פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 105 בתים ,  לפני חודשיים
בשנת 1975, ביטל שר הביטחון שמעון פרס את ההגבלה על הצטרפות ישיבות חדשות, אולם מכסה מקסימלית של 800 מקבלי דיחוי חדשים בשנה נותרה בעינה{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}.
 
העתירה הראשונה נגד הסדר דחיית השירות הוגשה ל[[בג"ץ]] בשנת [[1970]], בפסק דין שכתב [[אלפרד ויתקון]] נאמר כי בית המשפט אינו רואה לנכון לקיים הליךדחה שיפוטיאותה בשל טענתהיעדר [[זכות עמידה|מי]] שאינווחוסר צד לדיון[[שפיטות]], וכן משום שמדובר בנושא ציבורי שמוטבבסוגיה להשאירולאור בידיאופייה הגורמיםהחברתי-פוליטי הפוליטייםהשנוי האחראיםבמחלוקת לכךציבורית{{הערה|שם=טל}}{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ביהמ"ש העליון דחה עתירה על אי־גיוס תלמידי ישיבות|1970/02/27|00410}}.}}. גםבעתירה עתירותלבג"ץ נוספות בשנים הבאות נדחו. באחת מהן,שהוגשה בשנת 1986 (רסלר נגד שר הביטחון) הוכרהבית זכותהמשפט העמידהקיבל שלאת העותר,עמדת אך העתירה נדחתה.המדינה השופט [[אהרן ברק]] כתבוקבע כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."{{הערה|בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441}}, בד בבד קבע בית-המשפט, כי "יש חשיבות, בסופו של חשבון, למספרם של בחורי הישיבה שגיוסם נדחה. קיים גבול שאותו אין שר בטחון סביר רשאי לעבור. הכמות עושה איכות". בפסק דין זה קבע לראשונה בית המשפט כי מדובר בסוגיה שפיטה וכי קמה לעותר זכות עמידה לפני בית המשפט בנושא.
 
===המהפך הפוליטי ולאחריו===
23

עריכות