המועצה לאקדמאים בסיכון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ היארגון->הארגון - תיקון תקלדה בקליק |
רווח אחרי פסיק, replaced: ג,נ ← ג, נ (3) |
||
שורה 30:
* סר אלטון ג'פרי, היסטוריון ופילוסוף, עזר לקדם את ההבנה של ממשלת טיודור.
* [[ארנסט גומבריך|סר ארנסט גומבריך]] הביא שאלות יסוד של האסתטיקה באמנות לתשומת הלב האקדמית והציבורית.
* [[לודוויג גוטמן|סר לודוויג גוטמן]] נוירולוג ונוירוכירורג, נעזר ב SPSL כדי להגר עם משפחתו מגרמניה הנאצית ב-1939. המועצה ניהלה משא ומתן עם [[משרד הפנים (בריטניה)|משרד הפנים]] בשמם, ותרמה סכום של £250 (שווה ערך ל-10,000 £ בכסף של היום), ועזרה להם להתבסס באוקספורד. כאן הם נשארו בביתו של הלורד לינזי, המאסטר של ב[[בייליול קולג']].{{הערה|Interview with Eva Loeffler, daughter of Ludwig Guttmann: http://www.mandevillelegacy.org.uk/documents/Eva_Loeffler_full_interview.pdf}} גוטמן יסד את המרכז הלאומי לפציעות חוט השדרה בבית החולים בסטוק מנדוויל בו גרם למהפכה בטיפול בפציעות אלה, וייסד את מה שיהפוך בהמשך ל[[המשחקים הפאראלימפיים|משחקים הפאראלימפיים]].
* [[Peter Hirsch|סר פיטר הירש]] קידם את חקר החומרים במדע ובהנדסה באוניברסיטת אוקספורד.
* סר אוטו קאהן-פרוינד היה דמות מובילה בתאוריה ובמעשה של משפט העבודה.
שורה 55:
'''תוכניות למדינות:''' לקארה תוכניות מדינות ספציפיות שנועדו לספק תמיכה לאקדמאים הממשיכים לעבוד בארצם למרות הסיכונים, או שנאלצו לגלות לאזורים סמוכים.
* '''תוכנית עיראק''': התוכנית הושקה בסוף 2006 בתגובה למבצע ממוקד של רצח וחטיפה שכוון נגד אקדמאים בעיראק. מעל 350 נרצחו בין השנים 2003 ו-2012, אלפים נדחפו לגלות, או נאלצו לשנות מיקום בתוך עיראק. בשיאה של התוכנית, מעל 75 אנשי אקדמיה מ-16 אוניברסיטאות בבריטניה ו-11 אוניברסיטאות בעיראק שיתפו פעולה במחקר עם נגיעה ישירה לעיראק. המחקר התמקד בנושאים מגוונים כגון: ההשפעה של קרקעות מזוהמות באורניום מדולדל; הטיות בתוכניות הלימודים וחומרי הקריאה של בתי הספר התיכוניים והעממיים; התפתחות היכולות הנפשיות של ילדים בהיעדר שירותים חברתיים; שימוש בטכנולוגיות הטלפון הנייד כדי לשפר את שירותי בריאות הציבור; מעמדן של הנשים באקדמיה בעיראק אחרי 2003. תוכנית עיראק של קארה ביקשה להבטיח את הכישורים והמומחיות בעיראק והאזור, כדי שיתפתחו ולא יאבדו.
* '''תוכנית זימבבואה''': התוכנית הושקה ב-2009 בתגובה לעלייה ניכרת במספר האקדמאים שברחו מזימבבואה, ודיווחים על ירידה דרמטית באיכות ההשכלה הגבוהה במדינה. התוכנית הציעה מענקים עבור ציוד חיוני ואספקה, ובשנת 2012 הוקם 'אולם הרצאות וירטואלי' באוניברסיטה של זימבבואה. פרויקט זה איפשר לאקדמאים בגלות ואחרים להתחבר בזמן אמת עם אוניברסיטאות בזימבבואה, בעיקר פקולטאות לרפואה ווטרינריה, לסגור פערי ידע, לשפר סטנדרטים של הוראה ומחקר, ולהקל על תקשורת ושיתופי פעולה בין חוקרים. בתגובה לביקוש הושקה תוכנית 'ניידת' שנייה, והמערכת הטכנית סופקה באוקטובר 2013. הציוד נמסר באופן רשמי לידי האוניברסיטה של זימבבואה, וממשיך להיות בשימוש קבוע.
| |||