פנחס שיפמן (משפטן) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפונדמנטליזם |
←קורות חייו: רווח אחרי פסיק, replaced: כ,ג ← כ, ג (2) |
||
שורה 8:
שיפמן התמחה בין השנים 1966-67 ב[[בית המשפט העליון]] אצל ממלא מקום הנשיא השופט [[משה זילברג]] ובמקביל שימש כמתרגל של [[הנס קלינגהופר|פרופ' קלינגהופר]] בפקולטה למדעי החברה. לאחר מכן שימש, החל משנת 1968, כאסיסטנט של פרופ' זילברג (ויותר מאוחר של פרופ' [[זאב פלק]]) בדיני משפחה בפקולטה למשפטים. בשנת 1972 הגיש את עבודת הדוקטור על ספק קידושין במשפט הישראלי, ובשנת 1973 מונה למרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בשנת 1977 מונה למרצה בכיר, בשנת 1984 לפרופסור-חבר ובשנת 1989 לפרופסור מן המניין. כמו כן שימש מרצה אורח ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], בית הספר למשפטים על שם קרדוזו ואוניברסיטת מיאמי, וכנשיא [[המרכז האקדמי למשפט ועסקים]] ב[[רמת גן]].{{הערה|1=[http://www.clb.ac.il/law/staff.htm?id=27&p=4 פנחס שיפמן] באתר [[המרכז האקדמי למשפט ועסקים]]}}
שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה אזרחית של [[דיני משפחה בישראל]] הן בתחום הזוגיות והן בתחום יחסי הורים וילדים, לרבות הטכניקות המלאכותיות של ההולדה. מושגי יסוד בתחום המשפחה, כגון תחליפי נישואין ותחליפי גירושין, הזכות להיות הורה והזכות שלא להיות הורה, הורה בעל-כרחו (תופעה המכונה לעיתים כ, גניבת זרע"), טובת הילד הקונקרטי מול טובת הילד הפוטנציאלי, הוכנסו לראשונה לשיח בדיני המשפחה בכתביו של שיפמן. הוא טבע את המונח פונדקאות לתיאור אישה הנושאת עובר למען בני-זוג המיועדים להיות הוריו מבלי שהיא אמו הגנטית, להבדיל מ"אם תחליפית" שהיא גם אמו הורתו של הילד וגם אמו יולדתו. בסוגיית אימוץ ילדים, שימשו הצעותיו של שיפמן בסיס לחוק האימוץ שנחקק בשנת 1981. הצעות אלו היו כלולות במחקר מקיף שהוגש לוועדה (בראשותו של השופט עציוני) שעסקה בהכנה של החוק החדש . במחקר מקיף שיצא לאור בשנת 1995 הוא הציע הנהגה כוללת של נישואין אזרחיים הן ממה שמתחייב מזכויות האדם והן מתוך גישה דתית היוצאת נפגעת דווקא במצב הנוכחי המשמש זרז לאלטרנטיבות שונות לדין הדתי.
בשנת 2006 מונה על ידי [[שר המשפטים]] [[חיים רמון]] לעמוד בראש ועדה שקיבלה בעקבות זאת את שמו, [[ועדת שיפמן]], לבדיקת נושא דיני ה[[מזונות]] בישראל. ועדה זו הגישה את מסקנותיה בנובמבר 2012 והמליצה על ביטול הדין האישי בנושא מזונות הילדים והעמדת החיוב למזונות באורח שיוויוני על שני ההורים לפי השתכרותם וימי הטיפול שלהם בילד.
| |||