קיץ ועשן – הבדלי גרסאות

ב-6 באוקטובר 1948, לאחר פתיחת ההרצה הראשונה ב[[דאלאס]], "קיץ ועשן" התקבלה לראשונה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]]. היא בוצעה ב[[תיאטרון תיבת הנגינה]] {{אנ|Music Box Theatre}} שב[[ניו יורק]], בהפקה בבימויו של [[מרגו ג'ונס]] {{אנ|Margo_Jones}}, ובעיצוב [[ג'ו מיליצנר]] {{אנ|Jo_Mielziner}} עם טוד אנדרוס, מרגרט פיליפס, מוניקה בויאר ו[[אן ג'קסון]] {{אנ|Anne_Jackson}}. המחזה רץ לאורך 102 הופעות. באותו הזמן, המחזה הפופולרי "[[חשמלית ושמה תשוקה]]" המיוצג על האטה הפופולריות, שני המחזות בחנו נושאים דומים. בשנת -1952, [[ג'רלדין פייג]] שיחקה את התפקיד הראשי בהצגה בבימויו של [[חוזה קינטרו]] בבית החדש של [[המעגל בכיכר תיאטרון]] במרכז העיר ניו-יורק. ההופעה האגדית שלה החלה בתנועת [[אוף-ברודוויי]], לשים את שניהם את עצמה ואת קינטרו על המפה, המצדיק את המחזה עצמו. מופע הבכורה בברודוויי של הגרסה המתוקנת הועלה ב-1976. ההפקה נוהלה על ידי [[אדווין שרין]]. ב-1996, המחזה קם לתחייה במרכז הבמה בניו-יורק, הפקה בבימויו של [[דייוויד וורן]], עם [[הארי המלין]] ו[[מרי מקדונל]]. [[ליילה רובינס]] ו[[אמנדה פלאמר]] היו בולטות בהפקת התיאטרון. ב-17 באוקטובר 2006, מלאו כמעט שישים שנה להפקת הבכורה בלונדון של ''קיץ ועשן''. זההפקה עלתה בתיאטרון אפולו, בבימויו של [[אדריאן נובל]] ובכיכובו של [[רוזמונד פייק]] ו[[כריס קארמק]]. לאור חוסר הצלחה של המחזה ומעט צופים שהגיעו, ההצגה ירדה מוקדם מן הצפוי, לאחר 10 שבועות. בינואר 2007, [[מפעל צעצועים]] ב[[מילבורן, ניו ג'רזי]], הציג התעוררות בכיכובה של [[אמנדה פלאמר]] וקווין אנדרסון, בבימויו של מייקל וילסון. במאי 2008, קבוצת השחקנים אוף-ברודוויי הקימה לתחייה את הגרסה של שנת 1964, הם קיבלו ביקורת חיובית מאת ''הניו יורק טיימס''{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nytimes.com/2008/05/09/theater/reviews/09nigh.html|הכותב=|כותרת=ביקורת ניו יורק טיימס על המחזה, 9 במאי, 2008 (באנגלית)|אתר=|תאריך=}}}}''.''