אהרן קלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
עם פרוץ המלחמה ברח ל[[פולין]] ומשם דרך [[רומניה]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1939]], יחד עם אשתו ובתו הקטנה. בני משפחתו, חוץ ממנו ומאחיו, נספו ב[[שואה]]. תחילה התיישב ב[[תל אביב]], וממנה עבר ל[[רעננה]] שם הקים את תיכון "יבנה" שהיה התיכון הדתי הראשון בעיר.
 
כעבור תקופה קצרה, הציע לו הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שתי הצעות מעניינות, האחת - לכהן כרב הראשי של [[שווייץ]] והשנייה לכהן כרב ב[[מושבה]] נהריה שהוקמה כמה שנים קודם לכן על ידי עולים חדשים יוצאי גרמניה שהגיעו לארץ ישראל במסגרת [[העלייה החמישית]]{{הערה|שם=אהרון קלר}}. הוא קיבל את ההצעה ועבר בשנת [[1939]] עם בני משפחתו צפונה למושבה הקטנה שמנתה אז כ-1,300 נפשות. באוגוסט 1943 הוא הכתיר רשמית לרבה של נהריה{{הערה|{{הארץ1||הכתרת הרב הראשון בנהריה|1943/08/22|00301}}}}.

בהיעדר סמכות דתית נוספת באזור, סיפק הרב קלר את צורכי הדת לאזור הצפון כולו ושימש כ[[אב"ד]] של [[הגליל המערבי]]. זוגות רבים מבני המושבה נישאו בחצר ביתו, בסמוך ל[[פחון]] ששימש את ענייני הדת בראשית ימיה של נהריה. במשך עשרות שנות פעילותו היה אחראי להקמת שירותי הדת בעיר ולביסוסם, וזה במקביל להתפתחותה של העיר שהפכה מעיירה קטנה לעיר בת עשרות אלפי נפשות. במשך שנים רבות כיהן גם כיו"ר [[מועצה דתית|המועצה הדתית]] בעיר.
 
בתקופת [[המנדט הבריטי]] נהג לבקר את אסירי המחתרות ב[[כלא עכו]] וסייע בהעברת מידע חיוני בין האסירים לחבריהם מחוץ לכלא. ב[[מלחמת העצמאות]] דאג להבאת חללי [[צה"ל]] לקבורה ראויה, לעיתים תוך סיכון עצמי. בין השאר השתתף בזיהויים של חללי [[שיירת יחיעם]] בשיטה קבלית בדומה לזיהויים של חללי [[שיירת הל"ה]] על ידי הרב [[אריה לוין]].