משבר הסאבפריים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Maor Zabri (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
←החרפת המשבר: רווח אחרי פסיק, replaced: ם,ל ← ם, ל |
||
שורה 45:
כשבנק השקעות [[ליהמן ברדרס]] פשט את הרגל בחודש ספטמבר 2008, הייתה אי ודאות רבה לגבי מי מבין חברות הפיננסים חשופה ולכן תידרש לכבד את חוזי ה-CDS בהיקף 600 מיליארד דולר כנגד חוב איגרות החוב של בנק ההשקעות. בנק ההשקעות מריל לינץ רשם אף הוא הפסדי עתק, שיוחסו בחלקם לירידת שווי משמעותית בתיק ה-CDO הלא מגודר של החברה, בעקבות הפסקה של הצעת [[CDS]] לתיק ה-CDO על ידי חברת [[AIG]]. אובדן האמון בשוק ביכולת הפירעון של החברה וביכולתה לממן את פעילותה בטווח הקצר הובילה לרכישתה על ידי [[בנק אוף אמריקה]].
ועדת חקירת המשבר הפיננסי דיווחה בחודש ינואר 2011 כי ה-[[CDS]] תרם באופן משמעותי להחרפת המשבר. חברות הצליחו למכור למשקיעים הגנות נגד הליך [[פירוק חברות|פירוק]] של ניירות ערך מגובי משכנתאות, ובכך עזרו לפתח שוק מסוכן זה והרחיבו אותו למכשירים חדשים, מורכבים כגון CDO. כשהפועל היוצא היה ניפוח נוסף של בועת הדיור. מכשירי ה-[[CDS]] גם הגבירו את ההפסדים מקריסה של בועת הדיור מכיוון ואפשרו ספקולציות מרובות על אותם ניירות הערך ועזרו להפיץ הימורים אלה במערכת הפיננסית. חברות ביטוח ופיננסים שמכרו הגנות, כגון [[AIG]], לא נדרשו ליחד הון מספק כביטחון כדי לכסות את החובות שלהם, למקרה שאירוע אשראי משמעותי יתרחש. אקורד הסיום הצורם היה בגלל ש-[[CDS]] רבים אינם נסחרים בבורסות ולכן אינם מתומחרים, נוצרה אי ודאות עצומה במערכת הפיננסית מכיוון וחובותיהם של המוסדות הפיננסיים מרכזיים הפכו קשים למדידה.
==לקריאה נוספת==
| |||