אחריות קפידה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות) קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 3:
ההגדרה של עבירות מסוימות כעבירות אחריות קפידה נובעת מרצונו של המחוקק להפנות את האחריות על המעשה על מבצע הפעולה גם ללא הוכחת כוונה - היכן ש[[האדם הסביר]] היה נוהג קפדנות יתרה, וזו לא ננהגה כמצופה. שיקול נוסף להגדיר עבירות כעבירות אחריות קפידה היא עבור עבירות בהן לא ניתן להוכיח כוונה או רשלנות בקלות.
בדרך כלל
תיקון מספר 39 לחוק העונשין ביטל את האחריות המוחלטת ועבר לכיוון של אחריות קפידה. יש הבדל בין אחריות מוחלטת לקפידה: אחריות מוחלטת יוצרת חזקה משפטית חלוטה שקיימת לפחות רשלנות של הנאשם - הנחה שא"א לסתור אותה. לעומת זאת, אחריות קפידה היא חזקה משפטית הניתנת לסתירה לגבי יסודו הנפשי של הנאשם. כלומר, באחריות קפידה, לנאשם יש אפשרות להתגונן.
שורה 9:
{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 19(2)}} מאפשר לקבוע כי נתהוותה עבירה של אחריות קפידה, קרי, עבירה ללא מחשבה פלילית או רשלנות (סעיף 19 בכללותו קובע כי '''כל''' עבירה שהיא חייבת להיות או של מחשבה פלילית, או של רשלנות או של אחריות קפידה).
{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 22}} קובע את פרטי האחריות הקפידה. אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעבירה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22(ג) כי ניתן להטיל עונש [[מאסר]] בעבירה כזו רק אם הוכח יסוד נפשי- ס' זה הוא מעין הגנה לנאשם, אך מצד שני אין הגבלה למס' שנות המאסר. ס' 22 ב'
דוגמאות בולטות לעבירות של אחריות קפידה:
שורה 18:
==לקריאה נוספת==
* [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]], '''על הדין בפלילים''', כרך א', עמ'
* [[יורם רבין]] ויניב ואקי, '''דיני עונשין''', כרך א', פרק 15 (מהדורה שלישית, 2014)
* [[גבריאל הלוי]], תורת דיני העונשין, כרך ב', פרק 4
| |||