ויקיפדיה

משבר החוב של יוון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ מההפוליטיקאים->מהפוליטיקאים - תיקון תקלדה בקליק
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת יידוע מתאריך
שורה 1:
[[קובץ:Greek debt and EU average since 1977.png|טקסט=|ממוזער|300x300 פיקסלים|החוב הציבורי של יוון משנת 1977, לעומת החוב הציבורי הממוצע של מדינות גוש האירו.]]
'''משבר החוב של יוון''' הוא [[משבר כלכלי]] שהתרחש ביוון החל מסוף שנת 2009. הוא היה מוקד מרכזי של [[משבר החוב האירופי]]. המשבר החל כתוצאה של [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008]] בצירוף בעיות מבניות וחולשה של הכלכלה היוונית. בעקבות המשבר נכנסה יוון ל[[מיתון]] ממושך שבמהלכו התכווץ ה[[תוצר לאומי גולמי|תוצר הלאומי]] ביותר מ-20%. שיעור ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]] ביחס לתוצר עלה באופן חד, ושיעור ה[[אבטלה]] הגיע בשיאו (קיץ [[2013]]) ליותר מ-25% מ[[כוח העבודה]]. בעקבות המשבר, שאיים על יציבות כלכלות אחרות ב[[אירופה]], יוון נאלצה לבקש סיוע ממדינות [[האיחוד האירופי]] ומ[[קרן המטבע הבינלאומית]] ולהסכים לתנאים של מספר תוכניות חילוץ. במסגרת תוכניות החילוץ, שהאחרונה מביניהן הסתיימה בקיץ [[2018]], יוון קיבלה סיוע בסכום קרוב ל-300 מיליארד [[אירו]] ונאלצה להנהיג רפורמות ותוכניות [[צנע]], שכללו קיצוצים חדים בתקציבי ה[[מדינת רווחה|רווחה]], בתנאי ה[[פנסיה]] ובהעסקה ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]].
 
המשבר ומדיניות הצנע הביאו להשלכות חברתיות קשות. יותר משליש מאזרחי יוון הוגדרו כנתונים בסכנה ל[[עוני]], ולפי דו"ח של ה-[[OECD]] כ-1.5 מיליון אזרחים יוונים חיו בתנאי עוני קיצוני בשנת [[2017]]. תנאי הפנסיה של מרבית אזרחי יוון נפגעו באופן משמעותי ומספר האזרחים החיים ללא קורת גג גדל פי 4 בתוך מספר שנים. [[תקציב המדינה|תקציבי הממשלה]] לשירותי חינוך, בריאות ורווחה הופחתו, דבר שהוביל להידרדרות בשירותים וב[[קצבה|קצבאות]], להרעה בנגישות ובאיכות של מוסדות [[חינוך ממלכתי|חינוך ציבוריים]], והביא את מערכת הבריאות הציבורית לסף התמוטטות. דו"חות ומחקרים שעוסקים בבריאות הציבור הצביעו על הידרדרות חריפה ב[[בריאות הנפש]], על עלייה במספר האזרחים הסובלים מ[[דיכאון קליני]] ועל עלייה של 40% במספר ה[[התאבדות|התאבדויות]] בשנים 2015-2010.{{הערה|Dunja Mijatović, Report of the Commissioner for Human Rights of the Council of Europe, November 6, 2018, pp. 16-25}}{{הערה|שם=nytimes030219|Niki Kitsantonis, [https://www.nytimes.com/2019/02/03/world/europe/greece-economy-mental-health.html Greece, 10 Years Into Economic Crisis, Counts the Cost to Mental Health], '''The New York Times''', 3 February 2019}}
 
שנות המשבר, במהלכן נערכו במדינה מספר מערכות בחירות, [[משאל העם ביוון (2015)|משאל עם]], ומספר רב של [[שביתה|שביתות]] ו[[הפגנה|הפגנות]], היו גם שנים רצופות במשברים פוליטיים.
 
 
==רקע==
שורה 19 ⟵ 18:
שיעורי הצמיחה של יוון הצביעו לכאורה על התחזקות של הכלכלה. עם זאת, שיעורי הצמיחה הגבוהים הובלו בעיקר על ידי [[צריכה]] מקומית (הן ציבורית והן פרטית) שהייתה תלויה בהמשך הלוואת הכספים. כלפי חוץ הכלכלה היוונית לא הצליחה להגביר את התחרותית אל מול היצרנים האחרים באירופה ובעולם. מצב זה הוביל להידרדרות של [[מאזן תשלומים|החשבון השוטף]].{{הערה|שם=Gbank|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. v.}}
 
בנוסף לבעיית החוב, המשק היווני סבל מבעיות מבניות שהתבטאו בקושי לקיים [[כלכלת שוק|כלכלה המבוססת על תחרות]]. ה[[תעשייה]] היוונית לא התמקדה בתחומים הנסמכים על [[הון אנושי]] גבוה. ההוצאה על [[מחקר ופיתוח]] הייתה נמוכה משמעותית מהממוצע באירופה ומדדים בינלאומיים הראו שמערכות החינוך וההשכלה הגבוהה מניבות הישגים נמוכים בהשוואה למדינות אחרות באירופה. ה[[פריון (כלכלה)|פריון]] לשעת עבודה ביוון היה נמוך בכ-44% מהממוצע במדינות האירו ואילו עלות העבודה ליחידה הייתה במגמה של עלייה חדה.{{הערה|שם=HBS_7-8|Dante Roscini, Jonathan Schlefer, and Konstantinos Dimitriou, "The Greek Crisis: Tragedy or Opportunity", Harvard Business School Publishing, pp. 7-8.}}
 
לטענת כלכלנים מסוימים, יוון סבלה גם מבעיות ב[[תרבות פוליטית|תרבות הפוליטית]] שהתבטאו בקשיים בריסון מדיניות של הרחבה פיסקלית. הכלכלן זוכה [[פרס נובל לכלכלה|פרס נובל]] [[אדמונד פלפס]], למשל, טען כי שורש המשבר של יוון הוא בכלכלה המתאפיינת ב[[קליינטליזם]] ו[[קרוניזם]], כלומר ניהול מדיניות כלכלית בהתאם לשאיפת הממשלה לזכות בהצבעות ולהעניק טובות. בעיות של [[שחיתות]], הן במגזר הציבורי והן בפרטי, תרמו גם הן למצב הרעוע ולרמה נמוכה של תחרות.{{הערה|שם=פלפס|Edmund S. Phelps, "[https://www.project-syndicate.org/commentary/foundation-of-greeces-failed-economy-by-edmund-s--phelps-2015-09?barrier=true The Foundations of Greece’s Failed Economy]", '''Project Syndictae''', September 4 2015.}}{{הערה|שם=ריכטר|Heinz Richter, "[http://www.theglobalist.com/missed-opportunities-the-political-culture-of-greece-since-1974/ Missed Opportunities: The Political Culture of Greece Since 1974]", '''The Globalist''', June 20 2015.}}
 
פרשנים אחרים טוענים שהמקור העמוק למשבר הוא דווקא בכלכלה ה[[נאו-ליברליזם|ניאוליברלית]] וביחסי הכוחות בין מדינות חזקות בגוש האירופי, כגון [[גרמניה]] ו[[צרפת]], לבין יוון ומדינות אחרות ב[[פריפריה]] של האיחוד, כגון [[פורטוגל]], [[אירלנד]] ו[[ספרד]].{{הערה|שם=רובינס|Bruce Robbins, "[https://lareviewofbooks.org/article/a-laboratory-sitting-on-a-graveyard-greece-and-the-neoliberal-debt-crisis/#! A Laboratory Sitting on a Graveyard: Greece and the Neoliberal Debt Crisis]", '''Los Angeles Review of Books''', July 5 2015.}} הצטרפות יוון לשוק האירו סייעה לאספקטים מסוימים של הכלכלה, אולם כתוצאה מהמהלך יוון איבדה מהיכולת לנהל [[מדיניות מוניטרית]] עצמאית. מאותה סיבה יוון לא יכלה להתמודד עם בעיות התחרותיות של הכלכלה המקומית על ידי [[פיחות מטבע|פיחות]] של [[שער יציג|שער החליפין]].{{הערה|שם=HBS_7-8}}
שורה 60 ⟵ 59:
===תוצאות תוכנית החילוץ הראשונה===
{| class="wikitable" align="left"
|+הקף תוכנית החילוץ הראשונה (2010-20132010–2013) במיליארדי אירו
!מקור
!סכום
שורה 114 ⟵ 113:
הלחץ שהופעל על הממשלה היוונית הביא לכך ש'''חבילת הצנע החמישית''' עברה בפרלמנט היווני. עוד לפני אישור חבילת הצנע הזו הממשלה והפרלמנט אישרו [[מס רכוש]] חדש שייגבה באמצעות חשבון החשמל.{{הערה|שם=nytimes270911|Jack Ewing and Niki Kitsantonis, "G [http://www.nytimes.com/2011/09/28/business/global/german-leader-reaffirms-backing-for-greece.html reek Vote Approves a Despised Property Tax]", New York Times, September 27 2011.}} חלק הארי של חבילת הצנע החמישית עבר ב-[[20 באוקטובר]] ברוב דחוק. מחוץ לפרלמנט הפגנות אלימות התרחשו בכל רחבי יוון. 16 בני אדם נפצעו ואדם אחד מת מהתקף לב במהלך ההפגנות.{{הערה|שם=cnn201011|CNN Wire Staff, "[http://www.cnn.com/2011/10/20/business/greece-austerity-strikes/ Greek lawmakers pass new austerity law despite protests]", CNN, October 20 2011.}} צעדי הצנע שאושרו כללו קיצוץ של כ-30% בשכר עובדי ציבור, פיטורים של כ-30,000 עובדים במגזר הציבורי ושינוי נוסף של חוקי ההעסקה באופן שיקל על פיטורי עובדים, קיצוץ של 20% בפנסיות של מעל 1,200 אירו ו-40% בפנסיות של פורשים מתחת לגיל 55, הנמכה של סף המינימום לתשלום [[מס הכנסה|מיסי הכנסה]], וקיצוץ בהוצאה על חינוך.{{הערה|שם=wp201011|Michael Birnbaum, "[https://www.washingtonpost.com/world/greece-adopts-austerity-plan-amid-athens-protests/2011/10/20/gIQAp1R30L_story.html?hpid=z4 Greece adopts austerity plan amid Athens protests]", Washington Post, October 20 2011.}} חוקי הצנע החדשים פגעו גם בהתאגדויות סקטוריאליות וב[[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]].{{הערה|שם=clauwaert|Stefan Clauwaert, and Isabelle Schömann, "The crisis and national labour law reforms: a mapping exercise", Annex to working paper 2012.04, March 2012, pp. 15}} בעקבות אימוץ חבילת הצנע הזו, שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרו את העברת הכספים השישית.
{| class="wikitable" align="left"
|+הקף תוכנית החילוץ השנייה (2012-20142012–2014) במיליארדי אירו
!מקור
!סכום שהוצע
שורה 176 ⟵ 175:
 
===הסדר חוב וקנייה-מחדש של החוב (2012)===
[[קובץ:Greece long-term interest rates 1993-2018.svg|ממוזער|שיעורי ריבית על אג"ח יווניות ארוכות טווח (1993-20181993–2018). התרשים מראה על העלייה החדה בריבית עד 2012, ועל הירידה בשיעור הריבית לאחר הסדר החוב.]]
כחלק מההסכמות במסגרת תוכנית החילוץ השנייה, יוון הכריזה בשנת 2012 על [[הסדר חוב]] עם משקיעים פרטיים שהחזיקו באגרות חוב יווניות. הסדר החוב היה תקדים היסטורי משמעותי. זה היה הסדר החוב הגדול ביותר אי פעם מבחינת סכום החוב שהוסדר. בנוסף, זה היה הסדר החוב הראשון של מדינה אירופית מאז ההסדרים הקשורים לחובות שקדמו ל[[מלחמת העולם השנייה]]. לצורך הסדר החוב יצרו מדינות אירופה מספר חידושים משפטיים שסייעו בביצועו וסייעו מאוחר יותר בהסדרים אחרים.{{הערה|שם=autopsy516|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 516.}}
 
שורה 224 ⟵ 223:
המשאל נערך ב-5 ביולי 2015 והסתיים בניצחון למתנגדי מדיניות הצנע. כ-61% מהיוונים הצביעו נגד קבלת תוכנית החילוץ האירופית.{{הערה|{{ynet||ניצחון סוחף למחנה ה"לא" ביוון: "לא נכנענו"|4676534|6 ביולי 2015}}{{ש}}{{הארץ||משאל העם ביוון: ניצחון סוחף למתנגדי ההסכם עם אירופה; מרקל מכנסת פסגת מנהיגים|1.2671031|6 ביולי 2015}}}} לאחר המשאל, התפטר [[יאניס וארופאקיס]], שר האוצר היווני, זאת על אף שתמך בעמדת המתנגדים לתוכנית החילוץ.{{הערה|AFP, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4676597,00.html למרות הניצחון: שר האוצר היווני התפטר]", ynet, יולי 6 2015. }}{{הערה|{{וואלה!|עמית לוינטל|ליוונים נמאס: אירופה חייבת להקשיב לקריאת המצוקה מאתונה|2870033}}}} [[אוקלידס צקאלוטוס]] החליף אותו בתפקיד.{{הערה|סוכנויות הידיעות, "[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2677592 הכירו את שר האוצר החדש של יוון: אוקלידס צקאלוטוס]", [[דה מרקר]], 6 ביולי 2015.}}
 
ההכרזה על משאל העם הגבירה את תחושת חוסר הודאות בציבור ביוון, דבר שהתבטא במשיכת כספים מהבנקים בהקף גדול ובחשש מפני נפילות שערים. הממשלה היוונית הגיבה לחששות באמצעות הטלת מגבלות על פעילות הבנקים והשווקים. יממה לאחר ההכרזה, ב-[[28 ביוני]], הודיע ראש ממשלת יוון על כך שהבנקים ביוון ייסגרו, על מגבלות נוקשות על תנועות הון מהמדינה, ועל סגירה של ה[[בורסה לניירות ערך]] באתונה (שהייתה כבר סגורה לסוף שבוע מאז ה-25 ביוני). חלק מסניפי הבנקים נפתחו שוב בין ה-[[1 ביולי|1]] ל-[[3 ביולי]] על מנת לאפשר לפנסיונרים למשוך תשלומי פנסיה (120 אירו), אולם מעבר לפתיחה זמנית זו, הבנקים ביוון נשארו סגורים עד ה-[[20 ביולי]]. גם לאחר פתיחת הבנקים אזרחי יוון הורשו למשוך עד 420 אירו בשבוע והגבלות ההון נותרו בעינן.{{הערה|כלכליסט, "[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3664759,00.html יוון שילמה 6.8 מיליארד יורו לנושים; תורים משתרכים מחוץ לבנקים]", 20 ביולי 2015.}} הבורסה באתונה נפתחה שוב רק ב-[[3 באוגוסט]] ובעת פתיחתה נפלו שערי המניות ביותר מ-16%; מניות הבנקים נפלו ביותר מ-30%.{{הערה|שם=ap030815|Derek Gatopoulos and Nicholas Paphitis, "[https://finance.yahoo.com/news/greek-stock-market-bloodbath-exchange-112237193.html Greek stock market bloodbath as exchange reopens]", AP, August 3 2015.}}
 
===לאחר משאל העם: תוכנית הסיוע השלישית===
{| class="wikitable" align="left"
|+הקף תוכנית החילוץ השנייה (2015-20182015–2018) במיליארדי אירו
!מקור
!סכום
שורה 281 ⟵ 280:
== הפרטה ==
 
מאז אמצע [[שנות ה-90]] יוון החלה בתהליך של רפורמה במבנה של החברות והנכסים הציבוריים. עיקר הרפורמה לפני המשבר הייתה ביצירה של תאגידים ציבוריים מתוך מטרה לייעל את הפעילות שלהם וליישם בהם עקרונות כלכליים של ניהול ולהפחית את מעורבות המדינה בפעילותם. התהליך קיבל תאוצה משמעותית בעקבות המשבר הכלכלי.{{הערה|שם=Lampropoulou|Manto Lampropoulou, 2018, "State-Owned Enterprises In Greece: The Evolution of a Paradigm 1996-2016", '''Annals of Public and Cooperative Economics''' 89(3):491-526}} תוכניות של הפרטה היו חלק מהנסיון לייצב את המשק היווני החל מתוכנית החילוץ הראשונה, והם היו חלק מהדרישות של המוסדות האירופאיים כתנאי למימוש תוכניות החילוץ. קובעי המדיניות היווניים והאירופאיים שקידמו תהליכים אלה טענו שמעבר לרווחים של הממשלה ממכירה של הנכסים לגופים פרטיים, ההפרטה תביא לעלייה של רווחים ממיסים בטווח הארוך, ייעול של הפעילות הכלכלית, פיתוח תשתיות, עלייה בהשקעות זרות, ולעלייה בתעסוקה. מנגד, מבקרים של התוכנית טענו שהתהליך יפגע בציבור ובעובדים ויחזק משקיעים פרטיים על חשבון האזרחים. התנגדות מצד חלק מקובעי המדיניות, ארגוני העובדים, וחלק מהפוליטיקאים, בנוסף למורכבות התהליך ולדעת הקהל העוינת כלפי תהליכי ההפרטה, הובילו לכך שהתקדמות התהליך הייתה איטית מהצפוי לכל אורך המשבר. ב-2011 כלכלנים של [[הנציבות האירופית]] העריכו שהכנסות מהפרטה יגיעו עד 2015 לכ-50 מיליארד אירו. במציאות, בשנים 2010-20192010–2019 המדינה קיבלה הכנסות ישירות מהפרטה בערך של כ-5.5 מיליארד אירו.{{הערה|Eurobank Research, '''[https://www.eurobank.gr/-/media/eurobank/omilos/oikonomikes-analuseis/greece-macro-monitor/overview-of-the-greek-privatisations-programme-10-01-18.pdf Greece Macro Monitor]''', January 10, 2019}}
 
ב-2011 הוקמה קרן פיתוח הנכסים של הרפובליקה ההלנית (HRADF) {{אנ|Hellenic Republic Asset Development Fund}} שמטרתה המרכזית היא למנוע התערבות של הממשלה בתהליך ההפרטה ולהאיץ אותו. הקרן הפכה בהדרגה למחזיקה בעשרות נכסים ציבוריים, כולל חברות אנרגיה, הספקת [[חשמל]], גז ומים, נמלים ימיים, נמלי תעופה, [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] ו[[תאגיד]]ים של [[תחבורה ציבורית]], חברות [[טלקומוניקציה]], שירותי [[דואר]], [[תאגיד השידור היווני]], נכסי נדל"ן שונים, [[אצטדיון|אצטדיונים]] ומתקני ספורט ופרויקטים של פיתוח קרקעות.{{הערה|שם=Lampropoulou}} כחלק מהתנאים לתוכנית החילוץ השלישית, יוון הסכימה להקים גוף חדש שינהל את תהליכי ההפרטה ויפקח על הנכסים והחברות שבבעלות ציבורית. HRDAF, קרן היציבות הפיננסית (HFSF), קרן נוספת המחזיקה בנכסי נדל"ן ציבוריים (ETAD) וקרן המחזיקה במניות של הממשלה בחברות שונות (EDIS) הפכו לחלק מגוף על הנקרא HCAP במאי 2016. מטרת ההקמה של HCAP הייתה למנוע התערבות ממשלתית בניהול נכסים ציבוריים, להאיץ את תהליך ההפרטה, וליצור מנגנון פיקוח בהשתתפות המוסדות האירופאיים. בנוסף לדירקטוריון של HCAP הוקמה ועדה מפקחת ששניים מתוך חמשת החברים בה ממונים על ידי המוסדות האירופאיים.{{הערה|European Commission Directorate-General for Economic and Financial Affairs, [https://www.esm.europa.eu/sites/default/files/2017_11_13_ec_background_report_on_esm_programme_for_greece.pdf The ESM Stability Support Programme Greece, First & Second Reviews – July 2017, Background Report], pp. 159-170}}
שורה 294 ⟵ 293:
== נתונים כלכליים בתקופת המשבר ==
{| class="wikitable"
|+נתונים נבחרים: כלכלה לאומית של יוון 2007-20172007–2017
{{ש}}
 
שורה 431 ⟵ 430:
<br />
{| class="wikitable"
|+נתוני רווחה ושוק העבודה ביוון 2007-20172007–2017
{{ש}}
<small>כל הנתונים באחוזים, אלא אם צוין אחרת</small>
שורה 476 ⟵ 475:
|26.1
|-
|שיעור האבטלה - גילאים 15-2415–24 {{ביאור|שם=WB}}
|22.7
|21.9
שורה 513 ⟵ 512:
|17,485
|17,320
|17,336
|}
<br />
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משבר_החוב_של_יוון"