שיר נפוליטני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏התפתחות: רווח אחרי נקודה, replaced: ].ב ← ]. ב
שורה 4:
השיר הנפוליטני, שצמח מתוך השירה העממית (בין השאר מן ה[[וילנלה]] מן המאה ה-16), קיבל צורה רשמית ב-[[1830]], שנה בה נוסד [[פסטיבל]] פיידיגרוטה (Piedigrotta) לכבוד [[כנסייה|כנסיית]] ה[[מריה, אם ישו|מדונה]] של פידיגורה ב[[נפולי]]. השיר הזוכה בפסטיבל באותה שנה היה ''Te voglio bene assaie'', אותו הלחין מלחין ה[[אופרה]] [[גאטנו דוניצטי]]. הפסטיבל התקיים עד [[1950]].
 
השירים הנפוליטניים נפוצו מחוץ לאזור נאפולי הודות ל[[הגירה|מהגרים]] הרבים מאזור זה בין [[1880]] ו-[[1920]], ובפרט הודות לזמר [[אנריקו קארוזו]], שנהג לשיר כ[[הדרן]], לאחר הופעות אופרה ב[[מטרופוליטן אופרה]] ב[[ניו יורק]], שירים נפוליטניים. כך הפך קארוזו את השיר הנפוליטני לפופולרי ב[[ארצות הברית]] בראשית [[המאה ה-20]]. שירים נפוליטניים, בביצוע אותנטי לכאורה, שולבו ב[[פסקול]]יהם של [[סרט קולנוע|סרטי]] ה[[נאו-ריאליזם איטלקי|נאו-ריאליזם האיטלקי]] שהיו פופולריים בעולם ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] היה [[מרינו מריני]] לכוכב שירים נפוליטניים בינלאומי.
 
גם [[שלושת הטנורים]] ([[פלאסידו דומינגו]], [[חוזה קררס]] ו[[לוצ'אנו פבארוטי]]), שהיו פופולריים מאוד ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], שילבו שירים נפוליטניים בין [[אריה (מוזיקה)|אריות]] אופראיות ששרו. דומינגו הקליט [[תקליט]] שלם בשם ''Italia ti amo'', שכולו שירים נפוליטניים. גם זמרים איטלקים מפורסמים אחרים כ[[ג'וזפה די סטפנו]] ו[[אנדראה בוצ'לי]] הקליטו שירים נפוליטניים רבים ומשלבים אותם בהופעותיהם.