הבדלים בין גרסאות בדף "גוי ששבת חייב מיתה"

←‏המקורות: רווח אחרי נקודה, replaced: ו.כלל ← ו. כלל
מ (הסבת תבנית אזהרה הלכתית / הלכה לתבנית הבהרה הלכתית (תג) (דיון))
(←‏המקורות: רווח אחרי נקודה, replaced: ו.כלל ← ו. כלל)
 
ה[[רמב"ם]] העניק לפסק זה של ריש לקיש פרשנות האומרת כי איסור זה על גוי לשבות ממלאכה בשבת או באמצע השבוע, הוא חלק מאיסור כללי על הגוי לחדש מצוות לעצמו:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= גוי שעסק בתורה, חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד. וכן גוי ששבת--אפילו ביום מימות החול--אם עשה אותו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו. כללו של דבר: אין מניחין אותן לחדש דת, ולעשות מצוות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע. ואם עסק בתורה, או שבת, או חידש דבר--מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג.|מקור={{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|י}}, יא - י"ב}}.
 
בקרב פוסקי ההלכה עלו תהיות בדינו של [[גר]] ש[[ברית מילה|מל]] ולא [[טבילה (יהדות)|טבל]], ונמצא במצב ביניים בין יהדות לגויות, אם ישבות יעבור בכך אולי על האיסור "גוי ששבת חייב מיתה", ואם לא ישבות יעבור על איסור על היהודי לחלל שבת. ה"אבני ציון" מסיק כי מכיוון ששבת ניתנה במרה - עוד לפני מתן התורה, נמצא שהיא ניתנה גם לעם ישראל לפני שטבלו - לאחר שמלו, ומכאן שגר כזה שמל ולא טבל נחשב ליהודי לעניין זה. למרות זאת הוא מסיק, כי מי שנפקו לבו יכול לחלל שבת במלאכה הנחשבת לגוי כ"מלאכה" - [[טרחא יתירה|טרחה ועבודה יתירה]], אך אינה נחשבת לכזו אצל יהודי. הוא מסביר כי שביתה גויית אינה נקבעת לפי כללי ל"ט מלאכות שבת, אלא לפי העמל והמנוחה מיום העבודה, וכפי השביתה הגויית המקובלת.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42703&hilite=71e2a5fa-13d9-41d3-9212-36deb539b2a1&st=%D7%92%D7%95%D7%99+%D7%A9%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91+%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%94&pgnum=76 קובץ בית אהרון וישראל תשרי - חשוון תשס"ט].}}