הבדלים בין גרסאות בדף "שלוש השבועות"

רווח אחרי פסיק, replaced: ו,י ← ו, י (2)
(רווח אחרי פסיק, replaced: ו,י ← ו, י (2))
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל - אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים;
וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים;
וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו, יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.'
רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא?
ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - '''אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי'''.
* [[הצהרת בלפור]] ולאחריה [[ועידת סן-רמו]], וההחלטה על [[תוכנית החלוקה]] של [[האו"ם]] ברוב קולות, מהווים רישיון להקמת מדינה מהאומות, ולפיכך הקמת מדינה אינה נחשבת כמרידה באומות{{הערה|1=רבי [[מאיר שמחה הכהן]] מדווינסק כתב במכתב שנדפס בספר התקופה הגדולה עמ' 206–207 "אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלבות הנאורות בסאן רעמא ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל וכיון שסר פחד השבועות וברישיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) למקומה."; אהלי יעקב שם}}.
*התעוררות האומה לשוב לארצה, היא בגדר פקידה מאת ה', המבטאת כי תם זמנן של השבועות. ואלו הם דברי ר' [[יהושע מקוטנא]]: "ובפרט עתה שראינו '''התשוקה הגדולה''' (לעלות לארץ) הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לוודאי ש'''נתנוצץ רוח הגאולה'''{{הערה|1=[[שו"ת]] ישועות מלכו, ס' סו.}}. וכן פירש ה[[מהר"ל]] בחידושי אגדות ל[[מסכת כתובות]] דף קי"ב - ה' מונע מאיתנו לעלות כחומה, '''אך כשיש אפשרות לעלות כחומה, סימן שבטלה גזירה'''. וכן כתב בעל שו"ת ה[[ריב"ש]] קא/שפז. וכן משמע משו"ת ה[[רשב"ש]] סימן ב, וכן פסק [[פאת השולחן]] (בית ישראל א יד).
* [[הגר"א]] כתב שהשבועה איננה מכוונת לעלייה לארץ, כי אם לעלייה שמגמתה בנין [[בית המקדש]]{{הערה|1=פירושו על [[שיר השירים]] ב, ז, בסדור, ליקוטים על דרך הנסתר}}.
*הרב [[פנחס הורוביץ]], בעל ספר ההפלאה, כתב שנוסח השבועה מקפיד שיהיו ב[[בבל]] דווקא, שנאמר (ירמיהו כז כב): "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' והעליתים והשיבתים אל המקום הזה", כי שם, בבבל, נמצא כבוד השכינה והתורה לאחר [[גלות בבל]]. וזו גם כוונת השבועות, שמבבל אסור לעלות לארץ ישראל, אך אין איסור לעלות מארצות אחרות לארץ ישראל{{הערה|1=דרישת ציון ל[[צבי הירש קלישר|רב קלישר]], [[סידור בית יעקב]] ל[[יעקב עמדין|יעב"ץ]]}}.
* "בעל השבועות", [[רבי זירא]], חזר בו. במדרש (מדרש שיר השירים, ח, על הפסוק "אם חומה היא") מסופר שר' זירא יצא לשוק לקנות דבר מה, ואמר לשוקל: שקול יפה. אמר לו אותו אדם: אין אתה זז מכאן, בַבלי שהחריבו אבותיו את בית המקדש! באותה שעה אמר ר' זירא: וכי אין אבותי כמו אבותיו של זה?! נכנס ר' זירא לבית המדרש ושמע קולו של ר' שילא שהיה יושב ודורש "אם חומה היא"- אילו עלו ישראל חומה מן הגולה, לא חרב בית המקדש פעם שנייה. אמר ר' זירא יפה לימדני [[עם הארץ]]." מכאן שחזר בו ממה שאמר "שלא יעלו כחומה"{{הערה|1=הרב [[שרגא פייבל פרנק]] בתולדות זאב, קונטרס א"י סעיף כז, והרב [[מרדכי עטיה]] בספרו סוד השבועה, עמ' 14, ס' לך לך עמ' 48.}}.