הבדלים בין גרסאות בדף "אוטו דה פה"

←‏top: רווח אחרי נקודה, replaced: ם.לפע ← ם. לפע
(←‏top: רווח אחרי נקודה, replaced: ם.לפע ← ם. לפע)
בטקס זה, שנערך ב[[כנסייה]], הוכרז גזר דינם של ה[[כופר (אמונה דתית)|כופרים]] שנתפסו ונחקרו על ידי האינקוויזיציה, וכן הוצא לפועל. בניגוד למאסרם [[עינויים|ולעינויים]] של החשודים בכפירה, שנעשו בחשאי, התנהל טקס האוטו דה פה בפומבי בכיכר ציבורית, במועד שהוכרז עליו מראש. מטרתו העיקרית הייתה לזרוע אימה מפני כפירה ב[[נצרות]] ולחזק את אמונתם של הנאמנים לה.
 
שבועות מספר לפני קיום הטקס, היו מכריזים על מועדו מעל לדוכני הכנסיות בסביבה. יום הטקס עצמו היה בדרך כלל יום ראשון, או יום חג. ביום זה הייתה נערכת תהלוכה גדולה בהשתתפות [[כומר|כמרים]], גדולי האצילים והנידונים. לפעמים הופיעו בטקס גם המלך והמלכה. הקהל הגדול שבא לצפות בטקס ליווה את התהלוכה בדרכה לכנסייה. במרכז חצר הכנסייה הוקמה במה מיוחדת ועליה הוצבו הנידונים. הטקס התקיים במעמדם של המלך או נציגו, ובמעמד האינקוויזיטור הראשי, אשר ניצח על האירוע. לאחר דרשת האינקוויזיטור הראשי הובאו הנידונים בזה אחר זה בהתאם לסדר האשמה וחומרת פסק הדין. הנידונים התוודו (או שווידוייהם הוקראו) והם נדרשו לחזור בתשובה. לאחר כל וידוי הובא הנאשם למרכז הבמה וגזר הדין הוכרז. צורת ההמתה המקובלת הייתה [[העלאה על המוקד]]. ביצוע גזר דין זה הוטל על הזרוע החילונית של המשטר. אם חזר בו הנאשם מכפירתו, היו חונקים או תולים אותו ורק לאחר מכן שורפים את גופתו; אך אם סירב לחזור בו, היה נשרף חי.
 
רוב טקסי האוטו דה פה נערכו ב[[ספרד]], ב[[פורטוגל]] ובמושבותיהן בשנים [[1480]] עד [[1826]]. בסך הכל הוצאו להורג בשיטה זו כ-3,000 בני אדם: רובם היו "[[נוצרים חדשים]]", מראנוס או מוריסקוס, שהואשמו בשיבה ליהדות ולאסלאם בהתאמה; כמה עשרות [[פרוטסטנטי]]ם; וגם [[ציד מכשפות|נאשמות בכישוף]] ושאר עבריינים דתיים. האוטו דה פה הראשון שנרשם בתולדות היהודים אירע ב[[צרפת]] ב-[[1288]]. טקס האוטו דה פה האחרון נערך בספרד, ב-1826, ובו נשרף המורה ה[[קטלוניה|קטלָוני]] [[קייטנו ריפול]] שהואשם ב[[דאיזם]] (הוא נשפט על ידי "החונטה לביצור האמונה" המקומית, מאחר שהאינקוויזיציה כבר פורקה).