עליית הנאצים לשלטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עזרתי לתלמידים להבין את החומר
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 176.12.204.219 (שיחה) לעריכה האחרונה של הנדב הנכון
שורה 1:
'''עליית הנאצים לשלטון''' (ב[[גרמנית]] נקראת בדרך-כלל '''Machtergreifung''', מַאכטאֶרגרַייפוּנג; "תפיסת השלטון") הגיעה לשיאה ב-[[30 בינואר]] [[1933]], עם מינויו של [[אדולף היטלר]] ל[[קאנצלר גרמניה]]. לצעד זה, שמיד בהמשכו הפכה [[גרמניה הנאצית]] ל[[דיקטטורה]], קדמו מהלכים שנמשכו שנים אחדות, במהלך קיומה של [[רפובליקת ויימאר]].
 
==תחילת דרכו של היטלר במפלגה הנאצית==
בקיץ [[1919]] הוצב היטלר, שעדיין היה חייל מגויס בצבא ה[[גרמניה|גרמני]], ב[[מינכן]] בתפקיד [[סוכן סמוי]] לניפוי ההשפעה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] בשורות הצבא, על רקע הבהלה הכללית שפשׂתה בו בעקבות ניסיונות ההתקוממות הסוציאליסטיים במינכן וב[[ברלין]]. לקראת סוף שנת 1919 הוטלה על היטלר המשימה להסתנן ולחקור קבוצה קטנה של אנשים במינכן בשם "מפלגת הפועלים הגרמנית". המושג שמשך את תשומת לבם של מפקדיו הייתה המילה "פועלים" בשם המפלגה, דבר שעורר חשד שמדובר בתנועה מרקסיסטית. היטלר גילה שקווי המפלגה תואמים לשלו - מפלגה [[לאומנות|לאומנית]], פרו-מיליטריסטית ואנטישמית - והצטרף אליה. למרות התרשמותו שמדובר בארגון עלוב, נמשך היטלר לרעיונותיו של אחד ממייסדי המפלגה, [[אנטון דרקסלר]], שטען כי המפלגה עומדת להיות [[תנועה חברתית]] גדולה ולא סתם [[מפלגה]] [[פוליטיקה|פוליטית]]. בחוסר הסדר ששרר בה ראה היטלר הזדמנות.
 
מרגע שהצטרף למפלגה, בשנת 1919, כשהוא כבר בן 30, החל לעבוד במלוא המרץ להבטיח את הצלחתה. הוא החל בגיוס חברים חדשים על ידי פרסום הזמנות לכנסים של המפלגה. בהדרגה הגיעו יותר ויותר אנשים לכינוסי המפלגה. באחת האסיפות עלה היטלר לנאום תוך ניצול יכולתו לסחוף אחריו מאזינים והרשים את מנהיגי המפלגה ואת הקהל. הנאום עורר התלהבות ומאותה נקודה הפך היטלר, בנאומיו הנרגשים ובאישיותו הבימתית ה[[כריזמה|כריזמטית]], למוקד המשיכה העיקרי של המפלגה.
 
בתחילת [[1920]], אחרי שעזב את שירותו הצבאי והתפנה לעיסוק מלא בקידום המפלגה, דחק היטלר במפלגה לקיים עצרת המונים, ביודעו שזו תהיה פרובוקציה בעיני הקומוניסטים. העצרת הסתיימה בהצלחה גדולה, שהביאה לחיזוק מעמדו במפלגה. במקביל, הגה היטלר את רעיון השימוש בסמל [[צלב קרס|צלב הקרס]] בדגל המפלגה ושינה את שם המפלגה למפלגת העבודה הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית (Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei) שנודעה מכאן בקיצור בשם [[המפלגה הנאצית]]. בכנס של המפלגה, שנערך ב-[[29 ביולי]] 1921, הוכרז היטלר ל[[פיהרר]] של המפלגה הנאצית, תואר שיישא עמו לאורך כל הדרך.
 
ב-9 בנובמבר 1923 ניסו היטלר ומפלגתו לבצע [[פוטש]] בבוואריה, [[הפוטש במרתף הבירה]]. בהפיכה השתתף גם גיבור המלחמה [[אריך לודנדורף]]. אנשי חיל המחץ של המפלגה הקיפו את הבניין ובודדו את האזור. היטלר התפרץ לאולם הבירה כשבידו אקדח ולצידו אנשים חמושים ותומכים. מהומה פרצה באולם, היטלר עלה על השולחן, ירה ירייה מאקדחו לתקרת המרתף כדי להסב את תשומת לב הקהל. על פי עדויות של הנוכחים, הוא אמר: "המהפכה הלאומית התחילה. האולם נכבש על ידי 600 אנשים מזוינים. בל יעז איש לעזוב את המקום. אם לא ישרור שקט מיד, אצווה להעמיד מכונת ירייה ליד פתח היציאה."
 
בעקבות כישלון ההשתלטות על השלטון נאסר היטלר יחד עם מנהיגי המרד. היטלר נשפט בעוון של בגידה ונדון לחמש שנות מאסר, אולם הייתה לו האפשרות לשחרור מוקדם עם התנהגות טובה. בפועל, היטלר היה כלוא במצודת לנסדברג במשך 9 חודשים. כישלון הפוטש הרים את מעמדו כדמות פוליטית והמשפט מהווה סימן דרך משמעותי בקריירה הפוליטית של היטלר. תנאי המאסר היו תנאים קלים, הוא זכה לחדר משלו ולעוזר אישי שהיה אסיר בעצמו. במהלך תקופתו בשבי כתב את ספרו "[[מיין קמפף]]" - "מאבקי", שלימים הפך ל"אני מאמין" של הנאצים והיווה בסיס לדרכם ולאידאולוגיה שלהם. בספרו "[[מיין קמפף]]" ה[[אנטישמיות]] מהווה עמוד תווך, ובסיס ל"פילוסופיה" הפוליטית ולמשנתו של היטלר. לדבריו, "היהודים שואפים לשלוט בתבל כולה. פיזית, היהודים מהווים סכנה לטהרת [[הגזע הארי]], שכן, היהודים הם בני גזע שמי, וזאת בניגוד לגזע הארי הטהור, גזע האדונים." בינתיים ירדה מפלגתו למחתרת. היטלר החליט לנסות ולתפוס את השלטון בדרך דמוקרטית.
 
==דעיכתה של רפובליקת ויימאר==