האלף ה-2 לפנה"ס – הבדלי גרסאות

* התפתחות [[בבל|בבל הקדומה]] - בשנת [[1894 לפנה"ס]] עלה לשלטון המלך האמורי [[שומו-אבו| שוּמוּ־אַבּוּ]]. הוא ייסד את השושלת הראשונה של בבל, שהייתה שושלת אמורית. בנו [[שומו-ל-אל|שוּמוּ־לַ־אִל]], היה הראשון שקבע את בבל כ[[עיר בירה]] ובכך נוצרה ה"שושלת הבבלית הראשונה". המלחמות באזור נמשכו כ־130 שנה, על השליטה על הקרקעות הפוריות של האזור. מלכי השושלת הראשונה כבשו את ערי המדינה [[בורסיפה]] [[כיש]] ו־[[סיפר (עיר)|סיפר]] והכניסו אותן תחת הגמוניה בבלית. במחצית [[המאה ה-18 לפנה"ס|המאה ה־18 לפנה"ס]], הרחיב [[חמורבי]] הממלכה הבבלית, כבש ואת [[עיר מדינה|ערי המדינה]] [[איסין]] ו[[לרסה]], הרס את [[מארי]], גרש את ה[[עילם|עילמים]], ואחד את הארץ תחת שלטון העיר בבל. בשנת 1754 לערך נכתבו [[חוקי חמורבי]] - קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום. לאחר חמורבי עלה לשלטון בנו [[שמשו-אילונה|שמשו־אילונה]] ובתקופה זו החלו ניסיונות מרידה של ערים שונות, ולאחרו מלכו 4 מלכים נוספים שלא שינו את מצבה של בבל במרחב. התקופה הבבלית הקדומה הסתיימה בתחילת [[המאה ה-16 לפנה"ס|המאה ה־16 לפנה"ס]] בעקבות כיבוש העיר על ידי המלך ה[[חתים (עם)|חתי]] [[מורשיליש הראשון]] שבזז את העיר והחריבה הגלה את [[שמשו-דיתנה|שמשו־דיתנה]], המלך האחרון בשושלת, ולקח את הפסל של [[מרדוך]]. תקופה קצרה שלטה בבבל שושלת אמורית שנקראה [[שושלת ארץ-הים|שושלת ארץ־הים]]. חורבן העיר אפשר את כיבושה על ידי ה[[כשים]], שבטי הרים שחדרו לאזור מ[[הרי הזגרוס]], ואלו שלטו בבבל ובאזור במשך כ־400 שנה, עד מחצית [[המאה ה-12 לפנה"ס|המאה ה־12 לפנה"ס]]. הכשים החזירו עם עלייתם לשלטון את הפסל של מרדוך לבבל. במחצית המאה ה־12 לפנה"ס, כבשו ה[[עילם|עילמים]] את הממלכה הכשית. מלכם האחרון "אנליל־נדין־אחי" נלקח לשושן נכלא ומת שם. חלק משלל המלחמה של העילמים הייתה גם אסטלת [[חוקי חמורבי]] שהוצבה בפקודת מלך עילם שֻתְּרְךְּ־נַחֻנְתֶּ בעיר הבירה [[שושן (עיר)|שושן]]. [[נבוכדנצר הראשון]] מלך בבבל בשנים 1123-1146 לפנה"ס. הוא ארגן צבא ופלש לעילם והביס אותה. הוא נכנס לעיר שושן ולקח את פסלי האלים מרדוך ואשתו שרפניתום, והחזיר אותם לעיר הבירה בבל. הוא הקים מחדש מקדשים שהעילמים הרסו בניפור ואור. במיוחד נודעה חשיבות לשיקום מקדשו של האל מרדוך - מקדש אסגילה - בעיר בבל.