רביית כלאיים – הבדלי גרסאות

הביולוג האבולוציוני [[ארנסט מאייר]] חילק צורות בידוד רבייתי לפרה-זיגוטיות - אלו הפועלות לפני ה[[הפריה]] - ולפוסט זיגוטיות - אלו הפועלות לאחר ההפריה. הצורה הפשוטה ביותר של בידוד רבייתי פרה-זיגוטי הםהיא תחומי תפוצה שונים של מינים, אשר מונעים פגישה ביניהם ולפיכך רבייהרביית מיניתכלאיים. אצלבין [[מינים סימפטריים]] החיים באותו אזור תפוצה, עדיין עשויים להיווצר מחסומי רבייה עקב [[בית גידול]] או [[נישה אקולוגית]] שונים עשויים להפריד ביניהם. למשל, תחומי התפוצה של ה[[קוצן מצוי|קוצן המצוי]] וה[[קוצן זהוב|קוצן הזהוב]] חופפים ב[[נגב]] וב[[מדבר יהודה]], אך כאשר קוצנים זהובים מריחים קוצנים מצויים בסביבתם הם עוברים לדפוס פעולה [[פעיל יום|יומי]] כדי שלא להתחרות עם הקוצן המצוי ה[[פעיל לילה|לילי]]. חוסר [[משיכה מינית]] בין מינים גם הוא עשוי למנוע הפריה הדדית, למשל עקב התפתחות של [[פרומון|פרומוני מין]] שונים מבחינה כימית, של מראה חיצוני שונה, או של התנהגות [[חיזור]] שונה. בצמחים [[בעלי פרחים]], עונת [[פרח|פריחה]] שונה עשויה למנוע [[האבקה|האבקת]] פרח ממין אחד באבקנים של פרח ממין אחר. במינים רבים התפתחו פרחים אשר בצבעם, בריחם ובמבנה שלהם מושכים רק מיני מאביקים מסוימים,. למשל, בסוג ה[[פיקוס]] כל מין מואבק רק על ידי מין ספציפי של [[צרעה (חרק)|צרעה]], מנגנון המונע האבקה בין מינים שונים אפילו באותה עונת פריחה. חוסר התאמה בין תאי מין (Gamete Compatibility) עשוי למנוע חדירתו של [[תא זרע]] לתא ה[[ביצית]] של אוכלוסייה שונה מאוד. בהכלאות מלאכותיות בחקלאות או במדע, ניתן להשתמש ב[[הפריה מלאכותית]] כדי להתגבר על מנגנוני בידוד רבייתי פרה-זיגוטי.

ככל שהמרחק הגנטי בין אוכלוסיות גדול יותר, הבידוד הרבייתי ביניהם חזק יותר, והסיכויים לרביית כלאיים פורייה או אף בלתי-פורייה הם קטנים יותר, אפילו בסיוע הפריה מלאכותית ובאמצעים מלאכותיים אחרים, עד כדי אפסיים במינים השייכים ל[[משפחה (טקסונומיה)|משפחות]] ו[[סדרה (טקסונומיה)|סדרות]] שונות. למשל, מאמציהםנסיונות הרבעה של [[גן חיות|גני חיות]] ומגדלי חתולים מקצועיים בעשרות השנים האחרונות הובילו לליצירת [[כלאי חתוליים|בני-כלאיים רבים]] בין מיני משפחת ה[[חתוליים]]. מרבית בני הכלאיים הפוריים הם ממיניםכתוצאה מהרבעת מינים קרובים בתוך אותו סוגהסוג, כגון בין [[חתול הבית]], [[חתול בר אירופי]] ו[[חתול ביצות]] (כולם מן הסוג ''[[חתול (סוג)|Felis]]''), ומיעוטם מסוגים שונים השייכים לאותה תת-משפחה, כגון ה[[סרוואל]] וה[[קרקל]] (מן הסוגים ''Caracal'' ו-''Leptailurus''). אך ידוע רק על מקרה אחד של בני-כלאיים בין שתי תת-המשפחות של חתוליים, [[חתולים קטנים]] ו[[חתולים גדולים]] - ה[[פומפארד]] בין ה[[פומה]] ל[[נמר]] - והם בלתי-פוריים. אפילו במחקרים גנטיים לא נמצאה עדות למקרה יחיד של רביית כלאיים בין משפחת החתוליים למשפחה אחרת של בעלי-חיים.

טקסון ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] פותח כדי לתאר אוכלוסיות מבודדות רבייתית זו מזו, ולפיכך [[כלל אצבע]] מקורב הוא שבני-כלאיים בני מינים שונים השייכים לאותו סוג מתרחשים אך בלתי-פוריים, ובני כלאיים בין סוגים שונים אף אינם מתרחשים. אך לכלל אצבע זה יוצאי-דופן רבים, ולא נהוג לשנות הגדרות טקסונומיות מינים וסוגים בעקבות מידע חדש על מקרים של רביית כלאיים ביניהם.

אף כי בני-כלאיים בין מינים מרוחקים מאוד זה מזה הם בלתי-אפשריים במציאות, הם נפוצים מאוד ב[[מיתולוגיה]], ב[[פולקלור]] ובתרבות הפופולרית המודרנית. אחד ה[[פיסול|פסלים]] העתיקים ביותר שהתגלו, מן [[התרבות האוריניאקית]] מלפני 32 אלף שנה, הוא ה[[ארי-אדם ממערת שטאדל]], [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמית]] [[שנהב]] המתארת יצור בעל ראש אריה על גוף אדם. ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] ובמיתולוגיות רבות נוספות מתוארים יצורים ומפלצות דמויי [[כימרה]] המורכבים מחלקי חיות שונות, ולעיתים חלקם אדם, כגון [[בת ים (מיתולוגיה)|בת הים]], ה[[קנטאור]], ה[[גריפון]], ה[[היפוגריף]] וה[[מנטיקור]]. [[סיפור עם|אגדות]] מפרטותומיתוסים כיצדמספרים נוצרועל מוצאם של כמה מיצורים אלו ברבייתמרביית כלאיים, למשל ה[[מינוטאורוס]] שגופו גוף אדם וראשו ראש [[בקר הבית|פר]] נוצר לפי האגדההמיתולוגיה היוונית מהזדווגותה של מלכת [[כרתים]] [[פסיפאה (מיתולוגיה)|פסיפיאה]] עם פר קדוש. האגדות על בנות-ים השפיעו גם על ה[[יהדות]], ולפי [[פירוש רש"י לתלמוד]]: {{ציטוטון|ה[[דולפין|דולפנין]] פרים ורבים מבני אדם, שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו. [[בת ים (מיתולוגיה)|בני ימא]] - [[דגים]] שיש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז [[סירנה|שריינ"א]]}}{{הערה|מאיר בר-אילן, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/yetsurim-2.htm יצורים דמיוניים באגדה היהודית העתיקה], [[מחניים (כתב עת)|מחניים]] סיון תשנ"ד.}}.

נפוצות גם אגדות המספרות על בני-כלאיים של בני-אדם עם [[אל]]ים, [[מלאך|מלאכים]] ויצורים [[על-טבעי]]ים אחרים. על רבים מגיבורי המיתולוגיה היוונית, למשל על [[הרקולס|הרקלס]], [[תזאוס]], [[פרסאוס]], [[אכילס]] ו[[הלנה]], מסופר שנולדו מ[[יחסי מין]] בין בני או בנות אדם לאלים ולאלות, ל[[נימפה|נימפות]] ול[[טיטאנים]]. ב[[תורה]] מופיע סיפור דומה על [[בני האלוהים]] שלקחו להן נשים מבנות האדם, ומזיווגים אלו נולדו [[נפיל]]ים וגיבורים: {{ציטוטון|וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ... הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:|{{תנ"ך|בראשית|ו}}}}