הבדלים בין גרסאות בדף "רבי מאיר"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 4 חודשים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ (הוספת קישור למסירות נפש)
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
יחסו לאנשים פשוטים, שכונו באותם ימים [[עם הארץ|עמי ארצות]], היה מורכב: מחד, החמיר ביחסו אליהם ותבע שלא לסעוד אצלם, מאחר שלא הקפידו בדרך כלל על [[הפרשת תרומות ומעשרות]] ולא נזהרו [[טומאה וטהרה|מטומאה]]{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה ב-ג; תוספתא עבודה זרה פרק ג הלכה ט-י}}. הוא אף גינה באופן נמרץ את המשיא את בתו לעם הארץ, מחשש שהיא תהפוך ל[[אלימות במשפחה#אלימות בין בני זוג|אשה מוכה]]{{הערה|{{בבלי|פסחים|מט|ב}}}}, וסבר שאשה הנישאת לעם הארץ הופכת לחשודה על אי קיום פרטי ההלכה, משום שהאשה מושפעת ממנהגי בעלה יותר מאשר היא משפיעה עליו.{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה יז}} מאידך, היה נוהג לעמוד בפני זקן עם הארץ.{{הערה|ירושלמי מסכת ביכורים פרק ג הלכה ג}}
 
תרומתו לעולם ה[[הלכה]] ולכינונה של ה[[משנה]] היא משמעותית. אחד מהקבצים העיקריים מהם הורכבה משנתו של [[רבי יהודה הנשיא]] היא 'משנתו של רבי מאיר', הדומיננטיות של משנתו כנראה כה רבה, עד כי [[רבי יוחנן]] טבע את הכלל "סתם משנה רבי מאיר... אליבא דרבי עקיבא". [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר במשנה ללא ציון שם הוא מדברי רבי מאיר, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית מדרשו של רבי מאיר.{{הערה|1=[[איגרתאגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}
 
רבי מאיר, על אף שהיה ממחבבי וממדגישי קדושתה של [[ארץ ישראל]], וקדושתו של מי ששוכן בה, נאלץ ככל הנראה לגלות ל[[בבל]] ולהיקבר שם, אך ביקש להניח את ארונו על חוף הים, כדי שילחכו גלי ימה של ארץ ישראל את ארונו. על־פי מסורת אחרת, הוא נטמן ב[[קבר רבי מאיר בעל-הנס]] שב[[טבריה]].