עידן הנאורות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Netanel488 (שיחה | תרומות) |
שלום1234321 (שיחה | תרומות) מ שחזור לגרסה 24478127 מ־01:38, 16 בדצמבר 2018 מאת David.r.1929 |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדעי הרוח}}
{{היסטוריה של הפילוסופיה}}
'''עידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי)''' או '''עידן האורות''' (ב[[אנגלית]]: '''Age of Enlightenment'''; ב[[צרפתית]]: '''siècle des Lumières'''; ב[[גרמנית]]: '''Aufklärung''') הוא כינוי לתנועה [[אינטלקטואל]]ית ב[[אירופה]], ששמה לעצמה למטרה לבסס [[אתיקה|מוסר]], [[אסתטיקה]] ו[[ידע]] הנשענים על [[רציונליזם|רציונליות]] והנחת יסוד [[לוגוצנטריות|לוגוצנטרית]]. מנהיגי התנועה ראו בעצמם אליטה אמיצה של [[אינטלקטואל|אינטלקטואלים]]
המונח העברי "עידן האורות" תורגם מ[[צרפתית]] (Siècle des Lumières) על ידי [[מיכאל הרסגור]]. זאת לעומת המונח ה[[אנגלית|אנגלי]] המקביל - The Age of Enlightenment - "עידן ההארה" (השכלה) ובגרמנית - Aufklärung ("הארה" או "הצטללות").
בין ההיסטוריונים לא קיים קונצנזוס לגבי תחילתו של עידן הנאורות, והדעות נעות בין תחילתה של [[המאה ה-18]] לאמצע [[המאה ה-17]], כמעין תאריך ברירת מחדל.{{הערה|1={{cite web|url=http://www.wsu.edu/~dee/ENLIGHT/PREPHIL.HTM|title=The European Enlightenment|author=Hooker, Richard|date=1996|accessdate=2008-01-18}}}} את מקורותיו של עידן זה ניתן למצוא בחיבורו של [[רנה דקארט]]
==רציונליות כבסיס לחיים==
הוגי עידן הנאורות האמינו שהפתרון לכל חוליי העולם נעוץ בחשיבה רציונלית. הרציונליות הייתה אמורה להחליף את ה[[דת]] ואמיתות המבוססות על [[אריסטוקרטיה]] ומבנים חברתיים באמיתות המוגדרות על ידי רציונליות ושכל ישר. בעקבות זאת, מבנים חברתיים
במאמרו המפורסם משנת [[1784]] "'''[[תשובה לשאלה: מהי נאורות?|מהי הנאורות?]]'''" הגדיר אותה [[עמנואל קאנט]] במילים הבאות:
:"הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו. חוסר־בגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. חוסר בגרות שכזה, שאנו גורמים לעצמנו אם הוא לא בגלל חוסר חכמה, נובע בשל חוסר נחישות ואומץ להשתמש בשכל ללא הדרכה של מישהו אחר. המוטו של הנאורות הוא אם כן: Sapere aude ([[העז לדעת]])! אזור אומץ להשתמש בשכלך."
הוגי עידן הנאורות חלקו ערכים רבים, ביניהם:
* בני האדם הם יצורים תבוניים, ולכן עליהם ללמוד, להשכיל, לשאול, להעז, להעביר ביקורת ולערער.
* העם צריך להיות הריבון ולא ה[[כנסייה]]. אסור לבני האדם להיות משועבדים לכנסייה ולקבל על עצמם את החיים שהיא כופה עליהם.
* ה[[מדינה]] קיימת כדי להגן על זכויות הפרט, ולא להפך.
* כל [[בן אדם|אדם]] זכאי לכבוד עצמי וחופש אישי מקסימלי.
* [[דמוקרטיה]] היא צורת ה[[ממשל]] הטובה ביותר.
* כל בני האדם [[שוויון|שווים]], בלי הבדל גזע, מוצא אתני, דת או [[לאום]].
* השיטה המדעית היא בת-הברית היחידה שלנו להבחין בין אמת לבדייה בעולם הפיזי; וה[[מדע]], בשימוש נכון, הוא כוח חיובי לטובת כל האנושות.
* לכל בני האדם יש את הזכות ל[[חופש הביטוי|חופש דיבור]] והבעה, לחופש התאגדות, החופש להאמין (או אף לא להאמין) בכל דת, והזכות לבחור את מנהיגיהם.
* [[דוגמה|דוֹגמה]] דתית וחוויות מיסטיות נחותות מההיגיון וה[[פילוסופיה]] וחלק נכבד מהדוֹגמה הדתית הקלאסית הזיקה לרוב האנושות.
שורה 28 ⟵ 26:
ראיית האדם כיצור רציונלי ערערה את ההצדקות שבהם השתמשו כבסיס לאי־שוויון בין בני אדם. רבים מאנשי ההשכלה קראו לחקיקת חוקים שיגבילו את המונרכיה וידאגו לסדר רציונלי של השלטון. משהתברר שניסיון זה אינו צולח, בחרו מדינאים שהושפעו מההשכלה ב[[צרפת]] ובאמריקה במרד ובמהפכה. תהפוכות עידן הנאורות הובילו ל[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]] כמו גם ל[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]] והשפיעו באופן משמעותי על [[המהפכה התעשייתית]]. רעיונות מעולם הנאורות השפיעו רבות גם על [[חוקת ארצות הברית]].
אחד המניעים למהפכות היה רעיון מרכזי אחר בתפיסת ההשכלה, והוא רעיון הקדמה, כלומר התפיסה הגורסת שהאנושות מתקדמת לתנאי חיים טובים יותר, הן מבחינה מוסרית ופוליטית והן מבחינה טכנולוגית. רעיון הקדמה התפתח על רקע האופטימיות שיצרו תופעות חברתיות חשובות שהתגברו בתקופה זו, כמו ה[[קפיטליזם]], ה[[תיעוש]] וה[[בורגנות]].
כאמור, הנאורות גם סימנה את עלייתו של ה[[קפיטליזם]] ותפוצה רחבה של [[דפוס|חומר מודפס]]. [[האנציקלופדיה הגדולה|האנציקלופדיה הצרפתית]] (''Encyclopédie''), שפורסמה אז, שילבה מאמרים ששיקפו חשיבה חופשית עם מידע טכנולוגי. את האנציקלופדיה ערכו [[דני דידרו]] ו[[ז'אן לה רון ד'אלמבר]] בסוף המאה ה-18. בהפקתה השתתפו הוגים חשובים כ[[וולטייר]] ו[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]]. האנציקלופדיה לא הייתה רק תוצר של מחקר מדעי, אלא גם כלי לביקורת פוליטית על השלטון. כך היה ברור מתמיד הקשר בין השכלה למהפכנות.
מאפיין נוסף של חלק מהוגי ההשכלה (אם כי לא של כולם) הוא יחס ביקורתי ל[[נצרות|כנסייה]]. חלקם היו אנטי-קלריקליים ממש (בעיקר בצרפת, שבה הייתה הכנסייה חלק מהמנגנון השלטוני המושחת), בעוד אחרים אימצו תפישות [[דאיזם|דאיסטיות]], הרואות ב[[אל]] מעין אומן, שברא את העולם כמנגנון מכני, כמו מנגנון מסובך של שעון. דגש זה הבליע את המחלוקות המוסריות הכרוכות בדת. גישה זו תרמה לפופולריות של ההשכלה, בשל המחיר הכבד שאירופה שילמה במלחמות הדת שניטשו בה מאז [[המאה ה-16]] בעקבות ה[[רפורמציה]].
עקרונות חופש וכבוד האדם הובילו ל[[המלאכים הטובים של טבענו#פרק 4: המהפכה ההומניטרית|מהפכה הומניטרית]] בהנהגת הוגים כ[[צ'זארה בקאריה]] ו[[ג'רמי בנת'ם]], שהשפיעה מאוד על דעת הקהל במדינות
תגובה חשובה לנאורות בקרב הקהילות היהודיות באירופה הייתה [[תנועת ההשכלה]], והתפתחות הזרמים החדשים ב[[יהדות]] - מבקרי הרעיון של תנועה אירופית משותפת מציינים את הדומיננטיות של המחשבה הצרפתית בתנועת הנאורות
== וריאציות לאומיות ==
הנאורות פעלה במדינות רבות, לרוב עם מיקוד שונה בהתאם לאזור. לדוגמה, בצרפת הפכה הנאורות למזוהה עם רדיקליות אנטי-מלוכנית ואנטי-כנסייתית בעוד שבגרמניה הפכה לתופעה המזוהה עם המעמד הבינוני בעלת מאפיינים רוחניים ולאומניים ללא כל איום על הסדר הקיים (ממשלות וכנסיות).{{הערה|David N. Livingstone and Charles W. J. Withers, ''Geography and Enlightenment'' (1999)
=== אבסולוטיזם נאור ===
במספר מדינות פעלו שליטים בעלי עוצמה - המכונים בפי היסטוריונים [[דספוטיזם נאור|דספוטים נאורים]] - שקיבלו את מנהיגי הנאורות בחצרותיהם והשתמשו בהם לניסוח חוקים ותוכניות במטרה לחזק את מדינות הלאום.{{הערה|Stephen J. Lee, ''Aspects of European history, 1494–1789'' (1990) pp. 258–66
=== הרפובליקה ההולנדית ===
הנאורות ההולנדית צמחה מתוך [[תור הזהב של הולנד]]. במסגרת זאת פעלו כמה מן הדמויות המרכזיות של התקופה דוגמת הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]], שהמטאפיזיקה המוניסטית{{דרושה הבהרה|סיבה=ההומניסטית?}} ותורת המידות שלו שיחקו תפקיד מרכזי בנאורות ככלל ו[[פייר בל]] - פילוסוף צרפתי שהטיף להפרדה בין מדע ודת.
=== פרוסיה והמדינות הגרמניות ===
שורה 51 ⟵ 49:
=== אנגליה וסקוטלנד ===
הפילוסוף הצרפתי וולטר אמר "אנו שואבים מסקוטלנד את מושגי הציוויליזציה שלנו".{{הערה
באנגליה השכנה פעל הפילוסוף [[תומאס הובס]], שהציג בספרו [[לויתן (ספר)|לויתן]] משנת 1651 את הרעיון המודרני של אמנה חברתית. הוגה משפיע נוסף היה [[ג'ון לוק]] שנודע בהשפעתו על אושיות צרפתית כוולטר, רוסו ואחרים.
=== צרפת ===
בעוד שבאנגליה פעלו הפילוסופים במסגרת חברה המשלבת [[מונרכיה]] ו[[פרלמנט]]ריות, בצרפת חיו ההוגים תחת מציאות של [[מונרכיה אבסולוטית]] בשלבי התפוררות ששיאה [[המהפכה הצרפתית|במהפכה הצרפתית]]. בזמנים רוגשים אלה יצא לפועל מפעל [[אנציקלופדיה|האנציקלופדיה]] של [[דידרו|דני דידרו]], התגבשה הפילוסופיה הפוליטית הרדיקאלית של [[ז'אן ז'אק רוסו|רוסו]] ועוד שלל הוגים מתחומים שונים שקראו תיגר על סדרי העולם הישן.
==ראו גם==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|עידן הנאורות}}
* [[מטריאליזם צרפתי]]
* [[רפורמציה]]
שורה 72 ⟵ 69:
*[[אביב העמים]]
*[[הנאורות שכנגד]]
==לקריאה נוספת==
*[[מיכאל הרסגור]], '''עידן האורות''', סדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]".▼
*[[עזמי בשארה]], '''הנאורות - פרויקט שלא נשלם: שש מסות על נאורות ומודרניזם'''. (מאת: [[ז'אן לה רון ד'אלמבר|ז'אן ד'לאמבר]], [[משה מנדלסון]], [[עמנואל קאנט]], [[מישל פוקו]], [[מקס הורקהיימר]] ו[[יירגן הברמס]]) [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. 1997▼
*[[גדי טאוב]] (עורך), '''תולדות הרעיונות - הנאורות''', הוצאת [[מוסד ביאליק]], ירושלים 2016.▼
{{מיזמים|ויקיציטוט=תשובה לשאלה: מהי נאורות}}
▲* [[מיכאל הרסגור]], '''עידן האורות''', סדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]".
▲* [[עזמי בשארה]], '''הנאורות - פרויקט שלא נשלם: שש מסות על נאורות ומודרניזם'''. (מאת: [[ז'אן לה רון ד'אלמבר|ז'אן ד'לאמבר]], [[משה מנדלסון]], [[עמנואל קאנט]], [[מישל פוקו]], [[מקס הורקהיימר]] ו[[יירגן הברמס]]) [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. 1997
▲* [[גדי טאוב]] (עורך), '''תולדות הרעיונות - הנאורות''', הוצאת [[מוסד ביאליק]], ירושלים 2016.
==הערות שוליים==
|