תשעה באב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אירועים מאוחרים: הגהה |
Joalbertine (שיחה | תרומות) ←צרות תשעה באב: עיצוב וקיצור ניסוח תוכן העשרה |
||
שורה 10:
==צרות תשעה באב==
[[קובץ:Arch_of_Titus_Menorah.png|שמאל|ממוזער|250px|תבליט [[שער טיטוס]], המנציח את תהלוכת הניצחון של ה[[האימפריה הרומית|רומאים]] לאחר דיכוי [[המרד הגדול]] וביזת [[כלי שרת|כלי המקדש]].]]▼
===בתנ"ך===
▲[[קובץ:Arch_of_Titus_Menorah.png|שמאל|ממוזער|
הצום מוזכר שלוש פעמים ב[[ספר זכריה]]:
:{{
:{{
:{{
▲{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לֵאמֹר, אֶל-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית-יְהוָה צְבָאוֹת, וְאֶל-הַנְּבִיאִים, לֵאמֹר: הַאֶבְכֶּה, בַּ'''חֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי'''--הִנָּזֵר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים.{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ז|ג}}}}.}}
▲{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֱמֹר אֶל-כָּל-עַם הָאָרֶץ, וְאֶל-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: כִּי-צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּ'''חֲמִישִׁי''' וּבַשְּׁבִיעִי, וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה--הֲצוֹם צַמְתֻּנִי, אָנִי.{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ז|ה}}}}.}}
▲{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַ'''חֲמִישִׁי''' וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ח|יט}}}}.}}
▲כאשר "צום החמישי" הינו הצום בחודש החמישי למניין החדשים המתחיל מ[[חודש ניסן]].
===על פי חז"ל===
שורה 28 ⟵ 25:
{{ציטוט|חמשה דברים ארעו את אבותינו ב[[שבעה עשר בתמוז]], וחמשה בתשעה באב...{{ש}}
בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.|{{משנה|תענית|ד|ו}}}}
[[קובץ:Hadrian founder Aelia Capitolina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע המציין את ייסוד [[איליה קפיטולינה]]. בגב המטבע נראה הקיסר [[אדריאנוס]] חורש את גבולותיה בשור ופרה
* על פי [[מסכת תענית]], האירוע הראשון היה הגזירה על [[דור המדבר]] שלא יכנסו ל[[ארץ ישראל]] בגלל [[חטא המרגלים]]. ה[[מדרש]] קושר חטא זה שהתקיים בליל תשעה באב לצרות לאומיות שקרו מאוחר יותר: "אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות"{{הערה|{{בבלי|תענית|כט|א}}}} הצרות הבאות היו [[חורבן בית המקדש]] הראשון והשני.
* [[בית המקדש הראשון]] נחרב בשנת [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'של"ח]] (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית או בשנת ג'קע"א ([[586 לפנה"ס]]) לפי הכרונולוגיה ההיסטורית,{{הערה|ראו: [[השנים החסרות]]}} בידי צבאו של [[נבוכדנצר השני]], מלך [[בבל]].
* [[בית המקדש השני]] נחרב בתקופת [[המרד הגדול]], בשנת 70 לספירה, בידי [[הצבא הרומי]] ובראשו המצביא [[טיטוס]].
▲[[קובץ:Hadrian founder Aelia Capitolina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע המציין את ייסוד [[איליה קפיטולינה]]. בגב המטבע נראה הקיסר [[אדריאנוס]] חורש את גבולותיה בשור ופרה, כמנהג הרומאים בעת ייסוד עיר חדשה. ובמרכזו ניתן לראות את [[נס הלגיון]] העשירי שחנה בירושלים. מסביב לציור הכתובת COL. AET. CAPIT COND. (קולוניה איליה קפיטולינה המיוסדת), בפני המטבע דיוקן של הקיסר אדריאנוס עם כיתוב המציין את שמו ותארו. במחקר ההיסטורי ההחלטה על הקמתה מחדש של ירושלים כ[[פוליס]] [[הלניזם|הלניסטי]] ועל הקמת מקדש אלילי על הר הבית, נחשבת בין הגורמים המרכזיים לפרוץ [[מרד בר כוכבא]].]]
* שתי הצרות האחרונות התרחשו בימי [[מרד בר כוכבא]], תחת שלטון [[האימפריה הרומית]] ב[[המאה ה-2 לספירה|מאה ה-2 לספירה]], כפי שמסביר [[הרמב"ם]]:
{{ציטוט|ונלכדה עיר גדולה ו[[ביתר|בית תור]] היה שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל. והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא ה[[מלך המשיח]], ונפל ביד גויים ונהרגו כולם, והייתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש. ובו ביום המוכן לפורענות, חרש [[טורנוסרופוס]] הרשע ממלכי [[אדום (עם)|אדום]] את [[ההיכל]] ואת סביביו, לקיים "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ".{{הערה|1={{תנ"ך|ירמיהו|כו|יח}}; {{תנ"ך|מיכה|ג|יב}}}}|{{רמב"ם|זמנים|תעניות|ה|ג}}}}
===אירועים מאוחרים===
[[קובץ:Alhambra Decree.jpg|שמאל|ממוזער|
לאורך ההיסטוריה היהודית התרחשו אירועים טרגיים נוספים בתשעה באב. בדומה לחורבן בתי המקדש, שאירועים שהובילו אליהם החלו לפני תשעה באב עצמו ונמשכו לאחריו{{הערה|{{בבלי|תענית|כט|א}}: "בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו [...] והיינו דאמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף"}} וכן החשש מסכנה ומנהגי האבלות מתחילים בהדרגה לפני תשעה באב ונמשכים לתוך עשרה באב, גם אירועים שקרו בסמוך ליום עצמו נתפסו כחלק מהצרות של תשעה באב. בין האירועים המאוחרים:
| |||