צלחת לוויין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: תיקון קישור
מ שמנצא->שנמצא - תיקון תקלדה בקליק
שורה 5:
מבנה האנטנה הוא [[אליפסה|אליפטי]] או [[עיגול|עגול]]. בשל צורתה העגולה כל קרן שתפגע בצלחת תוחזר ישירות למרכזה שם נמצא [[מגבר LNB|LNB]], [[רכיב אלקטרוני]] ה[[מסנן (אלקטרוניקה)|מסנן]] רעשים, [[מגבר|מגביר]] את ה[[אות (סיגנל)|אות]] הנקלט וממיר אותו לתדר נמוך אותו ניתן להעביר בקלות ל[[מקלט רדיו|מקלט]].
 
באמצעות צלחות לוויין ניתן לבצע [[שידור]] ו/או [[קליטה]] של אותות מול לוויינים. רוב הצלחות בשימוש מיועדות לקליטה בלבד על ידי צרכני תקשורת. ארגוני תקשורת וחובבי רדיו מפעילים צלחות גם לשידור. לרוב הצלחות מותקנות באופן קבוע הפונה לכיוון מסוים, וקולטות מידע מ[[לוויין]] שמנצאשנמצא ב[[מסלול גאוסטציונרי]]. עם זאת, ישנן צלחות שאינן קבועות, והן נעות באמצעות [[מנוע]]ים בשני צירים. תנועה זו מאפשרת תקשורת מול לוויינים שונים, או תקשורת עם לוויינים שאינם גאוסטציונרים לאורך כל הזמן בו הם גלויים (מעל האופק).
 
קוטרן הנפוץ של צלחות לשימוש ביתי נע בין 40 ס"מ ל-7 מטרים, אך קיימות אנטנות גם בגדלים אחרים. במדינות שונות ישנן הגבלות [[בנייה]] שמונעות הצבת צלחות לוויין מעל גודל מסוים, או דורשות סדרת אישורים. גודל הצלחת משפיע על הקליטה באופן ישיר, צלחת גדולה תקלוט טוב יותר מקטנה מכיוון שהיא תצליח לרכז יותר קרניים אל ה-LNB. עובדה זו משפיעה בעיקר על צלחות שנמצאות בקצה גבול אזור הכיסוי.