נשף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 8:
 
בעברית החדשה נכנס לשימוש הביטוי "נשף חשק" לציון מסיבה חגיגית הנערכת בערב לצורך התרמה, לציון אירוע מסוים וכדומה. משמעות זו התקבלה בהשפעת הכתוב בישעיהו כא, ד : "תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה". בספר ישעיהו הכוונה היא ללילה שבו חושקים ומתאווים לערוך בו משתה.
רש"י כותב על כך : "נשף חשקי – לילה שהייתי חושק בה לשמחה ולמשתה בס' יוסיפון מצינו שהיה שמח על שנצחו גדודיו את חיל פרס אותו לילה ...".
משמעות המילה נשף חשק נשמרה גם בימי הביניים.
ר' יהודה הלוי למשל כתב בשירו יעלת חן "לֵיל אֲחַבְּקָךְ נֶשֶׁף חִשְׁקִי", מה שמראה על שימור משמעות המילה גם בזמנו.
שורה 15:
 
את המילה נשף במשמעותה המקורית, המיוחסת לעברית הקלאסית, של שעות הלילה אפשר למצוא בעברית של ימנו בעיקר בטקסטים ספרותיים.
"מקשקש הוא בלי מנוח ... מהבוקר עד הנשף מספר פרטי פרטים" (מסיפורי "מר קשקש" שלמאת [[לאה גולדברג]]).
 
==קישורים חיצוניים==