כיכר החתולות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1תת-, \1מדי \2 |
רווח אחרי פסיק, replaced: ס,ג ← ס, ג (2) |
||
שורה 26:
בין השנים 1975 - 1981 פעל ב[[בית אגרון]] [[סינמטק ירושלים]]{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון| סינמטק בירושלים|1975/04/17|02102}}}} ולאחר מכן, בין 1981 לסוף שנות התשעים, כקולנוע עצמאי. בשנת 1985 היה בית אגרון לקולנוע הראשון שהקרין סרטים בירושלים בלילות שבת{{הערה|{{מעריב||אסור להקרין סרטים ב"בית אגרון" בשבת|1985/11/04|01906}}}}, ובשעריו התחוללו הפגנות של הקהילה החרדית ומולם פעילי [[רצ|תנועת ר"צ]]{{הערה|{{מעריב|אריה בנדר|ירושלים: מלחמת השבת, קרב על העיר|1987/08/14|01403}}}}. בסוף ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הוחלט להגדיל את שטח מגרש החנייה על ידי חפירת חניון תת-קרקעי, מעל החניון הוקמה רחבה שרוצפה ב[[גרנולית]]. מאז קיבלה הרחבה את השם העממי "כיכר החתולות", אחר כך החליטה עיריית ירושלים לתת למקום שם רשמי "כיכר מכבי מוצרי-מני".
ב-[[2 במאי]] [[2004]] נערך בכיכר טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] ל[[מוזיאון הסובלנות]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס, גואל פינטו|ארנולד שוורצנגר יחנוך היום את מוזיאון הסובלנות בירושלים|1.962938|2 במאי 2004}}}}, שנבנה על חלקו השני של מגרש החנייה, מצדו השני של רחוב הלל{{הערה|{{הארץ|מאת אסתר זנדברג|מסונוורים מטיטניום|1.842284|25 בנובמבר 2002}}}}. העבודות לבניית המוזיאון התעכבו משום שהשטח עליו הוא נבנה שימש בעבר כבית קברות [[אסלאם|מוסלמי]], כחלק מ[[בית הקברות ממילא]]{{הערה|{{הארץ|יואב שטרן|בג"ץ הקפיא העבודות להקמת מוזיאון הסובלנות|1.1546402|22 בפברואר 2006}}}}. הקמת מוזיאון הסובלנות הושלמה בקיץ [[2019]], לאחר 15 שנות עבודה{{הערה|{{כל העיר|ליאת בכרך|jerusalem-news/52015|מה קורה עם פרויקט מוזיאון הסובלנות במרכז העיר?|22 באפריל 2019}}}}.
בשנת [[2015]] נפתח בבניין בצפון הכיכר מרכז המבקרים הפרטי ״[[מוזיאון ידידי ישראל]]״. נשיא המדינה [[שמעון פרס]] מונה ליושב ראש הראשון של המוזיאון{{הערה|{{הארץ|אורי משגב|שמעון פרס מכהן כיו"ר הבינלאומי של מוזיאון "ידידי ציון" בירושלים, שהקים האוונגליסט מייק אוונס|1.2638122|17 במאי 2015}}}}.
שורה 35:
תכונה מעניינת של הכיכר היא ה[[הד]] החזק המוחזר אל העומדים במרכזו של ה[[אמפיתיאטרון]] הבנוי בה. מדובר באפקט של [[מראה אקוסטית]] אשר מסוגל לקלוט גלי קול ולהחזיר אותם למקור הקול.
הכיכר שימשה זירה למספר מקרי [[לינץ']] ו[[רצח]]. במאי 2009 תקפו נערים יהודים נער ערבי במקום והוא נפצע קשה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון, יאיר אטינגר|נעצרה כנופיית נערים שתקפה ערבים בירושלים|1.1236327|21 בדצמבר 2010}}}}. באוגוסט 2010 נרצח לאנס וולף, יהודי-אמריקני בן 60, בידי שני נערים ערבים ממזרח ירושלים בשל ויכוח על [[סיגריה]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חשד: שני נערים היכו למוות אדם|1.1219196|31 באוגוסט 2010}}}}. בפברואר 2011 נדקר למוות חוסאם רווידי בן 24 תושב [[כפר עקב]] על רקע גזעני{{הערה|{{הארץ||הפגנה מחוץ למשפטו של הדוקר היהודי בירושלים: "כתב האישום - מכובס ומרוכך"|1.1164900|3 במרץ 2011}}}}. באוגוסט 2012 נפצע ג'מאל ג'ולאני בן 17 באורח קשה כאשר הותקף בידי חבורת נערים יהודים{{הערה|{{יוטיוב|KQXVu9LP5R4|שם=ג'מאל ג'ולאני כמעט מת בלינץ' וחייו נהרסו. התוקפים לא|אורך=3:09}}}}. ביוני 2017, משתתפי מצעד של ארגון [[להב"ה - למניעת התבוללות בארץ הקודש|להב"ה]] הכו קשות צעיר פלסטיני בכיכר{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עשרות משתתפי מצעד של ארגון להב"ה בירושלים הכו קשות צעיר פלסטיני|1.4213101|29 ביוני 2017}}}}.
הכיכר משמשת מדי פעם גם להפגנות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|1,500 יהודים וערבים הפגינו בירושלים: "לא נכנעים לייאוש"|1.2754107|17 באוקטובר 2015}}}}.
| |||