יהודה בורלא – הבדלי גרסאות

נולד ב[[ירושלים]] לרב יהושע בורלא,{{הערה|{{תדהר|1|194|ר' יהושע בורלא}}.}} בן למשפחה [[יהדות ארצות האסלאם|ספרדית]] מיוחסת, והיה צאצא לשושלת [[רב]]נים. משפחתו כללה גם [[דיין (הלכה)|דיינים]], [[שליח ציבור|חזנים]], מלומדים ועוד. עד גיל 18 למד תורה, [[תלמוד]] ופוסקים ב[[בית מדרש]] וב[[ישיבה]]; אחר כך יצא מחומות ירושלים, ולאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למורים "עזרה" שבירושלים, החל לעסוק ב[[הוראה]] ובניהול בבתי ספר מטעם [[ההסתדרות הציונית]], בין השאר ב[[דמשק]]. בשנים [[1923]] עד [[1926]] ניהל את בית הספר ב[[זיכרון יעקב]] אחר כך הורה ב[[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]]. בשנים [[1933]] עד [[1944]] שימש מורה ב[[בית הספר אחד העם (תל אביב)|בית הספר אחד העם]] ב[[תל אביב]]. כיהן כראש המחלקה הערבית ב[[ההסתדרות הכללית|הסתדרות]]. בורלא כיהן כיו"ר השלישי של [[מכון גנזים]], (מסוף [[1956]]).{{הערה|גנזים-אגודת הסופרים העבריים בישראל, חוברת 100, ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, "לתולדות גנזים", עמוד 74-85}}. בשנת 1957 נבחר ליושב ראש [[אגודת הסופרים]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ||בורלא - יו"ר אגודת הסופרים|1957/02/22|00901}}}}.