אשל הנשיא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ ←‏שנות ה-50-60: תיקון קישור
שורה 21:
===שנות ה-50-60===
 
בית הספר "אשל הנשיא הוקם ב-1951 וכפר הנוער באותו שם הוקם בשנת 1952 בצמוד אליו.{{הערה|שם=אודות אשל}} בית הספר הוקם בסמוך ל{{ה|[[מועצה אזורית מרחבים}}]] ונועד לשרת את אוכלוסייתה. טקס ההקמה הפתיחה התקיים בסוף נובמבר 1952{{הערה|{{הצופה||פתיחת ביה"ס החקלאי בנגב ביום ו'|1952/11/24|00201}}}}.
 
זלמן וילקומירסקי תיפקד כמנהל הכפר בשנים הראשונות והקים מסורת של מתגוררות המנהל במקום. בתחילת דרכו בית הספר שם דגש על הענקת השכלה חקלאית, מקצועית ועיונית לאוכלוסיית תלמידים של מושבים, קיבוצים ועיירות פיתוח אשר הוקמו בנגב צפוני-מערבי בשנים הראשונות להקמת ישראל. מתוך רעיון של '''תיעוש מזורז''', בו דגלה מפלגת מפא"י, נבע כי במדינת ישראל ישנו צורך גבוה ביצרנים- בעלי מקצוע, חקלאיים מושכלים. עם הקמתם של אזורי פיתוח ובנייה בתוכם מפעלים רבים, ביקוש לבעלי מקצוע עלה עוד יותר. המטרה הייתה למנוע עלייתו של אחוז ה"צווארונים הלבנים" בקרב הישראליים בהשוואה לעובדי משק חקלאי ותעשייה. לדבריו של שר החינוך, '''[[זלמן ארן]]''' (פעל בין השנים 1955-1960, 1963-1969 ), ישראליים חייבים לכלכל את עצמם ודרך הטובה ביותר היא הקמת תעשייה ושימור אופייה החקלאי של ישראל (לעומת מדינות אירופאיות, בהן משק חקלאי הצטמצם). לדבריו, לימודים מקצועיים וחקלאיים באים לגדל זרעים (תלמידים) לתעשייה וכלכלה המפותחים של ישראל. הוא תמך רבות בהקמתם והרחבתם של בתי הספר המחנכים כוח עבודת כפיים של ישראל.  "אשל הנשיא", בהיותו בית הספר חקלאי גם  הוא שיקף את מדיניותו של ארן זלמן- ב"אשל הנשיא" לאורך שנים רבות הודגשה חשיבותה של השכלה לעבודת כפיים.