העומד במרכז מאמר זה.
 
;Television- A Traumatic Culture {{כ}}(2016)
המאמר ממפה את מכלול נקודות ההשקה האפשריות שבין החוויה הטראומטית לבין המדיום הטלוויזיוני. במהלכו מתבצעת הבחנה מורכבת בין התבוננות על תרבות הטראומה כתוצר תרבותי שלטלוויזיה חלק מרכזי בעיצובו, לבין חלקה האפשרי של הטלוויזיה בעיבודה של הטראומה.
{{הערה|Arav, D. (2016). Television: A Traumatic Culture: in: Ataria, Y., Gurevitz, D., Pedaya, H. and Neria, Y. (eds.), '''Interdisciplinary Book of Trauma and Culture''', Springer, pp. 39-49}}
 
'''טראומה, אשמה ומחילה: המְעַוֵּל כעד בשיח של הקונפליקט בטלוויזיה ובקולנוע הישראליים (2013)'''
 
מאמר זה שנכתב על ידי ד"ר דן ערב וד"ר [[דוד גורביץ']] עוסק בייצוגים הקולנועיים והטלוויזיוניים של דמות המְעַוֵּל (דמות המקרבן), בקונטקסט של [[הסכסוך הישראלי פלסטיני]]. המאמר מצביע על מעבר מעידן העדות הישירה לעידן העדות הרפלקטיבית, שלוקחת בחשבון את אופיו "האסתטי" המשלה של שיח העדות, וכך הופכת גם אותו למושא ביקורת מצד המתעד. מקרי המבחן אותם בוחן המאמר, מתייחסים למספר סרטי קולנוע דוגמת "Z32" של [[אבי מוגרבי]], ו"[[ואלס עם באשיר]]" של [[ארי פולמן]] ויצירות טלוויזיוניות דוגמת "עדויות" של אידו סלע והסדרה התיעודית "[[תקומה (סדרת טלוויזיה)|תקומה]]". השוואה בין הטקסטים נוגעת בשאלת העדות האישית של המתעד ובגבולות הבעייתיים של הסליחה והמחילה, אחריה הוא תר - איש איש מול קהלו, תרבותו וסיפור חייו. בתוך כך חושף המאמר את חיבוטי הנפש של הזהות הישראלית המסוכסכת בשאלות של אשמה והיטהרות.
{{הערה|ערב, ד. וגורביץ', ד. (2013). [https://takriv.net/article/%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C-%D7%9B%D7%A2%D7%93-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%94/ טראומה, אשמה, מחילה: המעוול כעד בשיח של הקונפליקט בטלוויזיה ובקולנוע הישראליים.] תקריב, 5.
:Arav, D., & Gurevitz, D. (2014). Trauma, guilt, forgiveness: The victimizer as witness in the cinematic and televisual representations of conflict in Israel. Media, War & Conflict, 7(1), 104-120.}}
 
;Trauma and Kitsch - The Presentation of Israel's Army Entertainment Troupes on Television {{כ}}(2009)